עיריית ת"א מיתממת: "אין בעיה לקיים תפילה במרחב הציבורי"

לאחר העתירה שהגישה עמותת ראש יהודי נגד עיריית תל אביב, בבקשה לקיים תפילות בהפרדה בחגי ישראל, נמשך העימות סביב הנושא, כשעיקרו בתפילת יום הכיפורים שאמורה להתקיים במרכז העיר. העמותה טוענת כי העירייה אוסרת על קיום תפילות עם הפרדה מגדרית במרחבים ציבוריים, דבר הפוגע בציבור הדתי שמקפיד על קיום תפילות בהפרדה מלאה.

מנגד, העירייה הבהירה בתגובתה שאין החלטה האוסרת על תפילה במרחב הציבורי, אלא שיש מדיניות מגובשת נגד הצבת מחיצה, במטרה לשמור על האופי הפתוח של המרחבים הציבוריים ולמנוע את הפיכתם למקומות סגורים. כלומר, עיריית תל אביב טוענת ש"אין לה בעיה עם התפילה בציבור", אבל מנגד - היא לא מאפשרת לציבור להתפלל על פי כללי ההלכה, ובכך היא מונעת את התפילה.

במסגרת הדיון הציבורי, עלתה השאלה כיצד ניתן לשמור על זכויות הציבור הדתי תוך הגנה על אופיו של המרחב הציבורי שמיועד לכלל הציבור. העירייה מדגישה כי תפילות התקיימו גם בעבר במרחבים ציבוריים כמו כיכר דיזנגוף, גם בימי הקורונה, וכי היא עודדה את הציבור הדתי להמשיך בכך ללא הצבת מחיצות.

הטענה המרכזית של העירייה היא שהתפילה הציבורית צריכה להתקיים תוך התחשבות במגוון תושבי העיר, כלומר ללא הפרדה - דבר שמנוגד לחלוטין להלכה היהודית ומכאן שהעירייה אינה מעוניינת בקיום תפילה על בסיס ההלכה.

הציבור הדתי נדרש להתמודד עם דילמה מורכבת: האם להתאים את הפולחן הדתי למגבלות העירוניות, או לדרוש את זכויותיו במלואן גם במחיר של עימות משפטי וציבורי. כפי שהדברים נראים כרגע, ייתכן מאוד שהנושא יימשך לדיונים נוספים בבית המשפט.