היסטוריה וארכיאולוגיה
ההיסטוריה המדהימה מאחורי אי הפילים: בית מקדש בלב נהר הנילוס
בדרום מצרים שוכן לו אי קטן בלב נהר הנילוס האדיר. סביר להניח כי הזאטוטים המצריים המשתעשעים בפארק אינם יודעים כי על האי הזה התנשא בעבר בית מקדש יהודי! היו בו כהנים ולויים ששירתו סביב המזבח, והקריבו קורבנות. מי הקים את המקדש הזה? וכיצד אנו יודעים עליו?
- יהוסף יעבץ
- פורסם י"ב אלול התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
בדרום מצרים שוכן לו אי קטן בלב נהר הנילוס האדיר. אורך האי כקילומטר, ורחבו פחות מחצי קילומטר. אי זה נחשב כפנינת חמד תיירותית. דשא ופרחים מכסים אותו, עצי דקל מיתמרים במרכזו, וניתן לשכור ספינת משוטים צבעונית כדי להקיף אותו. שמו של האי הוא יֵבּ.
בין העצים נמצאים שרידי מבנים עתיקים. סביר להניח כי הזאטוטים המצריים המשתעשעים בפארק אינם יודעים כי על האי הזה התנשא בעבר בית מקדש יהודי! היו בו כהנים ולויים ששירתו סביב המזבח, והקריבו קורבנות. מי הקים את המקדש הזה? וכיצד אנו יודעים עליו?
בספר ירמיהו מסופר כי אחרי חורבן בית המקדש ברחו שארית הפליטה למצרים. ישעיהו הנביא כבר מזכיר יהודים שגרים בארץ מצרים, אבל אחרי חורבן הבית גבר כוחם של היהודים במצרים. הם היו קבוצה משמעותית, ולכן כאשר כנבוזי מלך פרס כבש את מצרים, הוא חיפש קבוצה שתהיה נאמנה לו, והחליט כי היהודים מתאימים לתפקיד.
האי יב כונה באותו הזמן "אלפנטינה", כינוי יווני שנטבע על ידי שושלת תלמי, שמשלה במצרים מאז ימי אלכסנדר מוקדון. משמעות הכינוי בעברית היא "אי הפילים", כנראה על שם סלעים שנמצאים בצידו ומזכירים פילים, ולפי דעה אחרת כיוון שסוחרי שנהבים היו מציעים בו את מרכולתם למכירה. מיקומו של האי חשוב מאד למצרים. הוא נמצא מצידה הדרומי, בגבול בינה לבין הממלכה הכושית, נוביה. כנבוזי מלך פרס העניק את האי ליהודים, והפקיד אותם על שמירת הגבול. האי הפך למושבה צבאית.
היהודים רצו לקיים את חוקי התורה, ובתמימות הקימו בית מקדש, ככתוב בתורה. אמנם התורה מצווה לעבוד את ה' רק במקום אשר יבחר, אבל אותם יהודים סברו שכיוון שנחרב הבית – שוב אין מקום אחד שבו חייבים לבנות את הבית. ההלכה כמובן אינה כך, אבל הם לא ידעו זאת. הם היו כבר כמה דורות בגלות, וכך הם חשבו שהם מקיימים את מצוות התורה.
הסיפור הזה לא נרשם בשום ספר היסטורי, ובמשך כל הדורות לא ידעו עליו מאומה, עד לפני כמאה וחמשים שנה. אז מצא חוקר אנגלי בשוק של מצרים אוסף מכתבים כתובים בארמית, באותיות עבריות. הוא רכש כארבעים מכתבים, ולהפתעתו הם הכילו התכתבות של כהני מקדש יב היהודים עם גורמים שונים. אחד הממוענים במכתבים אלו הוא הכהן הגדול יוחנן, הכהן הגדול בבית המקדש השני, בירושלים. כהני יב שאלוהו שאלות שונות. לקראת חג הפסח ביקשו ממנו לכתוב להם מתי קבע בית הדין את תאריך הפסח, מה עושים עם החמץ ועוד מענייני הפסח.
מן המכתבים עולה כי עובדי אלילים נוצרים החריבו את המקדש ביב, והיהודים מבקשים מהכהן הגדול בירושלים שישתדל אצל המושל הפרסי לתת רישיון בניה מחודש. זה כנראה לא התרחש. יחד עם זאת, מתחייבים כהני יב שלא להקריב עוד בהמות במקדשם, אלא רק להקטיר קטורת לכבוד המקום.
לפי המסורת של יהודי אתיופיה, ארון הברית הוברח על ידי ירמיהו הנביא לפני החורבן למקדש יב, ומשם הוברח לאתיופיה, ושם הוא שוכן עד היום במערה נסתרת.