סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: רוצים לראות בעיניים נבואות נחמה מתחילות להתגשם?
איך אומרים סליחות השנה, מה יהיה – או מה נעשה, 5 דברים על פרשת השבוע, והסליחות של ילדי הגולן
- סיון רהב מאיר
- פורסם ט' אלול התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
רוצים לראות בעיניים נבואות נחמה מתחילות להתגשם? אנחנו קוראים בשבועות האלה בבתי הכנסת בכל העולם את שבע הפטרות הנחמה. הן מתארות איך ירושלים החרבה מתעוררת וקמה לתחייה. איך יהודים רחוקים הופכים לקרובים, גם פיזית וגם רוחנית. איך כולנו חוזרים לאלוקים ולמקום שלנו בעולם ולתפקיד שאנחנו צריכים למלא.
והיום קיבלתי את הווידאו המרגש הזה, עם הטקסט הבא:"שלום, כאן הרב ראובן טרגין מישיבת הכותל. 50 תלמידים חדשים הגיעו אלינו השבוע! אלה צעירים מאנגליה, ארה"ב וקנדה, שבחרו שלא ללכת עכשיו ישר לקולג' אחרי התיכון. הם באים קודם כל ללמוד במשך שנה תורה בירושלים. גם בזמן מלחמה, ואולי – במיוחד בזמן מלחמה.
"מניסיון, הם כולם יושפעו לתמיד מהמפגש הזה שלהם עם התורה, העם והארץ, ורבים מהם גם נשארים לבסוף בישראל. 20 מבוגרי התוכנית נמצאים כרגע בשירות סדיר".
ברוכים הבאים, אחים. בסוף כל נבואות הנחמה יתגשמו.
איך אומרים סליחות השנה?
כמה מחשבות ודגשים על הסליחות השנה. הדברים מוקדשים לעילוי נשמת שלושת הנרצחים בפיגוע בבקעת הירדן.
1. "בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים". הסליחות מתחילות בקריאה להתעורר. איפה נרדמנו לאורך שנים, ואיך אפשר לצאת מהקונספציה, מתרדמת ארוכה, לא רק כמדינה אלא גם בחיים האישיים.
2. "לְךָ ה' הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים". אנחנו באים לסליחות הרבה פחות נחרצים השנה. לא מתביישים להתבייש. "עֲמֹד כְּגֶבֶר וְהִתְגַּבֵּר, לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים". גבר אמיתי, גיבור אמיתי, מתוודה. "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ", מתחיל הווידוי, וממשיך כך לפי סדר כל אותיות הא'- ב'. הפיוטים המפורסמים – "אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בּוֹחֵן לְבָבוֹת", הופכים לצעקה מהדהדת, בפזמון: "חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!".
3. ופתאום כל הפסוקים המפורסמים כאילו נכתבו עלינו: "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ". וגם: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ". אנחנו דלים ורשים השנה. עניים. חלשים. יוצאים רגע מהפוזיציה מלאת העוצמה, ופשוט מתחננים.
4. ופתאום גם כל התיאורים על הטבוחים והנעקדים, לא נשמעים כמו משהו מתקופת מסעי הצלב: "עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ". עוד שלוש הלוויות כואבות. עשה למען כל הנרצחים האלה.
5. חלק מהסליחות מלמד אותנו פרופורציות. להסתכל על הדברים במבט של נצח, לראות את הסיפור הגדול. בכל הדורות היו משברים, בכל הדורות יצאו מהם וצמחו. מי שענה לאברהם אבינו, מי שענה ליצחק בעקידת יצחק, ליוסף במצוקה בבית הכלא, למשה מול פרעה במצרים, למרדכי ואסתר מול הגזירה של המן הרשע, מי שענה לכל אלה, לכל הלבבות השבורים, הוא יעננו גם עכשיו.
6. חשוב: החורבן שחוזר שוב ושוב הוא לא רק של קיבוץ בארי ונחל עוז. הוא גם של בית המקדש. "מִקְדָּשֵׁנוּ חָרֵב", כתוב בסליחות, שמזכירות שהמוקד הוא לא רק עוטף-עזה, זה עוטף-ירושלים. שזה סיפור רוחני.
7. ובסוף, יש גם כל כך הרבה נחמה.אלול הוא מתנה. הוא הבעת אמון גדולה בעצמנו, בעולם, באלוקים, בטוב. לא משנה כמה קשה ונמוך הגענו, תמיד אפשר לשנות את כיוון ההיסטוריה לכיוון החיובי והנכון. מעולם לא ביקשנו ככה: "בַּשְֹּרֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת". אמן.
מה יהיה?
כך כותבת ד"ר רקפת בן-ישי: "מה יהיה? אחת התחושות הקשות בחיים שלנו, ובפרט עכשיו, היא תחושת חוסר הוודאות. האדם מתנהל בחשש, בלי לדעת מה מחכה לו בהמשך, והוא מחפש מי שייתן לו תשובות מוחלטות לגבי העתיד.
"היכולת לחזות את העתיד בנויה על ההנחה שהכל כבר חתום וקבוע מראש, ואנחנו רק צריכים לדעת מה יקרה ולהיות מוכנים. אבל התורה מתנגדת לזה. היא אוסרת על פנייה למיסטיקנים, עובדי אלילים ומגידי עתידות כדי שיחזו את הצפוי לנו.
"ביהדות - אנחנו מאמינים בבחירה חופשית, ביכולת של האדם להשתנות, לתקן, לבחור בדרך אחרת, טובה ונכונה יותר - שתוביל גם לעתיד אחר, טוב יותר. העתיד אצלנו הוא לא סוף פסוק ולא גזירת גורל חתומה. הוא תלוי גם בנו, במעשים ובכוונות שלנו.
"לכן קראנו בשבת בתורה: 'תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹוקֶיךָ'. אל תתעסק כל הזמן בחקר העתיד, אלא תתנהג בתמימות וביושר בהווה. כך תעצב מחדש בעצמך את העתיד שלך.
"זאת המהות של חודש אלול שהתחיל כעת, של ימי התשובה והסליחות. קיבלנו מתנה: הזדמנות לשפר, להשתנות ולשנות. אלוקים מאמין בנו, שאנחנו מסוגלים, ובימים האלה הוא מושיט עזרה מיוחדת לכל מי שרוצה להתקרב אליו.
אז מה יהיה? השאלה היא מה נהיה. השנה במיוחד – כמה חשוב לא להתייאש ולדעת שהמעשים שלנו משפיעים".
דברים על הפרשה
1. פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר דברים. זה המשך נאום הפרידה של משה רבנו מהעם, אבל בעצם זה נאום הפרידה שלו גם מכל אחד מאיתנו.
2. כי תצא היא הפרשה שיש בה הכי הרבה מצוות, מכל הפרשות בתורה. 74 מצוות מתוך 613 (תרי"ג).
3. אין נושא אחד ספציפי בפרשה. היא מדגימה עד כמה התורה היא תורת חיים, ומדברת על שלל תחומים: מלחמה, עבודה, נישואים וגירושים, ריבית, צדקה, חקלאות, קבורה, ציצית ועוד ועוד.
4. ההפטרה שקוראים בשבת היא אחת מהפטרות הנחמה של ישעיהו הנביא. כך עושים במשך שבעה שבועות אחרי תשעה באב, שבהם משמיעים בכל שבת דברי חיזוק ונחמה, למשל: "כִּי יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי... אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי...".
5. את הפרשה קוראים בעיצומו של חודש אלול. בעדות המזרח כבר אומרים סליחות. נהוג לתקוע בשופר, לבדוק את התפילין והמזוזות ולקיים עוד מנהגים רבים והלכות רבות שמאפיינות את החודש המיוחד הזה, שבו משתדלים להשתפר, לקראת השנה החדשה.
תפילת ילדי רמת הגולן
"שלום סיון, מול כל החדשות, חשוב לי לספר: מושב אלוני הבשן הוא היישוב המזרחי ביותר בישראל. ממש סמוך לגבול עם סוריה, 1,200 מטרים בקו אווירי. לפני כעשור הוקם כאן מיזם מיוחד: 'סליחות לילדים'. הילדים והילדות במושב קמים בהתלהבות, החל מראש חודש אלול, בשעה 5:15 לפנות בוקר, כדי להתפלל ביחד.
"איזו נחת רוח. איזו קדושה. איזו שלווה מרגישים בימים כאלה, כשזוכים לשמוע את קולות הילדים שרים פיוטים ותפילות, ומאזינים לקול השופר במקום לקול אזעקות.
"וכך, מדי בוקר מתקבצים ילדים וילדות, אבות ואימהות, ספרדים ואשכנזים. יש גם שביליסטים שמטיילים בשבילי הגולן, מילואימניקים מהאזור, אורחים ותיירים וגם מפונים מכל הארץ. כולם מתפללים באחדות, במיוחד השנה, לניצחון, לחזרת החטופים, לבשורות טובות בכל.
"שנזכה לראות רק תיעודים כאלה מרמת הגולן, ושיתקבלו תפילות הילדים. קובי וקנין".