אויבים בארץ ישראל (ב'): המוסלמים - הממלכה ששרדה שלוש מאות שנה בארץ ישראל

במאה השביעית לספירה, לפני אלף ושלש מאות שנים, כמאה שנים אחרי עליית האיסלאם באמצעות מוחמד ושליחיו, שכפו ג'יהאד על כל ארצות ערב, השתלטו המוסלמים על ארץ ישראל.

אך המוסלמים לא העמידו שלטון מרכזי בארץ. לא היתה רשת ניהול שתדאג לכפרים קטנים לביטחון מול שודדים, או לרשת מסחר שתעביר את תוצרתם, ולכן חלקים גדולים מן הארץ נזנחו. "כל הנמצא דרומה מקו עזה במערב וחברון במזרח נעזב מיושביו". הערבים היו רגילים לשבטים נודדים, ולא השכילו לנהל יישובי קבע.

לכן, למרות כוחם הגדול של המוסלמים בארץ באותה שעה, והיעלמותה של הממלכה הביזנטית מהאזור, החלה תופעה דמוגרפית מכרעת של צמצום האוכלוסייה מסוף המאה השביעית ואילך. הנגב, שהיה בעבר פורח, הפך למדבר שממה, עד היום הזה. חלקים קטנים ממנו מעובדים ומיושבים על ידי יישובים חדשים שהוקמו במאה העשרים, אבל נשארה עוד הרבה עבודה לתקן את שהרסו הערבים בלי מאמץ...

מאותה התקופה ואילך, רוב היישובים בארץ נותרו חרבים. במפה ששרטטו הצלבנים עם כניסתם לארץ אחרי שלש מאות שנות כיבוש מוסלמי, רואים שרוב הנקודות על המפה מתחילות בכינוי "חרבת"... ארץ של חורבות. המוסלמים התרכזו בערים הגדולות, ושלטו בהם בכוח, אבל עיקר הארץ בנויה מכל חלקיה הקטנים, מהפאזל של יישוביה, ואת החלק הזה הזניחו המוסלמים. מה שהביא לתחילת ההידלדלות המשמעותית של הארץ.

המוסלמים גם לא השכילו להביא איתם מוסלמים מארצות האיסלאם, הם שלטו בתושבים הקיימים. הארץ לא היתה מוסלמית, אלא רק היתה בשליטה מוסלמית, וזה מה שאפשר את התפוררות השליטה המוסלמית בהמשך. אם הצלבנים היו כובשים ארץ מיושבת במוסלמים, זה היה מעניין, אבל לא משנה את הרכב הארץ, כשם שהבריטים כבשו את הודו, אבל היא נשארה הודית. הצלבנים יכלו לשנות את הארץ, משום שהיא לא היתה באמת מוסלמית.

 אפילו בירושלים, המוסלמים היו מיעוט בתקופה המוסלמית. בשנת 951, בכל הארץ היו עשרים מסגדים, לא היה צורך ביותר. אנשי הכפרים היגרו לערים הגדולות. בכל פעילותם בארץ הקימו המוסלמים רק עיר אחת, רמלה.

ואם לא די בזה, המוסלמים נשאבו גם הם למלחמות פנימיות של משפחות ח'ליפים שדרשו לעצמם את הארץ, גם במחיר הריסת הארץ והשמדת תושביה. מתחילה שלטו האיובים, בהמשך השתלטו על האזור בית אומיה, לאחר מכן היו מלחמות שהביאו לשלטון העבאסי, ואז כבשו את הארץ הפאטימיים, והיסטוריון כותב: "אימפריית הענק שהקים צלח א-דין החלה להתפרק ולהתפורר עם מות מייסדה בשל הסכסוכים והמאבקים שבין יורשיו הרבים... במרוצת התקופה המוסלמית חל בא"י תהליך, אשר בו ננטש חלק גדול מן היישובים החקלאיים ונהרס, חרבה הקרקע והצטמצם המרחב של השטחים המעובדים".

המוסלמי הגאוגרף אל-מקדסי, בספרו הקריטריון לפיקוח במחוזות (המאה ה-10), כותב בצער: "אף על פי שהארץ יפה, חלקים רבים ממנה ריקים מאדם וכפרים רבים נטושים".

הממלכה המוסלמית בארץ ישראל שרדה שלש מאות שנה. במאה העשירית, לפני כאלף שנה, השמידו אותה הצלבנים וכבשו את ארץ הקודש.