לא מספיק להתחרט: כך עושים תשובה אמיתית בשלושה צעדים

הציטוט היומי

ומודה ועזב ירוחם. פירוש אף על פי כי יסודות התשובה ג'. החרטה. והוידוי. ועזיבת החטא. החרטה והוידוי בכלל מודה. כי המתודה מתחרט.

ואין תשובה פחותה משלוש אלה. כי המתחרט ומתודה ואיננו עוזב החטא דומה למי שטובל ושרץ בידו. אכן מודה ועזב ירחם. כי הוא בעל תשובה. אף על פי שיש לתשובה מדרגות רבות כאשר בארנו.

(רבנו יונה, "שערי תשובה" א')

משמעות הציטוט

רבינו יונה בדבריו על הפסוק "ומודה ועוזב ירוחם" (משלי כ"ח, י"ג) מסביר את עקרונות התשובה ואת חשיבות השילוב בין הודאה בעבירה לבין עזיבת החטא. הוא מפרט שיסודות התשובה הם שלושה: חרטה, וידוי ועזיבת החטא.

חרטה: זהו הצעד הראשון בתהליך התשובה. החרטה היא תחושת הצער על העבירה שהאדם עשה בעבר. כאשר אדם מתחרט, הוא מכיר בכך שמעשיו היו שגויים ולא הולמים את דרכו הרוחנית או המוסרית. החרטה היא ההכרה הפנימית בחטא והרצון לשנות את ההתנהגות ולהתרחק מהחטאים בעתיד.

וידוי: זהו הצעד השני, שבו האדם מוציא לפועל את החרטה שלו באמצעות דיבור. הוא מתוודה בפני הקב"ה על חטאיו, כלומר, הוא מזכיר בפירוש את החטאים שעשה ומבקש סליחה עליהם. הוידוי הוא ביטוי חיצוני למה שהאדם חש בליבו. הוא מייצג את החרטה בצורה מילולית, מה שמחזק את ההכרה בחטא.

כלומר, הוידוי כולל בתוכו את החרטה, כי עצם הוידוי מעיד על כך שהאדם מתחרט על מעשיו.

עזיבת החטא: הצעד השלישי והחשוב ביותר הוא עזיבת החטא. אדם יכול להתחרט ולהתוודות, אך אם הוא ממשיך לבצע את אותו החטא, התשובה לא תהיה שלמה. הוא מדמה מצב כזה למי שטובל במקווה אך ממשיך להחזיק בידו שרץ (חפץ טמא), מה שמבטל את תהליך ההיטהרות. לפיכך, עזיבת החטא משמעה הפסקה מוחלטת של אותו מעשה רע, התחייבות שלא לשוב ולבצע אותו.

רבינו יונה מדגיש שבלי עזיבת החטא, הוידוי והחרטה אינם מספיקים. הם חייבים להיות מלווים בהחלטה פנימית ופעולה חיצונית של עזיבת החטא כדי שתשובת האדם תהיה שלמה ושהאדם יזכה לרחמים.

כמה מילים על המחבר

רבנו יונה (ב"ר אברהם) מגירונדי, המכונה גם רבנו יונה החסיד, חי לפני כ-800 שנה. היה מגדולי הראשונים בספרד. חיבר ספרים חשובים בתחום התלמוד, ההלכה והמוסר. לדורות נתפרסם כבעל המוסר הגדול, ובזמנו כיהן כראש ישיבה גדולה – בברצלונה ובטולדו – שבה העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו את דרכו.

עיקר פרסומו של רבינו יונה קשור בתורת המוסר שלו בספרו "שערי תשובה". רבנו יונה חיבר פירושים נוספים הקשורים למוסר, בפירושו לספר משלי ולמסכת אבות. עניינם של ביאורים אלו הוא ניתוח פסיכולוגי של נפש האדם ומהותה, ומגמתם להורות לאדם כיצד לנצל את כוחות נפשו כהלכה וכיצד להשליט את הכוחות החיוביים על הכוחות השליליים. כן חיבר רבנו יונה פרשנות לתלמוד.

הרב יגאל כהן - איך עושים תשובה באופן מעשי? סרטון חובה