אֵלֶיךָ ה', נָשָׂאתִי עֵינַי: כל מה שצריך לדעת על הפיוט שמכיל תחנונים ונחמה

אחד מהפיוטים המרגשים ביותר שנאמרים במהלך הסליחות הוא "אליך ה' נשאתי עיניי." פיוט זה, אשר מושר בעיקר בקהילות יהודיות בצפון אפריקה, מבטא תחושת בקשה ותוכחה כלפי הקב"ה, ונוגע בנקודות עמוקות של אמונה ותקווה.

זהות המחבר ומועד חיבור הפיוט

זהותו של מחבר הפיוט "אליך ה' נשאתי עיניי" אינה ידועה לנו, כפי שקורה לעיתים קרובות בפיוטים מתקופות קדומות. עם זאת, ידוע כי פיוט זה תפס מקום חשוב במיוחד בקהילות היהודיות במרוקו ואלג'יריה, שם נאמר במסגרת הסליחות. תיארוך הפיוט נותר פתוח לשאלה, אך סביר להניח כי חובר בתקופת ימי הביניים או מעט לאחר מכן, בהתבסס על מבנהו הלשוני והפואטי.

מקומו בסידור התפילה

הפיוט "אליך ה' נשאתי עיניי" הוא חלק בלתי נפרד מסדר הסליחות בקהילות צפון אפריקה, ומושר בעיקר לפני או אחרי פיוטים נוספים כמו "בן אדמה" של רבי יהודה הלוי. הוא משמש כאמצעי להבעת תחינה ובקשה מהקב"ה במהלך עשרת ימי תשובה, כאשר המילים והלחן משרים תחושת שלווה ורוגע, לצד הכוונה העמוקה של המתפללים.

תוכן הפיוט

הביטוי לתחינה ולתקווה

הפיוט מתחיל במילים "אליך ה' נשאתי עיניי," ביטוי שמעמיד את הקב"ה במרכז התקווה והתחנונים של המתפלל. לאורך כל הפיוט, המחבר משתמש בלשון יחיד ובפנייה ישירה לאלוקים, מה שמחזק את תחושת הקשר האישי והעמוק של המתפלל עם בוראו. השימוש בפסוקים ובביטויים מתוך ספר תהילים מעניק לפיוט עומק נוסף ומחבר אותו למקורות הקדומים של המסורת היהודית.

השילוב בין תוכחה לתחנונים

השורות האחרונות בכל בית מביעות תחינה לעזרה וישועה, אך הן נמסרות בטון תוכחתי המעמיד את המתפלל בעמדת פנייה ובקשה, אך גם של הכרה בחולשתו ואשמתו.

מבנה הפיוט מבחינה אומנותית ספרותית

האקרוסטיכון והחריזה

הפיוט בנוי מ-22 בתים, באקרוסטיכון של האלפבית העברי, כאשר כל בית מתחיל באות אחרת בסדר עולה. בנוסף, הפיוט כולל חריזה כפולה בכל בית - החרוז הפנימי משותף לשלושת הטורים הראשונים, ואילו החרוז הרביעי בכל בית מסתיים באותה סיומת "ךָ", שמאפיינת את הפנייה הישירה לאלוהים ומחזקת את האחדות הפנימית של הפיוט.

המבנה החוזר ותחושת המונוטוניות

הלחן המונוטוני והחוזר של הפיוט מסייע בהדגשת המסר התוכחתי והתחנונים שבו, ומעניק לו אופי מרגיע, למרות הכאב והבקשה העמוקה המובעים במילים. החזרתיות בלחן ובמבנה החריזה יוצרת תחושת אחדות בין כל הבתים ומאפשרת למתפללים להתרכז במילים ובכוונה שבפיוט.

הביצוע המוזיקלי

בקהילות יהודיות בצפון מערב אלג'יריה וצפון מזרח מרוקו, הפיוט "אליך ה' נשאתי עיניי" מושר על ידי מספר חזנים המתחלפים ביניהם. לכל בית, לעיתים, יש לחן שונה המותאם לתוכנו, והקהילה משתתפת בשירה באופן פעיל בבית העוקב. שינויי הקצב ועוצמת השירה יוצרים דינמיקה מרגשת שמהדהדת את התכנים השונים של כל בית, מה שמעניק לכל בית בפיוט ייחודיות ואינטנסיביות רגשית.

לסיכום, דרך המילים, הלחן והמבנה האמנותי, הפיוט מצליח להביע הן תחושת תוכחה והן תחושת תקווה, ומעביר את המתפלל חוויה דתית עמוקה ומרגיעה, כאשר הוא פונה לבוראו בבקשה כנה ונרגשת.

אֵלֶיךָ ה' / נָשָׂאתִי עֵינַי / שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי / כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ:

בְּשִׁמְךָ בָטַחְתִּי / וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי /דְּבָרִים לָקַחְתִּי / וּבָאתִי עָדֶיךָ:

גָּבְרוּ יְגוֹנוֹתַי / וַיִּרְבּוּ אַנְחוֹתַי /כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי / שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ:

דָּלְפָה מִתּוּגָה / נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה / וְחַלֵּץ מִדְּאָגָה / נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:

הַעֲבֵר חַטָּאתִי /אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי /וְגַם אֶת דִּמְעָתִי /שִׂימָה בְּנֹאדֶךָ:

וּבְרֹגֶז רַחֵם / זָכְרָה וְהִנָּחֵם / וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם / נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:

זְכֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי / לַעֲנָה מֵעוֹדִי / עַד מָתַי לְנֶגְדִּי / תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ:

חֵרְפוּנִי צוֹרְרַי / אוֹיְבַי וְשׁוֹרְרַי / הַקְשֶׁב נָא אֲמָרַי / בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ:

טָמְנוּ לִי זֵדִים / פַּחִים וּמְצוּדִים / וּבָהֶם נִלְכָּדִים / פַּעֲמֵי יְדִידֶיךָ:

יְשִׂימוּן לִי מְצוּדִים / וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים / בְּעָלוּנִי זֵדִים / צוּר בִּלְעָדֶיךָ:

כְּבוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר / לְעַם עָזוּב וְעָצוּר / וְטוּבְךָ הַנָּצוּר / תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ:

לְחוּצִים בְּרֹב דֹּחַק / מֵהֶם אַל תִּרְחַק / זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק / וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

מָרוֹם מִמְּרוֹמִים / רַחֵם עַל עֲגוּמִים / וְעַל זֶרַע רְחוּמִים / יְלִידֵי יְדִידֶיךָ:

נוֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת / בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת / וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת / גֶּזַע חֲסִידֶיךָ:

סוֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל / וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל / וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל / דִּגְלֵי גְדוּדֶיךָ:

עֲנֵה אֶת עֲתִירָתָם / סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם / וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם / מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ:

פְּדֵה עַם לְךָ הוֹמֶה / וּכְאִלֵּם דּוֹמֶה / בְּגָלוּת זֶה כַמֶּה / שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ:

צַדִּיק בְּמִפְעָלוֹת / לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת / דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת / לְמַעַן חֲסָדֶיךָ:

קַבֵּץ מְפֻזָּרִים / בְּכַבְלֵי צַר סְגוּרִים / בְּלָעוּם אַכְזָרִים / שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ:

רַחוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן / לְעַם רָוֶה לַעַן / וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן / שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ:

שַׁדַּי נִשְׂגַּבְתָּ / בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ / כִּי צַדִּיק אַתָּה / וְצֶדֶק מַדֶּיךָ:

תְּכַפֵּר עֲוֹנִי / כִּי שִׂבְרִי בְּךָ מַלְכִּי / וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי/  אֱלֹהַי לְעָבְדֶּךָ:

תִּשְׁעֶה לִתְפִלָּתִי / וּלְשִׂיחַ רִנָּתִי / כִּי אַתָּה תִקְוָתִי / וּמִי לֹא יְעִידֶךָ: