בית הכנסת של רש"י: מה ידוע לנו על המבנה העתיק ששרד אלף שנה?

בדרך כלל, בכניסתנו לבתי כנסיות, נראה לוח הנצחה לתורמים ולנדיבים שעזרו להקים את בית הכנסת. ישנם שלטים כאלו שהינם בני מאות שנים, אבל סביר להניח שלא רבים מאיתנו ראו שלט כזה בן כמעט אלף שנה.

בבית הכנסת בעיר וורמס שבגרמניה, נוכל לראות שלט כזה. בית הכנסת פעיל ברצף כמעט מושלם, אלף שנים, מימי רש"י הקדוש, שבמקום זה למד מפי רבי יעקב בר יקר בתור תלמיד צעיר.

בית הכנסת הוקם בשנת 1034, לפני 990 שנים בדיוק. לפי הכתוב בשלט, מימנו את הבניה "יעקב בן דוד ומרת רחל". בבית הכנסת היו כ-230 מקומות ישיבה. צמוד אליו היה בית המדרש, שבו לימד רבי יעקב בר יקר את תלמידיו.

שישים שנה אחרי בנייתו, נפגע בית הכנסת קשות במהלך מסע הצלב השני בשנת תתנ"ו. נגזרו אז גזרות קשות, שעליהן תיקן רש"י הקדוש את קינתו: "תורה התמימה – אלפיים קדומה. התכסי שחורים – כאישה אלמנה. בקשי עלבון חסידיך – ושפיכת דם למודיך".

בשנת 1175 נבנה בית הכנסת מחדש. שנים ספורות לאחר מכן נבנה מקווה מיוחד, בצמוד לבית הכנסת. המקווה חפור בתוך מנהרה עמוקה, ומימיו מתחברים למימי נהר הריין. אל המנהרה יורדים בעשרות רבות של מדרגות, המקווה פעיל ופתוח עד ימינו! באותו הזמן נבנתה גם עזרת נשים מפוארת ומרווחת, צמודה לבית הכנסת.

בשנת 1624 הורחב בית הכנסת עוד יותר, והוצב בכותל המזרח שלו כיסא אבן עתיק המכונה "כיסא של רש"י". לפי המסורת ישב עליו רש"י בלימודו לתלמידים.

לפני השואה לא נותרו הרבה יהודים חרדים בוורמיזא, והיהודים ה"מתקדמים" שבעיר איחדו את עזרת הגברים והנשים. מניין של חרדים התפלל בבית כנסת אחר, שבנה ממול.

בזמן השואה הופצץ בית הכנסת, קירותיו קרסו לתוכו, וכך עמד במשך כמה וכמה שנים, עד שבשנת 1958 שוחזר במדויק לפי התוואי והדגם העתיק. לפני כ-15 שנה ניסו ניאו נאצים אנטישמים להצית את בית הכנסת. הם השליכו לתוכו מספר בקבוקי תבערה, אך מכבי האש המקומיים הצליחו לכבות את השריפה לפני שנגרם נזק משמעותי.

בית הכנסת נמצא ברחוב היהודים בוורמס, ובו ניתן לראות את השקע המעוגל הקטן בסמטה, שבו, לפי האגדה, התחבאה אמו של רש"י כאשר היתה בהריון איתו,  ופרש גרמני ניסה לדרוס אותה. לאורך רחוב היהודים הקטן ניתן לראות שקעי מזוזות ששימשו את אבותינו, שגרו שם לפני מאות רבות בשנים. מתגוררים כיום בוורמס כמאה יהודים, אבל הם כבר לא גרים ברחוב היהודים העתיק, והם מתכנסים בבית הכנסת רק בימים הנוראים.

במרחק מה נמצא שער העיר העתיק, המכונה "שער רש"י". זה השער שעליו הבטיח רש"י לדוכס גוטפריד מבויון כי אף שייצא אותו בראש גדוד שלם, יחזור דרכו בדד. ואכן, כאשר חזר עם חייליו האחרונים, ניתקה לפתע אבן מן השער ומחצה אותם. הוא חזר לבדו, כפי שאמר לו רש"י, ומאז נקרא השער על שמו.

מאחורי העיר העתיקה ניצב בית הקברות העתיק והגדול ביותר באירופה, קבורים בו חכמים מבעלי התוספות, ובכניסה נמצא קברו של מהר"ם מרוטנבורג, יחד עם הנגיד אלכסנדר, שתרם מהונו כדי לשחררו. בבית הקברות ישנן אלפי מצבות עתיקות של יהודים, והוא עדיין לא נחקר כולו. הצלתו מידי הנאצים היתה מבצע מסובך שכלל הטעיות, פקודות מזויפות ותירוצי סרק שונים, כדי להרוויח זמן. הנאצים רצו מאד להשמיד את המזכרת היהודית הזו, אבל לא הספיקו עד שהסתיימה המלחמה, תודות להיסטוריונים וארכיאולוגים שהתאמצו כדי למנוע את הגזרה הזו.