המכתב שלא יישלח לעולם
תבכי, ילדה, ותראי איך זה מטעין אותך בכוח
תבכי, ותפסיקי לעצור את עצמך, לחשוב מה יחשבו. זה לא משנה. משנה הוא מה שתרגישי אחרי הבכי, אחרי שתצליחי להוציא מתוכך את כל האבנים האלו, שמפריעות לך ללכת בדרך. המכתב שלעולם לא יישלח
- המכתב שלא יישלח לעולם
- פורסם ט' אלול התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
תבכי, ילדה
בכי את הבכי שישחרר אותך.
אל תעצרי כך בכוח
את הדמעות בגרון.
בכי זה לא חולשה,
זו יכולת.
תבכי, ילדה,
עם דמעות, בלי דמעות
את בכי הלב,
העצור, האצור, הנצור
בתוכך.
תבכי, כי יש לך מקום.
את כבר מקבלת את עצמך.
את במקום בטוח.
תבכי, ילדה,
כי אף אחד לא ישפוט אותך עכשיו.
כי אני מעריצה אותך.
תבכי, ילדה,
גם אם את לבד
או מוקפת אנשים.
אני סומכת על הצורך שלך
לשחרר את הדמעות.
ואם את מרגישה אותו,
פשוט תבכי.
בכי טהור,
שינקה אותך.
בכי מתוך המקום הכי פנימי
ואמיתי, וכן.
תבכי, ילדה,
תרוקני דרך העיניים
את כל הכאב,
את כל הצער
שבלב.
רק תבכי,
ותפסיקי לעצור את עצמך,
לחשוב מה יחשבו.
זה לא משנה.
משנה הוא מה שתרגישי אחרי הבכי,
אחרי שתצליחי להוציא מתוכך
את כל כמויות הרגש,
את כל האבנים האלו,
שמפריעות לך ללכת בדרך
נערמות זו על גבי זו
כמכשולים,
כהר גבוה,
שחוסם לך גם את האופק.
תבכי, ילדה,
מותר לך להרגיש לבד,
אף על פי שבמציאות את לא.
מותר לך לכאוב על מה
שנראה כברור לאדם אחר בעיניים שלו.
תבכי, ילדה,
תבכי שאת מפחדת שכולם הלכו,
אף על פי שאת יודעת שתכף יתברר שלא.
תבכי את הפחדים, הדאגות...
לא סתם יצר לך הקב"ה דמעות.
תבכי, ילדה,
וזהו.
בלי להכריח את עצמך אחר כך לשמוח.
תבכי ותראי איך זה מטעין אותך בכוח.
תבכי על הקנאה, תבכי את הפחד.
תכאבי מה"לבד", תשמחי מה"יחד".
אלו רק עוד כמה דמעות
שיתירו אותך מהכבלים.
תבכי, ילדה,
על כל מה שלא בכית.
פשוט תהי שם ותכאבי.
אני כאן לצידך,
אוהבת אותך.
גם עם עיניים אדומות
ובמיוחד כשאת נותנת לעצמך
את האפשרות להיות
ולבחור שוב מחדש באיזו איכות חיים
לחיות.
ח.י.
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.