חדשות בארץ
בג"ץ פסק: גופת המחבל לא תשוחרר, ותוחזק עד לשחרור החטופים
שופטי בג"ץ דחו על הסף את עתירת משפחתו של המחבל וליד דקה, שמת בכלא, וקיבלו את טענת מערכת הביטחון. השופטים: "מול הזכות של קרוביו להביאו לקבורה, ניצבת התכלית של פדיון שבויים"
- שלומי דיאז
- פורסם כ"ז אלול התשפ"ד
בית המשפט העליון (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)
שופטי בג"ץ דחו היום (שני) את העתירה שהגישה משפחתו של המחבל וליד דקה, שמת בכלא, ומערכת הביטחון סירבה לשחרר את גופתו לקבורה.
השופטים קבעו כי ניתן להחזיק בגופתו של דקה, לצורכי משא ומתן עתידי מול חמאס על שחרור החטופים הישראליים. בית המשפט קיבל את עמדת שר הביטחון יואב גלנט, שאושרה על ידי הקבינט המדיני-בטחוני.
בית המשפט קבע בין היתר כי "דקה אומץ כסמל על ידי ארגון חמאס המבקש לייצר משוואה של גופות תמורת גופות. החלטה זו לא חרגה ממתחמי הסבירות והמידתיות, ומשכך לא קמה עילה להתערבותו של בית המשפט".
המחבל וליד דקה הורשע בשנת 1987 כמי שהיה אחראי על חוליית מחבלים שחטפה ורצחה את החייל משה תמם הי"ד. הרכב השופטים, בראשות השופט יצחק עמית, קבע כי "עומדים לנגד עינינו החטופים השבויים והנעדרים וחיילי צה"ל, שנמצאים ברצועת עזה מאז השבעה באוקטובר, ובני משפחותיהם של אלה שנמצאים שם כבר שנים רבות - לוחמי צה"ל סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול ואזרחי ישראל אברה מנגיסטו והישאם אל סייד. קולם של אחינו זועק מהמנהרות ברצועת עזה, ומי יתן ותתקיים בכולם במהרה בימינו נבואתו של ירמיהו "ושבו בנים לגבולם".
ראש הרכב השופטים, השופט יצחק עמית, פסק, בהסכמת השופט עופר גרוסקופף והשופטת גילה כנפי-שטייניץ, כי "מול הערך של כבוד המת והזכות של קרוביו להביאו לקבורה, ניצבת התכלית של פדיון שבויים, שנגזרת מערכי היסוד של המדינה".
בית המשפט ציין כי אמנם מדובר במקרה תקדימי, שהוחלט להחזיק בגופת מחבל שהוא אזרח ישראלי. עם זאת, בידי המפקד הצבאי נתונה סמכות להורות על החזקת גופות מחבלים לצרכי משא ומתן, לרבות גופות של מחבלים שהם אזרחי ישראל.
דקה, תושב באקה אל גרבייה, נידון למאסר עולם ובהמשך נקצב עונשו ל-37 שנות מאסר. בעודו מרצה את עונשו הורשע בעבירה של ניסיון להברחת טלפון לכלא. על כך נידון לשתי שנות מאסר נוספות. בחודש אפריל האחרון מת ממחלת הסרטן.