סיון רהב מאיר: תקיעות שופר מעזה ועד לבנון

וואו. ונאמר וואו. אחרי ההודיה הגדולה ואחרי השמחה הפשוטה על עולם ללא נסראללה, ברוך השם, הנה עוד כמה מחשבות:

1. נסראללה אחראי ל"נאום קורי העכביש" המפורסם על החברה הישראלית. זוכרים? הוא אמר ביהירות שישראל מפוררת, מרוסקת, חלשה. הוא טעה. לא קורי עכביש, אלא "עָם כְּלָבִיא יָקוּם". קמים מתוך הכאב וההלם ומתנערים ומפתיעים, אפילו את עצמנו.

2. נסראללה יימח שמו הוא לא רק "איום על הצפון" ולא רק אויב של ישראל. הוא אויב של העולם. הוא אויב של אלוקים. של כל מה שטוב וקדוש וחפץ-חיים.

3. לחלום בגדול: הרוע הפתיע אותנו בעוצמה נוראה ב-7.10. עכשיו מתברר שגם הטוב מתחיל להפתיע בעוצמה. זה אפשרי. צריך להאמין ולפעול ככה. לשאוף לשיא. כמה חוכמה ותחכום והשקעה יש כאן. תודה לכל מי שמעורב בפרטים הכי קטנים של המבצע הכי גדול. זה אירוע שנותן - מעבר לתוצאה המעשית - גם רוח של מסוגלות, עידוד ותקווה. אפשר לשנות מציאות.

4. והנה מגיע ראש השנה, שבו כל התפילות מדברות על כך, על עולם מושלם: "וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה" – הרשע הוא באמת כמו עשן, אין לו ממשות. הוא רק נראה שחור ומפחיד. כשבאה רוח טובה היא פשוט מפזרת ומפוגגת אותו, והשמיים נותרים צלולים וטהורים.

יהי רצון שיתקיימו כל השאיפות והתפילות. שהטוב ינצח סופית את הרע: אצלנו בנפש פנימה, אצלנו בראש ובתודעה ובתפיסת העולם, וגם בעולם כולו, שיהיה מתוקן.

כשהשופר מדבר, העולם מקשיב

איפה תשמעו את השופר בראש השנה?

כל כך הרבה אזעקות שמענו השנה – והנה מגיע קול השופר הצלול והפשוט. זו אזעקה שנתית אחרת. חיובית, טובה. שופר – מלשון שיפור.

כל כך הרבה שקרים שמענו השנה בעולם. כל כך הרבה הפגנות שנאה אנטי-ישראליות, כל כך הרבה צביעות קולנית במוסדות הכי נחשבים בעולם, והנה השופר משמיע פעם בשנה אמת פשוטה, שאף אוניברסיטה ושום בית משפט בינלאומי לצדק לא יכול להחריש: יש טוב ויש רע. יש אמת ויש שקר. והטוב ינצח.

כל כך הרבה קולות פנימיים עצובים שמענו השנה, בתוכנו. בכי וצער, ספקות וייאוש, דאגה וחרדה. השופר מגיע פעם בשנה להזכיר לנו שיש תקווה, שיצאנו מהמצבים הקשים ביותר בהיסטוריה, שאלוקים איתנו, שאנחנו נתגבר ונתקדם.

זוהי המצווה המרכזית בראש השנה, ולמעשה זו המצווה היחידה. תפוח בדבש, רימון – כל אלה הם מנהגים נפלאים, אבל שמיעת השופר היא מצווה שכתובה בתורה. ביום חמישי וביום שישי השבוע משתיקים את כל הרעשים, ומאזינים בדממה לתקיעת השופר.

תקיעות שופר יתקיימו בכל רחבי הארץ והעולם, לגברים, נשים, ילדים, קשישים, לכולם – בכל בית כנסת ובית חב"ד, בפארקים, בקהילות היהודיות הקטנות והרחוקות ביותר בעולם, וכמובן גם בעזה ובגבול לבנון.

אפשר לכתוב עוד הרבה על המשמעות של השופר ועל כמה אנחנו זקוקים לו השנה, ולספר על אנשים רבים שמתכננים לקיים השנה את המצווה לראשונה, אבל נעצור כאן. השופר הרי מלמד אותנו לשתוק, ופשוט להקשיב. אז איפה תקשיבו לו?

לימוד קצר עם הכניסה ללבנון

המילים הבאות מוקדשות להצלחת חיילי צה"ל בלבנון, ולבשורות טובות: לבנון היא לא רק במרכז החדשות, אלא גם במרכז ההפטרה שיקראו בשבת הקרובה, השבת הראשונה של השנה, בבתי הכנסת: אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה, וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן – אלוקים מבטיח שהוא יהיה לנו כמו טל, מרענן ומחיה, שאנחנו נפרח כמו שושנה, ושהשורשים שלנו כאן בארץ יהיו חזקים ועמוקים כמו ארזי הלבנון שנחשבים לחזקים ביותר.

וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן – לעם ישראל יהיה שם טוב וריח טוב, כמו עצי הלבנון שריחם נישא למרחוק.

זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן – כשם שהיין של לבנון מפורסם בכך שהוא טוב ונעים, כך גם עם ישראל יהיה מזוהה עם הטוב. ופרשנינו מוסיפים שלבנון - מלשון לב – זה סמל לבית המקדש.

וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם – האויב שמאיים עלינו מהגבול הצפוני יעלם. ויש פרשנים שמוסיפים ומסבירים: הצפוני – הוא יצר הרע, שהוא צפון ונסתר. עם ישראל ינצח גם אותו, ולא יהיה משועבד ליצר.

שלוש פעמים מוזכרת המילה "לבנון", ופעם אחת "צפון", בדיוק בהפטרה של השבת הקרובה. אבל בשעות של שמועות ודאגות, יש עוד משפט בהפטרה שחשוב שנקרא. השבת הזו הרי מכונה "שבת שובה". שבת שקוראת לנו לתקן. כל ההבטחות האלה תלויות גם בנו, בהתנהגות שלנו:

קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' – תעשו דברים טובים, קחו איתכם מעשים טובים. תקבלו על עצמכם החלטות חיוביות של תיקון ושיפור ושובו אל ה', תחזרו להיות מי שאתם אמורים להיות.

שניקח עמנו דברים ונשוב אל ה'. שיתקיימו בנו בקרוב, בעזרת השם, כל נבואות הנחמה.