הטבח האכזרי בלבנון: איך היהודים סייעו להציל את הנוצרים מאסון?

השילוב "ערבי נוצרי", נשמע מוזר בזמננו, כשהאסלאם והמוסלמים בצד אחד של המתרס מול האירופאים והנוצרים. אבל יש, כידוע, ערבים נוצרים גם בארץ ישראל. חלק מהערבים הנוצרים נמצאים ביחסים טובים עם ישראל והיהודים, ודוחים את שנאת ישראל של הערבים המוסלמים.

בזמן שדרום לבנון היה כבוש בידי ישראל, הערבים הנוצרים של לבנון שיתפו פעולה עם ישראל כנגד המרצחים המוסלמים, מה שכונה אז צד"ל, צבא דרום לבנון.

אך הקשר בין היהודים לערבים הנוצרים הוא קדום יותר.

אחת הקבוצות הערביות-נוצריות היא המרונים, קבוצה שחיה בלבנון מאז המאה ה-4 לספירה, לפני למעלה מאלף וחמש מאות שנה. אף על פי שרוב הערבים קיבלו עליהם את האסלאם, היו כאלו שקיבלו עליהם דווקא את הנצרות, והם תלמידיו וממשיכי דרכו של נזיר בשם מרון. המרונים דוברים ארמית, שהיתה שפת היהודים בזמן שהנצרות התפצלה מן היהדות.

בעת מסעי הצלב היו המרונים בעלי ברית של הצלבנים הנוצרים, אך עם הכיבוש המוסלמי, ובהמשך העות'מני, סבלו המרונים מאפליה ומדיכוי. בשנת 1860 פתחו המרונים במרד. בראש המורדים עמד נפח בשם טאניוס שאהין. הוא היה גיבור חיל גבוה ובעל כוח עצום, ופשט בעזרת קורנס הנפחים שלו, בראש אספסוף של איכרים, על אחוזות שונות, גירש את האצילים ואת השליטים, והכריז כי הר הלבנון שייך לאיכרים, למרונים, והם לא יקבלו תכתיבים מן המוסלמים ולא יתנו להם מסים. השייחים המוסלמים גורשו, ובאחוזותיהם התגלו מחסני תבואה עצומים שקיבלו מאריסיהם. התבואה חולקה בין כל האיכרים באזור, ששיוועו ללחם.

המוסלמים והדרוזים קיבצו בינתיים את כל אנשיהם מכל כפרי הלבנון, פשטו על כפרי האיכרים המרוניים אחד אחד, וטבחו בתושבי הכפרים, בזה אחר זה. גם הנוצרים בסוריה הותקפו, ודומה היה שהדרוזים מנצחים ומשמידים אותם.

כאן נכנסו לתמונה היהודים. אך מה יכלו היהודים באותו זמן לעשות למען הנוצרים הנרצחים? ואיך העניין נגע אליהם?

עשרים שנה קודם לכן התרחשה עלילת דמשק, שבה האשימו המוסלמים את יהודי דמשק בחטיפה ורציחה של שני אנשים לשם שימוש בדמם, כביכול, למצות הפסח. יהודי דמשק סבלו נוראות. אמנם בסופו של דבר העלילה בוטלה, בין השאר בהשתדלות גופים נוצריים שונים. בין המתווכים בנושא היו העשירים היהודים אדולף כרמיה הצרפתי, ומשה מונטיפיורי האנגלי.

שניהם יצאו כעת במסע תמיכה בנוצרים הנרדפים בלבנון ובסוריה. גם בעיתונות היהודית של אותה תקופה פורסמו כתבות שקוראות לתמוך בנוצרים הנרדפים, ושהיהודים, כמיעוט נרדף, צריכים לתמוך ב"אחיהם" הנוצרים.

התמיכה הבינלאומית הביאה להתערבות מעצמות המערב. הטבח נפסק. הנוצרים אמנם הוכו שוק על ירך מבחינה צבאית, אבל החלוקה הפוליטית שנכפתה על האזור, בעקבות התערבות המעצמות, נתנה זכויות שוות לנוצרים. הממלכה העות'מנית ממש לא אהבה את התערבות מעצמות המערב, אבל הדברים פשוט נכפו עליה. הנפח טאניוס שהין, שהיה כנראה רוצח אכזרי, סולק ממעמדו, ואת מקומו תפס מנהיג נוצרי אחר. הוקמה מועצת חברים שבה יהיו נציגים לנוצרים לפי חלקם היחסי באוכלוסייה. גם השופטים והפקידים ימונו לפי חלקם היחסי באוכלוסייה. התערבות היהודים אכן היתה חלק מהמאמץ שהביא לשינוי באזור.