ממצפה רמון לבני ברק: הסיפור המפתיע שיגלה לך את הסוד לתשובה נכונה

אדם עומד ביציאה מירושלים ושואל מישהו: "כמה זמן אורכת הנסיעה לבני ברק?" משיב לו הלה: "60 דקות".

אותו אדם החל לנסוע, נוסע 60-70 דקות ולא רואה את בני ברק. חלפו כבר 100 דקות והוא לא רואה את בני ברק.

כשהנסיעה נמשכת 120 דקות הוא שעוצר ושואל מישהו: "איפה זה בני ברק?"

הנשאל מסתכל עליו: "בני ברק??? אתה במצפה רמון, בדרום הארץ! בני ברק זה במרכז הארץ!"

שואל הנהג הנבוך את האיש: "אני לא מבין. הייתי ביציאה מירושלים, ואמרו לי שב-60 דקות נסיעה אני מגיע לבני ברק, ואילו אני נוסע כבר 120 דקות ולא מגיע. מה קורה כאן?!"

עונה לו האיש: "כשיצאת מירושלים היית צריך לפנות שמאלה לכיוון בני ברק, אולם אתה פנית ימינה לכיוון ים המלח! זאת היתה נקודת הטעות שלך!"

חשוב להבין: באותו רגע שהוא נמצא במצפה רמון ומסתובב לכיוון בני ברק – זה הרגע שאותו מגדיר רבנו יונה ב"שערי תשובה" - "מתייצב על דרך טוב".

ויש בכך חידוש עצום: אפילו שעכשיו המרחק לבני ברק הוא פי 3 – 120 דקות נסיעה עד ירושלים, ועוד 60 דקות עד לבני ברק – אפילו שעכשיו אתה רחוק מבני ברק 180 דקות – אתה במצב הרבה יותר טוב מנקודת ההתחלה שהיית בה ביציאה מירושלים. כי שם עשית טעות, והיית יכול להמשיך לנסוע למרחקים אדירים ולעולם לא היית מגיע ליעד. עכשיו, שאתה רחוק 180 דקות, אבל אתה נוסע לכיוון הנכון – זה כבר לא משנה כמה זמן ייקח לך להגיע ליעד. העיקר שאתה בכיוון הנכון.

ראש ישיבת סלבודקה רבי יחזקאל סרנא זצ"ל סיפר משל זה לתלמידו שלמה הופמן, בשם הסבא מסלבודקה, ואמר לו: אתה חושב שבתוך שבוע בין ראש השנה ליום כיפור אדם יכול לחזור בתשובה שלמה? האם בתוך שבוע אתה יכול להשתנות ולקיים אלפי סעיפים בשולחן ערוך? זו טעות! תשובה זה לא משהו שעושים ברגע. בעשרת ימי תשובה אתה צריך לחפש את הכיוון ולהתייצב על הדרך הנכונה, אבל כמה זמן יקח לך הדרך – זה יכול לקחת גם 120 שנה. רבינו יונה מיקל שמה שנדרש ממך זה רק להתייצב על דרך טוב! ומדוע אתה מחמיר כמו הרמב"ם?

צריך להחדיר וללמד, שמצוות תשובה היא לא פעולה שעושים בבת אחת, אלא המהות של קיום מצוות תשובה זה תהליך ארוך, ולא משנה אם הדרך תקח 20 שנה או 80 שנה. עצם זה שאתה על המסלול – זה רצוי לה'.

בדרך כלל לבני אדם אין סבלנות, והם רוצים פתרונות מידיים להכל. אבל צריך לדעת ולהפנים, שהאדם בנוי בצורה כזו, שתהליכים לוקחים זמן. לא צריך למהר ולהיות בהול, אלא העיקר שאתה על הדרך. למשל: אם אתה רוצה השנה להתחזק בשמירת הלשון, עצם זה שתקבל קבלה ללמוד פעם אחת את ספר שמירת הלשון – זה כבר 'מתייצב על דרך טוב', כי זאת הדרך שממנה יתחיל האדם לשלוט, עד שיגיע יום אחד למדרגה שישלוט לגמרי.

הרב שלמה הופמן, שהפך ברבות הימים להיות מחנך דגול, איש חינוך, יועץ ומנהל שירות המבחן, היה רגיל לומר, ולחוזר על כך עשרות פעמים. בכל נושא של התמודדות בעבודת ה', היה הרב מרגיע ואומר: מי ביקש שברגע אחד תשתנה, וברגע אחד תשלוט עד לדרגה הגבוהה ביותר? העיקר זה הדרך. אפילו אם ייקח לך 80 שנה – אתה כבר 'מתייצב על דרך טוב'!

הרב הופמן היה רגיל לומר:

אתם צעירים, רוצים הכל מהר, אך זה לוקח הרבה שנים להכיר את היצר, ולהכיר את המניעים הפנימיים, וללמוד כיצד להתמודד עם היצר. מידות לא משנים ביום אחד, ולא מגיעים לשליטה על הכוחות ביום אחד. העיקר הוא להיות בגדר 'שבין' בתשובה.

זו האופטימיות שגילה הקב"ה: יעשה תשובה ויתכפר.

הכל ניתן לתיקון והכל ניתן לשינוי. אפילו אם זה ייקח שנים רבות – עצם זה שאתה בדרך, זהו קיום מצוות תשובה.