אומה בשליחות (ט"ז): הפלשתים – מי הם היו, ולמה נעלמו בתקופת דוד המלך?

האומה היחידה שאבותינו כורתים איתה ברית על אדמת ארץ ישראל, היא הפלשתים. אברהם כורת ברית עם אבימלך, ויצחק, בסופו של דבר, מחדש אותה.

הפלשתים היו יוונים. הם הגיעו מאיי יוון, ונקראו כך משום שהם פלשו לארץ. רוב העמים שלטו במקום שבו הם גדלו ובארץ מוצאם. הם ניסו בדרך כלל להרחיב את שלטונם, לתפוס עוד ועוד שטח, אבל האידיאל של כל העמים היה לשלוט בארץ אבותיהם, בארץ שבסיפורי האומה היו מרכז העולם. הם התייחסו אל מלכיהם הקדומים, ושאפו להמשיך את ממלכתם. הפלשתים, ככל הנראה, לא ייחסו חשיבות לארץ מוצאם. הם היו יורדי ים מומחים, ויצאו למסעות לחפש להם ארץ כלבבם. בימיו של אברהם הגיע גל ראשון של פלשתים לארץ כנען, והם התיישבו בגרר, שנמצאת כיום בעוטף עזה.

הגל השני של הפלשתים הגיע בימי יהושע בן נון, אז הם השתלטו על כה וכמה ערי חוף מעזה וצפונה, ובהמשך לחצו את ישראל והשתלטו על חלקים ממנה. השיא היה כאשר הם החריבו את משכן שילה, ובהמשך ניצחו את ישראל בהר הגלבוע, והרגו את שאול המלך, המלך הראשון של ישראל. חורבן המשכן והריגת המלך הם התבוסה הכי גדולה שיכולה להיות, לא פחות מחורבן הבית הראשון או השני. ההבדל הוא שהפלשתים לא הגלו את ישראל מעל אדמתו, ובימי דוד המלך השלימו עם ישראל. חלקם עבדו בשירותו של דוד המלך, וכך נעלמו מהאזור.

מה שקרה במצרים פעם אחת, שהיה צורך להחביא את האישה, קרה בארץ פלשתים פעמיים. גם אברהם וגם יצחק צריכים להחביא את האישה מפני הפלשתים. עליהם אומר אברהם "רק אין יראת אלוהים במקום הזה והרגוני". הפלשתים היו אנשים חסרי אידיאולוגיה, לכן הם עזבו את ארצם. הם גם לא היו אדוקים כל כך באלילות, שכן מי שמאמין שהאליל שלו שולט בארץ שלו, לא ימהר לעזוב אותה. לכן התורה מצווה להשמיד את הכנענים בלי שום רחמים, משום שהם אדוקים בעבודה זרה, ואילו הפלשתים אינם בכלל הציווי הזה. עובדה היא שדוד המלך הסתדר איתם, ולא היה צורך להשמיד אותם. את זה ניתן ללמוד מן העובדה שגם האבות הגיעו איתם להסדר. הם אכן רמאים, את הבארות של אברהם הם לקחו לעצמם (וכך מיתמם אבימלך, מלך פלשתים: "לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה, וגם אתה לא הגדת לי, וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום"). אבל האבות בוחרים בדרך של הגעה להסדר איתם, לא כמו שנהגו בני יעקב בכנענים שחטפו את דינה. עם הכנענים לא ניתן להגיע לשום הסדר.

הפלשתים היו שבט זעמו של ה'. הם היו האויב העיקרי של עם ישראל החל מאמצע תקופת השופטים, ועל ידיו היו ישראל צריכים להתעורר ולשוב בתשובה, להתאחד ולהמליך עליהם מלך אחד שיבנה את המקום שבחר ה' בירושלים. גם זה מרומז בתורה באופן סמלי: יעקב לא מתעסק עם הפלשתים, הם היו מטרד רק לאברהם וליצחק. יצחק היה עולה תמימה. מאז שהסכים לעקוד את עצמו, הוא לא יצא מארץ ישראל, הוא נולד בה ונפטר בה, כולו היה בקדושה, החל משלב זה כבר איבדו הפלשתים את הכוח מול האבות. כך, כשהגיע דוד המלך, שאיחד את עם ישראל למרכז רוחני אחד שמקדש את כל ארץ ישראל ומביא להשראת השכינה, הפלשתים בטלו מאליהם, אפילו לא היה צורך להילחם בהם עוד. חלק הצטרפו לעם ישראל, וחלק חזרו לארצותיהם.

גם סיפור התמודדות האבות עם הפלשתים הוא סימן לבנים.