בזכות ספר פשוט אחד, הפכתי לאדם טוב יותר

אני מודה. לפעמים יש לי נטייה מכאיבה להביט על החיים שלי כסתמיים, כחסרי משמעות, ולהקים ועדות חקירה כל כמה דקות בראש שלי, שמסיקות מסקנות שלפיהן יכולתי לעשות אחרת כדי להצליח יותר בכל התחומים. צריך לדעת: אין קשר בין המחשבות הדמיוניות האלו לבין המציאות. ברוך ה', החיים שלי יפים וטובים בכל התחומים, אבל מה לעשות שהדמיונות האלה הם מנת חלקו של האדם, וכולנו נאבקים בתופעה הזו.

מה אני עושה כדי להתמודד עם חשיבה שלילית?

1. אני משתדלת לומר לה' תודה. בעבר זה היה ממש מנהג קבוע, לכתוב רשימת תודות גדולה מדי יום במחברת הצהובה שלי, אבל נטשתי את המנהג הזה. נלחמת כל שבוע למצוא זמן לדבר עם ה'.
2. אני הולכת לטיפול פסיכולוגי. זה עזר לי ועוזר לי בחיים באופן עמוק ויסודי, אבל עדיין החשיבה השלילית מנסה את כוחה בכל סדק שאתן לה להיכנס דרכו.

3. תהילים. בפרט ספר שלם בשבת – תענוג גדול לנשמה, ועדיין החשיבה השלילית משתחלת לה בזמנים שבהם המזמורים שגורים פחות על פי.

4. אני ממלאת את החיים שלי במפגשים חברתיים, שיעורים והרצאות, הליכות, ולא רק בעבודה 8 שעות כל יום - ארוחת ערב - מקלחות לילדים - ולישון.

ואז קראתי את הספר של אפרת ברזל, שנקרא "כל כך". זה ספר שמדבר ברכות וברגישות על החיים שלה. אין בו טיפת יומרנות לתת לנו עצות, או לשנות לנו את החיים, ודווקא משום כך הלב נפתח אליו. הספר מאפשר לנו הקוראים להביט על החיים שלנו ממבט חומל ואוהב. בספרה פותחת אפרת ברזל בפני הקוראים את דלת ביתה, ממש הכנסת אורחים שכזו, אבל באותה נשימה היא מתרחקת מאוד מהזילות שמתלווה לתוכניות ריאליטי למיניהן, שבהן ה"כוכב" מזמין את המצלמה ואת הבושה לביתו. להיפך. אפרת מתייחסת אל הבית שהקימה בהדרת כבוד כזו, שמדביקה גם את הקוראים להרגיש כך כלפי הבית שלהם. אין לי מושג איך היא עושה זאת, אבל תקראו את הספר. זה עובד.

הצטרפו עכשיו למנוי השנתי בעולם הילדים, וקבלו את ספריה של אפרת ברזל >>

על מה מדבר הספר? זהו לא ספר עם עלילה ודמויות. זהו ספר אמיתי על החיים. למעשה, הספר הוא אוסף של טורים אישיים שפורסמו במגזין "קטיפה", ובכל אחד מהם אפרת נוגעת בנושאים שנוגעים בלב של כולנו:

• הילדים שלנו
• הקשר עם ההורים
• איפה בורא עולם נמצא בחיים שלנו
• עלבונות
• יחסי דתיים ושאינם דתיים
• טור שעוזר לנו לעצור, להתבונן ולהיות
• טורים שעושים דמעות (אלו הטורים האהובים ביותר)
• טורים שמחזירים אותי לתקופת הילדות
• טורים שגורמים לי לחשוב: וואו, אני רוצה לאמץ את המנהג הזה, להתפלל ערבית בחדר הילדים כשהם שוכבים לישון.
   

מה הופך ספר לספר טוב?

מוזר. אפרת ברזל באמת אשת חיל רבת פעלים, אבל משהו בכתיבה שלה לא גורם לי לחשוב שאני לא עושה הרבה בחיים שלי, אלא יש איזו מוטיבציה ששזורה כחוט השני לאורך פרקי הספר, יש אווירה חיובית, ויש משהו טיפולי בסאב-טקסט. אני מרגישה שאפרת מלווה אותי ביום יום שלה, ועם כל טור על יחס מכבד לילדים, או רעיון מקורי לתת לילדים הרגשה שיש להם מקום בליבנו, אני עוצרת, מתבוננת ומיישמת.

מה הופך ספר לספר טוב? בעיני – ספר שנוגע לך בנשמה, כזה שגורם לי להתבוננות עצמית ולשינוי חיובי בעקבות הקריאה בו. כזה הוא ספרה של אפרת ברזל – "כל כך". אפרת מדברת אל הקוראות מלב אל לב, בכנות וברגישות, היא חולקת את החוויות שלה לאורך השנים, וזה ברור לי כשמש שיש גם רגעים לא נעימים בחייה, אבל העובדה שהיא לא מדברת עליהם באופן מפורט מדי וגלוי מדי, לא אומרת שהם לא קיימים, וזה מה שמנחם אחת כמוני, עם הנטייה הזו, אתם יודעים, לחשוב שלילי על החיים שלה.

הספר גרם לי לרצות לקרוא בו כל הזמן. פרקים קצרים עוזרים לרבים מאיתנו בדור של קשב וריכוז להצליח להסיק מסקנות על חיינו לאחר קריאה של 2-3 עמודים, ואז להתקדם לפרק הבא. כך, במקטעים קצרים, אפשר להבין עוד דבר ועוד דבר על חיינו. אבל אתם יודעים מה מסקרן אותי כל כך בספר "כל כך"? שבגלל שהוא מיוחד כל כך, אני משערת שתהיה לו השפעה שונה על כל מי שיקרא אותו, וזה מה שמסקרן בו. כל כך. קריאה מהנה!

הצטרפו עכשיו למנוי השנתי בעולם הילדים, וקבלו את ספריה של אפרת ברזל >>