מי לא צריך לברך ברכת המזון? האם צריך הכשר על קפה נמס? וכיצד מחזיקים את הלחם בזמן הברכה?

כיצד יתכן שאדם ששבע מלחם לא יצטרך לברך ברכת המזון?

כגון גוי שמיד לאחר סעודתו התגייר, שאף על פי שכעת הוא עדיין שבע מאכילתו, מכל מקום בשעת אכילתו, הוא היה פטור מלברך ברכת המזון.

וכן ילד קטן ששבע והגדיל להיות בר מצווה בטרם שהאוכל התעכל במעיו (חזון איש אורח חיים סימן כ"ח אות ה').

גר צדק שרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל, מה עליו לברך על כך?

יברך בשם ומלכות "שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה" (הלכה ברורה חלק אחד עשר עמוד קמ"ד).

האם מותר לענות אמן אחר ברכת כהנים בקבר הרשב"י?

כיוון שהכהן עשה איסור בעצם כניסתו לשם, יש ספק אם מותר לענות אחריו (ילקוט יוסף ספירת העומר ושבועות עמוד תקי"ד).

האם מותר להכין עוגת גבינה ולייצבה בעזרת ג'לטין מדגים טמאים?

מותר לכתחילה ללא שום חשש (שו"ת אבני לוי חלק יורה דעה סימן א').

האם צריך הכשר לקפה נמס שכתוב עליו שהוא 100% טהור?

לימות השנה אינו צריך הכשר, אפילו שמגיע מחוץ לארץ, אך לפסח אין לקחת ללא הכשר (שו"ת אור לציון תשובות ה' יורה דעה א' פרק ל"ב תשובה ב' עמוד רמ"א).

כיצד מומלץ לאחוז את הלחם בשעת הברכה?

טוב לאחוז את הלחם בשעת ברכת המוציא בשתי ידיו, כדי שכל עשר אצבעותיו יהיו על הלחם, כנגד עשר מצוות התלויות בפת (כף החיים סימן קס"ז אות ל"ב).

האוכל פיתה עם פלאפל ואינו יכול להטבילה במלח בברכת המוציא, האם יכול לתת מעט מלח על הפיתה?

לא, היות ש"מיתוק הדינים" שייך רק בנתינת הלחם על המלח ולא להיפך, שאז הוא מזיק לפי הקבלה, ולכן יחתוך מעט מהפיתה ויטביל במלח (הליכות ברכות סימן קס"ז הלכה ט"ז עמודים נ"ג – נ"ד).

האם מותר לשתות משקה "ברנדי" ללא הכשר מוכר?

לא, כיוון שהיה יין גמור בהתחלה בידי הגויים, ושוב אין לו היתר כשמשנה את טעמו ועושהו שכר על ידי בישול מחדש, שהרי כבר נאסר בעודו יין ("הבית היהודי כשרות המטבח" של הרב הגאון רבי אהרן זכאי שליט"א ראש ישיבת 'אור יום טוב' סימן כ"א הלכה ו' עמוד 149).

על איזה אדם שמתפלל המלאכים מלעיגים?

על מי שבזמן התפילה מביט למעלה אל הגג (משנה ברורה סימן צ"ה סעיף ב' סעיף קטן ה').

אדם שעושה הסכם יששכר וזבולון עם אברך, על מה הוא לא יוכל להיות שותף איתו? ועם איזה אברך עדיף לעשות שותפות?

ההסכם מועיל רק על מעשה לימוד התורה אבל לא על דברים נפשיים, כגון: שלמד מתוך שנפשו טרודה.

ועדיף לתת לאברך בן עירו מאשר לאברך בן עיר אחרת, וכן עדיף לתת לאברך בעל משפחה גדולה מאשר לאברך בעל משפחה קטנה (שו"ת תשובות והנהגות חלק ז' סימן קכ"ב).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן