ראש חודש: התמצית של כל החודש

מה. ראש חודש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי. ראש חודש הוא היום הראשון בכל חודש עברי, ובחודשים שיש בהם שלושים יום - גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא. חשיבות ההכרזה על ראש חודש קריטית לקביעת החגים היהודיים, שכן הם תלויים בתאריך העברי, לפי החודשים העבריים.

למה. על פי המשניות במסכת ראש השנה, בתקופה שבה קבעו את הלוח העברי על פי ראיית מולד הירח, היה ראש חודש נקבע על ידי הסנהדרין שחקרו עדים אשר העידו שראו את מולד הלבנה. אם אושרה העדות, היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש בקריאה "מקודש, מקודש". לאחר מכן היו מעבירים את הידיעה לכל הקהילות היהודיות בארץ ובגולה, על ידי הדלקת משואות בראשי ההרים. בשלב מסוים הדליקו השומרונים משואות משלהם ששיבשו את העברת הידיעה, ואז קבעו שההודעה על קידוש החודש תימסר על ידי שליחים (ראש השנה, פרק ב משנה ז).

החשיבות הגדולה של העברת מועד ראש החודש, היא בעלת משמעות מכרעת, שכן על פי ראשי החודשים היו בכל מקום מחשבים מתי חל כל חג. שיבוש של העברת הזמן בו חל ראש החודש, היה יכול להביא יהודים לאכול חמץ בפסח, או לא לצום ביום הכיפורים.

בימינו ראש החודש נקבע מראש על פי הלוח שקבע הלל השני. מדובר בלוח שנה המורכב ממחזור של 19 שנים, המתאים את מחזור החמה עם מחזור הלבנה. לכן, כזכר לקידוש החודש שנהג במקדש, בשבת שלפני ראש חודש מכריזים בבתי הכנסת על ראש החודש, ועל היום בשבוע בו הוא יחול. יש נוהגים להתענות ביום שלפני ראש חודש, והוא נקרא יום כיפור קטן.

משהו לסיום. בתקופת המקרא וחז"ל, נהגו בו יום שבתון האסור במלאכה (כמו יום טוב), ובמקדש היו מקריבים קרבנות מוסף מיוחדים לאותו היום. אולם כיום, כמעט ולא מורגש השוני של ראש חודש משאר הימים, מלבד התוספת של תפילת מוסף ו'יעלה ויבוא' בתפילות ובברכת המזון. עם זאת, יש מנהגים שונים בקהילות ישראל ביום זה: בקהילות הספרדים יש האומרים את הפרק "ברכי נפשי" לפני תפילת ערבית של ראש חודש, יש נשים המדליקות נרות בערבו של יום, ורבים לובשים כסות נקיה (חולצה לבנה וכדומה) כדי לחוש בהבדל שבין יום זה לשאר הימים.