ברגע האחרון: כך רבי שמשון ורטהיימר שינה את גורל יהודי גרמניה

השנה היא תנ"ט, 1699. בעיר במברג שבדרום גרמניה התאספו כבר המון מקומיים משולהבים, כדי לפרוע ביהודים. זה יותר משבוע מאז שהבישוף המקומי החליט שבכל הצרות אשמים, כמובן, היהודים, והוא מסית את עדתו מדי יום לבא איתם חשבון. במברג היא עיר עתיקה בתרבות הגרמנית: בה שכן הקיסר היינריך, ועוד קיסרים של "האימפריה הרומית הקדושה". אך המשטרה המקומית לא הוטרדה יותר מדי מפרעות ביהודים, איש לא ירגיש בחסרונם. השוטרים עמדו וצפו בשעמום מופגן, בהצגה העתידה להתרחש.

אך לפתע הגיע מפקד המשטרה המקומית, איש מכובד וגדול מדות, בריצה חפוזה שהגחיכה את דמותו. התערבותו הפתיעה את השוטרים – מן הסתם רוצה הוא לעודד את הפוגרום. אך לא, באופן בלתי צפוי הוא פקד עליהם לפזר את הפורעים, ואם יש צורך – גם לירות בהם.

מתברר כי דקות ספורות קודם לכן הגיעה מרכבת הדואר, ואיתה מכתב חתום על ידי הקיסר ליאופולד השני בעצמו, שנשלח מארמון הופבורן בווינה, עיר המלוכה. במכתב נאמר כי הקיסר רואה במפקד משטרת במברג אחראי אישי לכל שערה שתיפול מראשם של היהודים.

כיצד קרה הדבר?

היה זה רבי שמשון ורטהיימר, המלאך המושיע, שבכח השפעתו הגדול מנע פוגרומים, גזרות. וגרושים, רק שנתיים קודם לכן ניצל את השפעתו על הקיסר למנוע את גירוש יהודי רוטנבורג, עירו של רבן של כל בני הגולה מהר"ם מרוטנבורג, שכבר גורשו כמה וכמה פעמים קודם לכן. רבי שמשון ורטהיימר היה שר האוצר של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה, וכונה "קיסר היהודים".

על צדקותו ואצילותו מספרים צאצאיו כך: רבי שמשון הוא יליד וורמס, עירו של רש"י הקדוש. הוא היה בחור עני, אבל היה עילוי עצום, ועלה בהרבה על כל בני הישיבה. בהגיעו לפרקו התארס עם בתו של ראש הקהל של מרלינג, שהיה עשיר גדול, אלא שלאחר כמה זמן אירעה שריפה במרלינג, שהיתה רחוקה מוורמס, ויותר לא שמע מארוסתו. הכל הניחו שהיא נספתה בשריפה. אמנם שמשון מיאן לשמוע הצעות שידוכים אחרות. אחרי כשנתיים, רבו פקד עליו להתחתן, ואף הציע לו לשאת את בת ראש הקהל של וינה, שהיה עשיר עצום. שמשון הסכים, אבל התנה את הדבר בכך שבמשך חצי שנה יערכו במקומו סעודות "הכנסת אורחים" ליהודים נודדים שאין להם בית. אחרי מספר שבועות זיהה שמשון את ארוסתו לשעבר בין האורחות. כפי שהוא שיער, משפחתה איבדה את ממונה, והיא חשבה שאם אין היא יכולה לספק את הנדוניה המובטחת, חתנה לא ירצה בה. אך שמשון ורטהיימר שמר לה אמונים, נשא אותה, וזכה בסיעתא דשמיא לעושר גדול בזכות עצמו, הרבה יותר ממה שיכל לקבל מחמיו. הוא נעשה האיש העשיר בגרמניה, שר האוצר של הקיסר, ורב השפעה.

יחד עם רבי דוד אופנהיים הוא הקים את "קרן ירושלים", שתמכה בכל הצרכים של יהדות אשכנז, והיתה פעילה עד מלחמת העולם הראשונה. הוא תרם לפדיון שבויים, והיה גם תלמיד חכם גדול – שימש כרבה של מורביה ושל קהילת איזנשטט, ואף כאב בית דין. בביתו היה בית כנסת, ושם היה נושא דרשות בהלכה ובאגדה. חלק מדרשותיו מצויות עד ימינו בכתב יד. רבי יאיר חיים, בכרך בעל החוות יאיר (שהיה דוד שלו), כתב עליו: "מימות רב אשי לא מצינו כמותו תורה וגדולה במקום אחד". חתנו היה הרב יששכר ברנד להמן. נפטר בי"ז באב תפ"ד, 1724.