ד"ר גיא שטיבל: "הגענו לתגלית חדשה שמטלטלת את ההיסטוריה"

מצדה. הצוק המבודד בים המלח. נראה שאין מי שלא התוודע לסיפורו המרתק של המקום. מצדה היא מיתוס ונקודת ציון בהיסטוריה היהודית, שכן במשך דורות היא שימשה כמקום מקלט, כמבצר אחרון מול הכיבוש הרומי, והייתה סמל להתנגדות עיקשת.

אך האם הסיפור הזה, כפי שהכרנו אותו, מדויק? מחקר חדשני שנערך על ידי צוות חוקרים, בראשות ד"ר גיא שטיבל, מנהל משלחת החפירות למצדה, מטיל ספק יסודי באחד המרכיבים המרכזיים במיתוס מצדה, והוא משך המצור הרומי.

באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות הצליחו ד"ר שטיבל ועמיתיו לחשוף פרטים חדשים ומפתיעים על מערכת המצור הרומית. התוצאות היו מפתיעות ביותר, שכן הן הובילו למסקנה שהמצור על מצדה היה קצר בהרבה משחשבנו, ונמשך שבועות ספורים, ולא שנים, כפי שתיאר יוסף בן מתתיהו.

אז איך אפשר להסביר את הפער בין התיאור ההיסטורי לארכיאולוגי, וכיצד ייתכן שהדברים תועדו באופן שונה לחלוטין מכפי שהיו במציאות? השאלות הללו הן רק חלק קטן מהתעלומה שמתגלה לנו. כי המחקר של ד"ר שטיבל פותח צוהר לעולם חדש ומורכב, עולם שבו ההיסטוריה אינה סטטית, אלא דינמית, ועוברת שינויים תחת אורם של ממצאים חדשים ושיטות מחקר מתקדמות.

תקריב על מגדל בחומת המצור (צילום: משלחת חפירות מצדה ע״ש נוישטטר, אוניברסיטת תל אביב)

מקטע חומת המצור עם מגדל (צילום: משלחת חפירות מצדה ע״ש נוישטטר, אוניברסיטת תל אביב)

גרם מדרגות שמוביל לחומת המצור (צילום: משלחת חפירות מצדה ע״ש נוישטטר, אוניברסיטת תל אביב)

מיתוס שנופץ

"הכל התחיל ברצון לשאול שאלות חדשות על אתר מוכר ומתוחקר",  פותח ומסביר ד"ר שטיבל. "השתמשנו לשם כך בטכנולוגיות מתקדמות, כמו רחפנים ומודלים תלת ממדיים, וכך הצלחנו לבחון את מערכת המצור הרומית בעין ביקורתית יותר. התוצאות שהתגלו לבסוף היו מפתיעות, כי הסתבר שקצב הבנייה של המחנות הרומיים היה מהיר להדהים, מה שהצביע על כך שהמצור היה קצר בהרבה מכפי שסברו החוקרים במשך כל השנים".

כשד"ר שטיבל מציין "הצלחנו" הוא כולל גם את שותפיו – ד"ר חי אשכנזי (כיום מנהל תחום גיאואינפורמטיקה ברשות העתיקות), הדוקטורנטים בועז גרוס (אוניברסיטת תל אביב ומכון ישראלי לארכאולוגיה) ועומר זאבי (כיום באוניברסיטת בון), שפעלו יחד איתו בניהול המחקר המרתק.

"נכנסנו למחקר כבר בשנת 2017, אז חידשנו את החפירות באתר מצדה, מטעם אוניברסיטת תל אביב", הוא מסביר. "אמנם האתר המפורסם כבר נחקר בהרחבה מאז ראשית המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20, אך המחקר בן זמננו מאפשר לנו ליישם כלים חדשניים, לשאול שאלות חדשות, ולהגיע לתובנות חדשות לגבי מה שהתרחש במקום".

ד"ר שטיבל מוסיף: "במשך שנים רבות התקבע מיתוס שהמצור הרומאי על מצדה היה אירוע ממושך ומפרך, שארך כשלוש שנים. בעשורים האחרונים החלו חוקרים לערער על הקביעה הזאת, מסיבות שונות. אנחנו ביקשנו לראשונה לבחון את הסוגייה באמצעות כלים חדשניים המאפשרים מדידות אובייקטיביות".

החוקרים נעזרו בטכנולוגיות של חישה מרחוק באמצעות רחפנים וצילומי אוויר כדי לאסוף נתונים של כל המבנים במערכת המצור – גובה, רוחב, ועומק, ברזולוציה גבוהה ביותר, עד לרמת דיוק של מילימטר. נתונים אלה שימשו לבניית מודל תלת-ממדי ממוחשב, שאיפשר חישוב של נפח ומשך הבנייה".

איך אפשר לחשב זאת?

"אתן דוגמה – ישנן הערכות מהימנות של כמות האבנים והאדמה שחייל רומי מסוגל להזיז ביום, לצורך משימת הבנייה. ידוע שבמצור על מצדה השתתפו כ-6000 עד 8000 חיילים רומיים, ואנחנו חישבנו באופן אובייקטיבי כמה זמן הם השקיעו בבניית מערכת המצור כולה – שמונה מחנות וחומת אבן שסבבה את מרבית האתר. מצאנו שהבנייה ארכה פחות משבועיים, ועל סמך מקורות עתיקים ניתן להעריך שמיד לאחר השלמתה ביצעו הרומאים מתקפה וכיבוש שארכו לכל היותר שבועות אחדים. מכאן אנו מסיקים שהמצור כולו נמשך מספר שבועות לכל היותר."

תחילתה של עבודה

התוצאות שלכם סותרות את הנרטיב ההיסטורי הרווח. איך אתם מסבירים את הפער בין הממצאים שלכם לבין התיאור של יוסף בן מתתיהו?

"בואו לא נשכח שיוסף בן מתתיהו היה אכן היסטוריון, אך במידה מסוימת גם פוליטיקאי", משיב ד"ר שטיבל. "ניתן לשער שמכיוון שתיאורו על המצור נועד לשמש השראה לדורות הבאים, הוא הפך את האירועים להיות יותר דרמטיים מכפי שהם נראו במציאות. המחקר שלנו, לעומת זאת, מבוסס על עובדות שניתן למדוד אותן, ולכן הוא מציע תמונה מדויקת יותר של מה שהתרחש במצדה".

ומה המשמעות של תגלית זו עבור ההבנה שלנו על המרד הגדול ועל ההיסטוריה של העם היהודי?

"מדובר כאן בתגלית מטלטלת מאוד, שמטילה אור חדש על אחד האירועים המרכזיים ביותר בהיסטוריה היהודית. היא מראה לנו שהרומאים היו יעילים ומאורגנים במיוחד, והצליחו לדכא את המרד במהירות. אבל מעבר לכך, היא גם מעלה שאלות מעניינות על התפקיד של מיתוסים בהיסטוריה, ועל האופן שבו אנו בוחרים לזכור את העבר".

ומהם השלבים הבאים במחקר שלכם?

"אנחנו מתכוונים להמשיך לחפור ולנתח את הממצאים במצדה, במטרה להבין טוב יותר את החיים במצודה בתקופת המרד. בנוסף, אנו מתכוונים לבצע מחקרים השוואתיים עם אתרים רומיים אחרים, כדי להבין טוב יותר את טקטיקות המצור הרומיות".

ד"ר שטיבל מסכם: "הנרטיב של מצדה, המרד, המצור והסוף הטרגי, הפך כבר מזמן לחלק מה-DNA הישראלי, והתפרסם בכל רחבי העולם. כעת, על פי הממצאים שלנו, אנו מעריכים שהמצור הרומי על מצדה ארך מספר שבועות לכל היותר. הרומאים, כדרכן של אימפריות, באו, ראו וכבשו, ודיכוי ההתקוממות באתר המבודד נעשה במהירות וללא רחמים. עם זאת, המסקנות שלנו אינן מפחיתות מאומה מחשיבותו של האירוע ההיסטורי, ועדיין נותרנו עם שאלות משמעותיות, כמו לדוגמה: 'מדוע בחרו הרומאים להשקיע מאמץ כה רב בכיבוש אתר נידח וזניח לכאורה?' יש עוד הרבה דברים שצריכים לבחון, וטרם הגענו לסיומה של העבודה".

האם כעת המסקנות וודאיות, או שייתכן שבעתיד יבואו חוקרים ויטענו אחרת?

"אני מקנא במי שיודע להגיד דברים וודאיים, כי הדבר היחיד שאנו יודעים בוודאות הוא שנמות יום אחד. אני לא חשוב שמישהו יכול להגיד את דבריו בביטחון, וגם אני, למרות שהמחקר החדש שלנו מבוסס לגמרי, עדיין לא יכול להתחייב שלא יבוא יום בו מישהו יטען אחרת, וגם יוכיח את דבריו. אבל חשוב לי להדגיש שגם כשנעשה מחקר שלכאורה מפרק מיתוסים שנבנו, זה לא אומר שכל מה שנחקר בנושא אי פעם אינו נכון, אלא מדובר בנדבך שמתווסף לנדבך, ובמשך השנים הבאות יגיעו נדבכים נוספים. זה קורה כל הזמן, ואין צורך להיבהל מכך, כי מחקר כזה אינו סוף הסיפור, אלא רק התחלה של משהו חדש".