פסוק מהפרשה: 4 פרשנויות מרתקות על פסוק אחד מפרשת השבוע, פרשת כי תבוא

התורה, ספר הספרים, אינה רק אוסף של חוקים וסיפורים. היא מערכת מורכבת ועשירה של חכמה אלוקית, שמתגלה בשכבות רבות ושונות לכל מי שחפץ להתעמק בה. כל פסוק, ולפעמים אף כל מילה, מכיל בתוכו עולמות של משמעות, החל מההבנה הפשוטה ביותר ועד לסודות הנסתרים והעמוקים ביותר. חכמי ישראל לדורותיהם חשפו רמות שונות של הבנה בתורה, מהפשט ועד הקבלה, והראו כיצד כל דור מוצא בה את התשובות וההדרכה המתאימים לו. העושר העצום של התורה אינו רק בהיקפה, אלא גם ביכולת שלה להעניק לכל אדם חיבור אישי, הדרכה מוסרית והשראה רוחנית לעולם ומלואו.

בפרשת השבוע, פרשת כי תבוא, מובא הפסוק הבא:

"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אלוקיך וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ". (דברים כ"ו, י"א)

לפניכם פירושיהם של רש"י, אור החיים, בעל הטורים ומלבי"ם על פסוק זה.

פירוש רש"י

"ושמחת בכל הטוב" - מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן השמחה מעצרת ועד החג שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא.

"אתה והלוי" - אף הלוי חייב בבכורים אם נטעו בתוך עריהם.

"והגר אשר בקרבך" - מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר לאבותינו.

רש"י מפרש כי מפסוק זה נלמד כי אדם המביא ביכורים בין שבועות לסוכות – מביא וקורא מקרא ביכורים, כיוון שתקופה זו היא זמן שמחה, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו. אדם המביא ביכורים לאחר תקופה זו – אינו קורא מקרא ביכורים.

עוד מבאר רש"י כי מפסוק זה נלמד שאף הלוי חייב בביכורים, אם נטע בתך הערים שניתנו לו למגורים.

גר, לעומת זאת, מביא אך אינו קורא את מקרא ביכורים, כיוון שניסי יציאת מצרים לא אירעו לאבותיו.

פירוש האור החיים:

כה דברי ה"אור החיים": "גם ירמוז במאמר 'בכל הטוב' אל התורה, כאומרם ז"ל (ברכות ה, א): 'ואין טוב אלא תורה', שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".

ה"אור החיים" כותב דברים נשגבים אודות מעלת התורה במטבע לשון נפלא ונורא: 'שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה', ולא עוד אלא ש'לא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה' - הם גם היו 'משתגעים' ו'מתלהטים' אחרי התורה, וגם לא היה נחשב בעיניהם מאומה מכל ענייני עולם הזה, לא כסף ולא זהב, אלא היו עסוקים אך בעסק התורה, 'כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם'.

פירוש בעל הטורים:

ושמחת בכל הטוב - וסמיך ליה 'כי תכלה לעשר', שבשביל המעשר תשמח בכל הטוב. כמו שדרשו עשר, בשביל שתתעשר.

הטוב - עולה כ"ב. בשביל התורה שנתנה בכ"ב אותיות.

מפרש  "בעל הטורים" כי הסמיכות של מילות הפסוק "ושמחת בכל הטוב" ל"כי תכלה לעשר" היא כי בזכות המעשרות – תשמח בכל הטוב, ועל כך אמרו רבותינו: "עשר בשביל שתתעשר".

עוד מבאר "בעל האורים" כי "הטוב" בגימטריא 22, רמז לתורה שניתנה ב-22 אותיות.

פירוש המלבי"ם

בכל הטוב – המלבי"ם מביא את דברי הספרי: "זה השיר", ומוסיף:  במס' ערכין יא ע"א, אמר רב מתנה, מנין לבכורים שטעונין שירה? אתיא " טוב " " טוב " מהכא". ופרש"י, כתיב הכא בכל הטוב , וכתיב (דברים כח מז) בשמחה ובטוב לבב מרוב כל . והספרי שלא הביא הג"ש, נראה שדרש מפשטות הכתוב. משום דבדברים (יב יח וטז יד וכז ז) בכולהו כתיב ושמחת , ומבואר שם ע"י מה תהיה התעוררות השמחה - אם ע"י אכילת המעשר או החג, שנאמר בו והיית אך שמח , או ע"י אכילת השלמים. אבל כאן, שאמר שתהיה השמחה בכל הטוב שיש לו, ומה יתעורר בו הבאת הבכורים לזה אמר "זה השיר", שאמרו שם שירה, והוא ארוממך ה' , שמדבר מכל טובות וחסדי ה'. ויש להסביר ג"כ הג"ש המובא בגמ' הנ"ל, שכמו שבעבודת הבורא תתעורר השמחה ע"י שירות ותשבחות, כן השמחה בכל הטוב, תהיה ע"י שיר".

המלבי"ם מבאר כי על האדם לשמוח בכל הטובה שיש לו, באמצעות אמירת שירה על הבאת הביכורים. ומוסיף: "כמו שבעבודת הבורא תתעורר השמחה ע"י שירות ותשבחות, כן השמחה בכל הטוב, תהיה ע"י שיר".

העובדה שלפסוק אחד בתורה יש כל כך הרבה פירושים מלמדת על עומקה האינסופי של חכמת התורה. התורה היא לא רק טקסט פשוט עם הוראות; היא מקפלת בתוכה עולמות שלמים של משמעות, שכל דור ודור מוסיף להבנתם. חכמי ישראל לדורותיהם מצאו בתורה שכבות רבות של חכמה, מהמובן הפשוט (פשט) ועד לסודות עמוקים (קבלה). כל פירוש מעניק זווית חדשה, חושף פרטים נוספים ומאפשר לאדם להתחבר לערכים עליונים של צדק, אמת ומוסר. ריבוי הפרשנויות הוא עדות לעושר הרוחני של התורה וליכולת שלה להמשיך להעניק השראה ולהדריך את חיינו, בכל זמן ובכל מקום.