"האנטישמיות האלימה נמצאת בכל מקום בצרפת. היהודים חייבים לעלות ארצה"

בחודשים שחלפו מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" חל זינוק במספר היהודים שעלו מצרפת לישראל. על פי נתוני משרד העלייה וקליטה והסוכנות היהודית, מפרוץ המלחמה ועד אמצע החודש שעבר נפתחו תיקי עלייה לכ-6,440 נפשות מצרפת, לעומת כ-1,057 תיקים בתקופה המקבילה אשתקד. למעלה מ-800 עולים חדשים הגיעו בתקופה זו מצרפת.

בחודש דצמבר האחרון הקימה נילי נאהורי את תוכנית "לך לך", שמטרתה לעודד את עלייתם של יהודי צרפת, זאת במקביל לעבודתם של הגופים הרשמיים העוסקים בכך. נאהורי, נשואה ואם לשלושה המתגוררת בירושלים, עלתה לארץ מפריז לפני כ-31 שנה כשהיא בת 18 בלבד. בריאיון מיוחד, היא מספרת מאין באה ומה הביא אותה להתמסר למשימה הלאומית.

סמינריון העלייה של תוכנית 'לך לך' בצרפת, מרץ 2024. באמצע: ראש מועצת שומרון, יוסי דגן. מימינו: נילי נאהורי

לחיות את קיבוץ הגלויות

"קיבלתי את תעודת הבגרות שלי ישירות מהמפקחים מטעם משרד החינוך הצרפתי", מתארת נאהורי. "בעומדי בתור עם שאר מסיימי התיכון כדי לקבל את התעודה הנכספת, סוף סוף קראו בשמי ועליתי לבמה. ברגע שקיבלתי לידיי את התעודה, פניתי לקהל באולם בית הספר ואמרתי בהתרגשות: 'אני עולה לישראל!'. במילים אחרות, תעודת הבגרות שקיבלתי הייתה, בעצם, 'כרטיס הטיסה' שלי לארץ".

מה את זוכרת מהעלייה שלך לישראל?

"הרגשתי נפלא, שאני סוף-סוף חיה את ההיסטוריה המיוחדת של דורנו, של 'ראשית צמיחת גאולתנו'. התחלתי ללמוד במכינה לתלמידי חו"ל של האוניברסיטה העברית בירושלים, בהר הצופים. היו איתי עולים מארה"ב, רוסיה, צרפת, ספרד וארגנטינה. חשבתי לעצמי: 'הנה, אני חיה את קיבוץ הגלויות: יש לי זכות ענקית לחיות בדור של השיבה לציון אחרי 2,000 שנות גלות'. בהמשך הדרך, החלה נאהורי ללמוד משפטים באוניברסיטת בר-אילן וסיימה שם את התואר.

עוד לפני הקמת "תוכנית לך לך", נילי הייתה פעילה בתחום עידוד העלייה המסיבית של יהודי צרפת לארץ, וזאת במקביל לפעילותה למען קידום ההתיישבות והחלת הריבונות היהודית על כל חלקי ארץ ישראל. בין היתר, היא הייתה פעילה מרכזית בארגון "ישראל לנצח" שהקים אביה, ג'ק קופפר ז"ל. "מטרות הארגון שהקים אבי בארץ בשנת תשע"ו הן: עידוד העלייה לארץ ישראל, ובמיוחד מצרפת, כשאנו רואים באופן ברור היום שאין עתיד ליהודים החיים בה; גיוס הכוחות הציוניים, דוברי צרפתית, לטובת ישראל; החלת הריבונות על כל חלקי ארץ ישראל; וכן מאבק למען גישה יהודית חופשית למקומות הקדושים לעם היהודי בארץ ישראל.

"לפני עלייתו עם אמי (תבדל"א) וכל משפחתי לארץ, אבי ז"ל הדריך וחינך את הנוער היהודי בצרפת לאהבת ארץ ישראל והמדינה, אהבת מסורת ישראל, ההיסטוריה של עמנו, גיבורי ישראל, וכן לעלייה לארץ. לאחר עליית משפחתי לישראל, אבי ואני היינו פעילים בתנועת הריבונות שהוקמה על ידי נדיה מטר ויהודית קצובר. ל'ישראל לנצח' ולתנועת הריבונות יעדים דומים, ואנו משלבים כוחות למען יוזמות ומטרות ציוניות".

נאהורי מציינת, בין היתר, את הפעילות למען החלה מיידית של הריבונות היהודית על בקעת הירדן: "הבקעה היא שלנו מכוח הבטחת השם לעם ישראל בתורה ובתנ"ך. יש גם הסכמה לאומית רחבה על כך, שיש להחיל את הריבונות על הבקעה מסיבות ביטחוניות. חיוני שיהיה לנו פיקוח מדיני-ביטחוני מלא וחופשי בבקעה, עם התיישבות יהודית חופשית, כדי למנוע ולסכל כל ניסיון של הקמת מדינת טרור בגבולנו המזרחי. בשנים האחרונות, זכיתי שנדיה ויהודית העבירו אליי את הלפיד של ארגון צעדת ליל תשעה באב מסביב לחומות ירושלים בכל שנה, כשכולנו מתפללים ומקווים שנוכל להתפלל בבית המקדש כבר בתשעה באב הבא, בעזרת השם".

אז איך ומתי הכול התחיל אצלך? במילים אחרות, כיצד נערה יהודייה מפריז של תחילת שנות התשעים חולמת על הרגע שבו תעלה על המטוס ותעשה עלייה לארץ ישראל?

"הכול התחיל אצלי מהבית. בית יהודי ציוני חם, אידיאליסטי ופעיל מאוד למען הכלל. אבי נולד במחנה עקורים בגרמניה בשנת תש"ו. הוריו, במקור מפולין ורוסיה, נמלטו בזמן השואה לאוזבקיסטן, וכך ניצלו מציפורני הנאצים. בנוסף לתפקידו כנציב תנועת בית"ר בצרפת, אבי כיהן גם כיו"ר תנועת החירות בצרפת, ובהמשך מונה לסגן יו"ר מפלגת הליכוד העולמי. הוא גם היה פעיל בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית. אבי היה קשור מאוד למי שלימים נבחרו להיות ראשי ממשלה בישראל: מנחם בגין, יצחק שמיר ואריאל שרון. אמי, קטי, ילידת תוניסיה, היגרה לצרפת בילדותה עם הוריה. היא עבדה שנים רבות כמורה לשפה וספרות צרפתית בפריז וקיבלה את הדוקטורט שלה מהסורבון. הוריי נפגשו לראשונה בפעילות של תנועת בית"ר בפריז, והיציאה הראשונה שלהם ביחד הייתה בהפגנה למען שחרורם של יהודי ברית המועצות לשעבר, בזמן שלטונו של ברז'נייב (נשיא ברית המועצות באותן שנים, ח.מ.).

"חשוב לומר שכל הפעילות הציונית-החינוכית של אבי למען הנוער היהודי בצרפת הייתה בהתנדבות. למען פרנסתנו, אבא עבד כמנכ"ל של חברת השעונים "סיטיזן" בצרפת, וכן שימש כשופט בבית המשפט המסחרי בפריז. אבל גולת הכותרת של חייו הייתה טיפוח חיי המשפחה שלנו: הענקת חינוך יהודי-ציוני, לי ולשני אחיי, לאהבה עזה לארץ ישראל ולמדינה היהודית, לעם ישראל, לתורתנו הקדושה, להיסטוריה ולגיבורים שלנו. אבא תמיד לימד אותנו להקדיש את חיינו לאמונתנו וערכינו היהודים הציוניים, ולא לוותר על כך לעולם".

קמפיין ישראל לנצח למען החיילים, דצמבר 2023. 95 טונות ציוד הובאו לארץ וחולקו בין בסיסי צהל על ידי מתנדבי העמותה

לחנך לאהבת העם, הארץ והתורה

בגיל 14 הצטרפה נילי לתנועת בית"ר בפריז כחניכה, ובהמשך נכנסה להדרכה בתנועה ומונתה למפקדת מעוז פריז של בית"ר. לדבריה, היא זכתה "לחנך לא מעט נוער יהודי לאהבת ישראל וארץ ישראל, התורה והתנ"ך, ולהגשים אהבה זאת על ידי העלייה לארץ. מהזמן שאני מכירה את עצמי, הכמיהה לעלות לארץ ולחיות בה היא בשורש נשמתי".

במהלך השנים, ג'ק קופפר ובתו יזמו פעילויות ביש"ע, שנועדו להטמיע את חשיבות החיבור העמוק של עם ישראל לארצו. כך, למשל, לפני 37 שנים, הם ארגנו את "יום חברון": כל קיץ, הם הביאו כ-1,000 יהודים לצעוד בעיר האבות עם דגלי ישראל והתפללו במערת המכפלה. "אבי חיבר את יהודי צרפת לחברון. עד קיום הפעילות שלנו בנושא, יהודי צרפת כמעט ולא ביקרו בחברון, בגלל שתודעתית חברון לא הייתה יעד מספיק ידוע עבורם. לכותל בירושלים הם הגיעו תמיד בהתרגשות, אבל לא לחברון. גם השנה, למרות המלחמה, המשכנו את הצעדה העוצמתית הזאת, והיא עמדה בסימן התפילה והציפייה לניצחון מוחלט במלחמה על כל אויבינו".

שאלתי את נילי באלו דרכים היא, יחד עם פעילי "ישראל לנצח", מעודדים את יהודי צרפת לממש את אהבתם וחיבורם העמוק לישראל ולעלות ארצה, ומדוע הקימה לפני כתשעה חודשים את תוכנית "לך לך".

"ראשית, אנחנו עוסקים הרבה בהסברה, בין היתר ברשתות החברתיות. אנחנו גם מפיצים מגזין לכל הקהילות היהודיות בצרפת, שבו מדברים על סכנת ההתבוללות ועל הצורך המיידי לעלות ארצה. בנוסף, יש לא מעט דברים שמתרחשים במדינה שדוברי צרפתית אינם מבינים, כמו הוויכוח הציבורי בנוגע לרפורמה המשפטית, ואנו מסבירים להם במה מדובר. אבל מעל לכל, אנו מעודדים עלייה לארץ. מה שהתחדש בחורף האחרון הוא שהתחלנו להיות בקשר עם פוליטיקאים מהמחנה הלאומי, וזאת כדי להציג תוכנית עלייה מסיבית ומיידית לישראל".

ג'ק קופפר ז''ל ביום חברון הראשון, 1987

אנטישמיות בלתי נסבלת

מה הנחיצות שבעידוד העלייה באופן מיידי מצרפת - ודווקא עכשיו, בזמן שאנו נמצאים במלחמת קיום ועצמאות בכל גבולותינו?

"אחרי הטבח הנורא בשמחת תורה, תחושת השייכות של יהודי צרפת לארץ ישראל ולעם ישראל התחזקה מאוד. הרבה יהודים בצרפת מרגישים שאינם חיים את התקופה ההיסטורית האדירה שלנו, של השיבה לציון ונס הקמת המדינה, אם ימשיכו לחיות בצרפת. בנוסף, מאז הטבח המחריד ופרוץ המלחמה, האנטישמיות הבוטה, הקשה והאלימה התגברה באופן דרמטי בצרפת, וזאת למרות שגילויי אנטישמיות תמיד היו ברחבי המדינה. אותנו זה מדאיג מאוד, ולכן רצינו לעשות הרבה יותר כדי להשפיע על יהודי צרפת לעלות ארצה עכשיו.

"האנטישמיות האלימה פשוט נמצאת בכל מקום בצרפת – ברחובות, בבתי הספר, במוסדות להשכלה גבוהה, בסביבת העבודה, במוסדות השלטון ובמסדרונות הממשלה בדרגים הגבוהים ביותר – והיא בלתי נסבלת לחלוטין. לפני 11 שנים, שרה חלימי הי"ד, אישה יהודייה מכובדת ומבוגרת, נרצחה בדירתה בפריז, וזאת בזמן שהשוטרים בבניין שמעו את המחבל ואת צעקותיה ולא נקפו אצבע כדי להציל אותה. עכשיו המצב הידרדר עוד יותר. חייבים לדעת שכ-30 עד 40 אחוזים מהשוטרים בצרפת הם מוסלמים, כשרובם ככולם אנטישמיים".

נאהורי מפרטת דוגמאות מחיי היומיום של יהודי צרפת, הסובלים מתקיפות אנטישמיות: "הורדת מזוזות מדלתות דירותיהם מרוב פחד, ושינוי שמותיהם היהודיים בתיבות הדואר. כשמזמינים משלוח כלשהו לבית, משנים את השמות היהודיים. בזמן שהילדים יוצאים מבתי הספר היהודיים, הם מורידים את הכיפות. אישית, אני מכירה היטב משפחה דתית, כשהאישה החובשת כיסוי ראש סיפרה לנו שחייה התכווצו. בני הזוג וילדיהם מתגוררים בפרבר של פריז שבו מתגוררים הרבה מוסלמים. מרוב פחד, הם כבר אינם יוצאים מהבית אם זה לא נחוץ. הם תמיד מסיעים את ילדיהם לבית הספר, ובחזרה מבית הספר לבית. הם גם עושים קניות בזריזות, היות ובוהים בהם באופן מאיים בגלל שמזהים אותם כיהודים. יהודי אחר סיפר לי בכאב, שכל פעם שהוא מבקש מבנו להוריד את הכיפה בצאתו מבית הספר – זה מאוד קשה לו נפשית, אבל הוא מרגיש שאין ברירה בגלל החשש הכבד שבנו יותקף מילולית ופיזית. כל מה שאני מספרת כאן התרחש גם בעבר, אבל מאז תחילת המלחמה גילויי האנטישמיות בצרפת התגברו באופן מחריד. בתגובה לכך, יהודי צרפת חזרו לרפלקסים שהיו ליהודים בשנות השלושים באירופה. היום יש לכולנו את מדינת ישראל, תודה להשם. לכן כולם צריכים לעלות ארצה ולהיות חופשיים בארצנו".

ולמרות הכל, לא כל היהודים בצרפת רואים את עצמם עולים לארץ באופן מיידי.

"זה נכון שלא כולם מרגישים שהם יכולים לעלות לארץ עכשיו, למרות שלהרבה יהודים בצרפת יש קשר חם ועמוק לישראל. להרבה מהם יש קרובי משפחה בישראל, והם גאים מאוד להיות יהודים. עם זאת, יש בצרפת גם אחוז גבוה של יהודים שמתבוללים, לצערנו. גם בגלל זה הקמנו את תוכנית 'לך לך': אנו מסבירים להם שבגלל האנטישמיות הקשה אין ליהודים עתיד בצרפת. אנחנו בקשר עם כל הקהילות היהודיות בצרפת, דרך ראשי הקהילות שמבינים היטב שעלינו לשים סוף לגלות. אנחנו גם מדגישים שחשוב לנו להציל את הקהילות היהודיות המחוברות כולן לאמונה, לתורה, לארץ ישראל ולעם היהודי.

"למתלבטים, שאכן רוצים לעלות לארץ אבל חוששים מקשיי הקליטה בישראל, אנו מסבירים שצריכים להבין שתקופתנו היא תקופה היסטורית אדירה ותקדימית לעם היהודי, ולכן חשוב וחיוני מאוד להיות חלק מהשרשרת של העם היהודי מאז אברהם אבינו ועד ימינו. אנו אומרים להם: בבקשה, לא ללכת לאיבוד, אנו זקוקים לכם! אני אומרת להם שאני מאוד חוששת, שבגלל ההתבוללות והאנטישמיות המשתוללת בצרפת עלול להתרחש שם אירוע גדול וקשה מאוד (ח"ו). בזמן שאנו מזכירים להם את מה שאירע ליהודים בשואה, זה מחדד אצלם את ההבנה שבצרפת יש בעיה בוערת מאוד גדולה".

איך הם מגיבים לדבריכם?

"יש כל מיני תגובות: לא מעט יהודים התרגלו להיות אזרחים סוג ב' בצרפת בגלל הרדיפות שהם עוברים. אבל להרבה מהם, לשמחתנו, יש מודעות לכך שצריך לעלות ארצה עכשיו. עם זאת, כאמור, יש החוששים לעשות את הצעד, לעזוב את ביתם, את עבודתם ואת כל מה שמוכר להם. אך בגדול, כשאנו, פעילי 'תוכנית לך לך', מדברים על התנ"ך, על הזכות שלנו על ארץ ישראל מכוח ההבטחה האלוקית לעם היהודי – רואים דמעות בעיניים של העולים הפוטנציאליים. הם באמת מרגישים שהגיע הזמן לעזוב את הגלות. בכנסים ובירידים שלנו, אנו אומרים ליהודי צרפת: לכו לכם, בשבילכם, ולמען הדורות הבאים אחריכם. רוב יהודי צרפת יודעים את האמת - שצריך להיות חלק מהשרשרת היהודית ההיסטורית המפוארת, לשים סוף לגלות ולעלות לארץ ישראל".

מעשית, איך פעילי 'לך לך' מסייעים ליהודי צרפת העולים לארץ להתמודד עם האתגרים?

"כחברת נשיאות הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית, תמיד דרשתי, וממשיכה לדרוש, לשפר את תנאי הקליטה של העולים לארץ מול פוליטיקאים רבים בכנסת. אבל זה אינו מספיק, כמובן, ומגיעה לעולים שלנו עזרה תכליתית ויעילה.

"לפני הכול, אנחנו, שחיים כבר בארץ, צריכים לקלוט שיהודי צרפת הם קהילה שיודעת היטב לתרום הרבה מאוד לישראל בכל תחומי החיים, ושזאת עלייה מבורכת עבור המדינה. משום כך, עלינו להקל ולעזור להם בפתרון בעיות של שפה, תעסוקה ופרנסה, חינוך הילדים, קליטה והתערות בקהילה, ובבניית בית מחדש. תוכנית 'לך לך' מפנה את היהודים הנרשמים לעלייה לאולפני עברית בצרפת. אנו בודקים קורות חיים, מפנים את הנרשמים לעלייה למעסיקים מתאימים אפשריים בארץ, ומפנים אותם לתוכניות מתאימות של הסבה מקצועית לפי הצורך. אנו גם מארגנים הרצאות אודות התחומים הרלוונטיים לעלייה ולהתאקלמות בישראל - למשל, על חינוך הילדים ואיך זה פועל, המערכת הרפואית והביטוח הלאומי, וכיצד להתנהל מולם.

"עם העלייה לארץ, בעיה שדורשת פתרון הולם מתבטאת, למשל, ביחס המדינה לנושא התוקף של תעודות ההסמכה במקצועות הרפואה. לרופאי משפחה שעולים מצרפת אין בעיה להתקבל ולהשתלב בעבודה כרופא בארץ, אבל מרופא מומחה בכל תחום מצרפת, וכן מאחיות בעלות ידע וניסיון של שנים רבות, דורשים בארץ שישתתפו בהשתלמויות לימודיות במקצועם, זאת בנוסף לדרישה שיעברו הליכים ביורוקרטיים שונים כדי שיוכלו להתחיל לעבוד כאן. רופאים בכירים שעולים מצרפת מתקשים להבין זאת, במיוחד כשלאחרונה יש מחסור ברופאים בישראל. במשרד העלייה והקליטה יש אומנם קמפיין להענקת הטבות לרופאים עולים, במטרה שיעבדו במקצועם באזור עוטף ישראל בדרום. זה מבורך, אבל עדיין לא קל עבור העולים, ואנו כאן כדי לסייע להם בנושא חיוני זה. כמו כן, בלי עברית כשפה שוטפת, לא קל להסתדר ביומיום ולעבוד. אנו מפנים ומשבצים אותם לאולפני עברית ברחבי הארץ, וגם עוזרים להם להתקבל לעבודה המתאימה להם, ככל שאפשר.

"עוד לפני העלייה, אנו מביאים את היהודים לביקור ביישובים שבהם הקהילה מבינה את החשיבות של קליטת העולים בזרועות פתוחות, עם הרבה רצון טוב ועם 'קורת גג' אצל המשפחות הקולטות במקום. כמו כן, יחד עם היישובים והמועצות, אנחנו עוזרים לעולים עם כל מה שקשור בחינוך הילדים, בהתאם לסגנון של כל משפחה ומשפחה. ברוך השם, אנחנו מוצאים ביישובים ידיים מושטות לעזרה להורים ולילדים".

שאלה שעולה מן השטח היא, האם העולים אכן מצליחים להיקלט היטב בארץ?

"תודה להשם, ההצלחה היא משמעותית ביותר. זה מתחיל בהפנמת האמונה שלמרות האתגרים העומדים בפני העולים, זה דבר מבורך מאין כמוהו לעלות למולדת, למדינה היהודית היחידה בעולם, ולחיות כיהודי חופשי בארץ ישראל, במקום לחיות תחת האיום המתמיד והמשפיל של האנטישמיות וההתבוללות בצרפת. צריך לציין שהיו יוזמות ממשרדי האוצר, העלייה והקליטה והעבודה והרווחה להגביר את הסיוע בכל התחומים לעולים החדשים, אבל זה עדיין לא מספיק. העולים חייבים להרגיש שמצידנו, העולים הוותיקים בארץ והצברים, הם רצויים ומוערכים, כאשר חלק לא קטן מהם באו ממקומות בהם הם היו 'כבושים' על ידי אנטישמיים".

"אנו צריכים להבין עד כמה העולים היקרים, אחינו ואחיותינו בלב ובנפש, תורמים לנו המון. בתחילת המלחמה, למשל, עשינו קמפיין למען החיילים הלוחמים שלנו. ההיענות של יהודי צרפת לכך הייתה מדהימה: הבאנו 95 טונות ציוד לחיילינו המוצבים בבסיסים".

"אנו, עם ישראל בארץ ישראל, לומדים מהתורה, וכן ממסירות נפשם של כל דורות ישראל במשך ההיסטוריה שלנו, שחייבים להתנהג כ'בעלי הבית' בארצנו. אין לחשוב, חלילה, שעדיין צריך את אישורן של אומות העולם כדי לעשות את מה שדרוש למען עצמנו ועתידנו. הגיעה העת לקדם את ההיסטוריה המופלאה של עמנו בצעדי ענק לקראת קיבוץ כל הגלויות וקידום ריבונותנו על כל ארץ ישראל - בתפילה ובציפייה לגאולת ישראל בקרוב, בעזרת השם".