יש לכם בארנק שטר של 200 שקל? לא לעוד הרבה זמן

אם אתם מחזיקים בשטר של 200 שקל בארנק שלכם, ייתכן מאוד שבקרוב הוא לא יהיה רלוונטי. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה את שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נגיד בנק ישראל, מנכ"ל משרד רה"מ וראשי רשות המסים לכנס דיון שיבחן את ביטול השטר.

לפי הפרסום בגלובס, המהלך של נתניהו נועד לסייע במאבק בהון השחור ובגביית מסים נוספת בשווי מוערך של מעל 20 מיליארד שקל בשנה. ההחלטה מגיעה כחלק מהבטחתו של שר האוצר להיאבק בתופעת ההון השחור ובמסגרת מאמצי הממשלה להפחית את הפשיעה בחברה הערבית.

לפי מקורות המעורים בנושא, המהלך זוכה לתמיכה רחבה מצד גורמי המקצוע השונים. כולל ראשי הרשות להלבנת הון והדרגים המקצועיים במשרד האוצר. גורמים אלו מקדמים את צמצום השימוש במזומן כבר שנים, מתוך הכרה בכך שהפחתת המזומן במחזור תוביל לחשיפת כספים לא מדווחים ותגדיל את הכנסות המדינה ממסים.

המהלך כולל שלושה צעדים עיקריים: הראשון, ביטול שטרות ה-200 שקל. מתברר שקרוב ל-80% משווי השטרות המוחזקים כיום בידי הציבור הם בשטרות של 200 שקל. בנק ישראל יכריז על ביטולם תוך זמן קצר, והציבור יידרש להחליף את השטרות או להפקידם בבנקים. השני: לאפשר למחזיקי כמויות מזומן גדולות להפקיד את הכספים בבנקים תוך קבלת חסינות מאישומים פליליים, בתמורה לתשלום מס מופחת וללא קנסות. והאחרון: הפחתת השימוש במזומן שתביא לשימוש הדרגתי באמצעים דיגיטליים בלבד. לדבריהם, אם כל הצעדים יינקטו בו זמנית, יהיה קשה יותר למעלימי המס להתחמק דרך דרכים אחרות.

לצד התמיכה במהלך, ישנה גם ביקורת. המתנגדים טוענים כי הערכות המס שייגבה הן אופטימיות מדי, שכן חלק מההון יכול לעבור למטבעות דיגיטליים מבוזרים כמו ביטקוין. התומכים טוענים כי צמצום השימוש במזומן אכן יפגע בפרטיות, אך מדגישים כי רוב העסקאות כיום מתבצעות כבר באמצעים דיגיטליים. לדעתם, המאבק בהון השחור ובארגוני הפשע שווה את הפגיעה המינימלית בפרטיות.