הפסקת הריון

"זה לא בשבילי. אני משוכנעת בזה לגמרי וקובעת תור לוועדת הפלה. בלילה אמא שלי ז"ל מופיעה לי בחלום כמו סימן מוחלט"...

מדי שנה, לקראת יום הכיפורים, ארגון הידברות קורא לציבור הרחב לפדות את נפשם בזכות הצלת נפשות של ממש,  לקחת חלק בפעילות מחלקת אמ"א ולהציל עוברים מהפלות ר"ל. בסדרת כתבות מיוחדת אנו פוגשים את ההורים לתינוקות שזכו להגיע לעולם בזכות הסיוע שלכם. נפש תחת נפש – הם כאן

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

זו היתה תקופת שיא בחיים שלי. שיא הטירוף. הייתי בלימודים לתואר והיה לי עסק משגשג – סטודיו מצליח ברמת גן עם מעל ל-180 מתאמנים שהגיעו לאימוני יוגה, פילאטיס, טיירקסים, זומבה ואימונים אישיים.

פתאום גיליתי על ההיריון.

מיד עלו בי פחדים. מה הקשר עכשיו? איך אמשיך את ההצלחה עם זה? מה עם הקריירה, העבודה, ההגשמה העצמית? ומה אני אתן לתינוק? אמא בעבודה כל היום, ואתה תגדל עם מטפלות ובייביסיטר?

ונניח שנשים אותו בגן עד ארבע או חמש וחצי, מה אז? מי יהיה איתו בערב?

זה הלחיץ אותי נורא – איך אני אטפל בו? לא מבחינה חומרית, אלא ברמה הכי פשוטה, תינוק צריך אמא. אין אמא, וילד צריך אמא. כבר החלטתי שאני מוותרת על העובר.

ואז, לילה אחד, זה קרה.

אמא שלי עליה השלום הופיעה לי בחלום.

היא הגישה את התינוק לידי, ואמרה לי: "זו מתנה ממני אליך. שמרי על זה, ותקראי לו על שמי". פתאום היא נעלמה. הלכה לה. אני מסתכלת על התינוק, ואומרת לעצמי: "מה לי ולזה? מה אני עושה עם זה עכשיו?", ומיד אני מתחילה לקרוא אחריה בהיסטריה: "אמא, חכי, חכי רגע, אמא, לא, אני לא רוצה, תודה!".

כשהתעוררתי היה לי ברור שאחרי חלום שכזה, אני תופסת את זה בידיים, כמו שאומרים, מתאפסת על עצמי, ויאללה.

חלף חודש, ושוב הגיע משבר ענק, מסיבות משמחות – העסק המשיך לגדול, ואני שמתי לב שיש לי פחות ופחות זמן.

אני עסוקה כל כך, שאני לא מספיקה אפילו לחשוב על ההיריון – באיזה חודש אני, מהן הבדיקות שצריך לעשות, מתי... אין לי זמן. אני כל היום בסטודיו, בלימודים, בין ניהול עסק מצליח למבחנים ועבודות. ושוב התקף חרדה ולחץ, ושוב אני אומרת לעצמי שזה לא בשבילי. הפעם אני משוכנעת בזה לגמרי, ואני קובעת תור לוועדת הפלה.

וזה שוב קורה. בלילה אמא שלי ז"ל מופיעה לי בחלום, כמו סימן מוחלט מעולם האמת. בחלום היא מכניסה אותי לחדר לבן. היא מושיבה אותי על המיטה, שמה לי את הראש על הברכיים ואומרת לי: "אני איתך מלמעלה לכל מה שאת צריכה. אני שומרת עליך מלמעלה, כלום לא יחסר לך, תביאי אותו".

הבנתי שאני חייבת לפנות בדחיפות לקלינה. אני חייבת שהיא תעזור לי לא לעשות הפלה. יצרתי איתה קשר ואמרתי לה: "אני צריכה שכל יום תתקשרי אלי ותמנעי ממני לעשות הפלה".

קלינה אכן התקשרה מדי יום ביומו. מבחינתי לא הייתי צריכה כלום מעבר, רק את זה, אבל היא עשתה הרבה יותר, מעל ומעבר. היא פשוט אישה מדהימה.

הייתי צריכה את החיזוק היומי הזה. מצד אחד, ועדת ההפלות לא ויתרה עלי – התקשרו אלי משם כל הזמן. מצד שני, קלינה, שהתקשרה מדי יום ודיברה איתי, הביאה לי דוגמאות של איך אמא הגיעה אלי בחלום, ולמה כן כדאי להביא תינוק לעולם, שהוא הבן שלי. הייתי אומרת לה שהוא יהרוס לי הכל ואני לא אוכל לטפל בו, ואם באמת לא אוכל לטפל בו – אצטרך לעבוד קשה יותר כדי לפרנס אותו, ולשלם על בייביסיטר, ואז העובר, שהבין שאמא לא רצתה בו, ירגיש כך גם אחרי הלידה, כי יש לו מטפלת. קלינה הסבירה לי שהוא מרגיש ושומע הכל גם כשהוא בפנים. התחלתי ללמוד על זה.

פתאום עיכלתי את זה, שכל מה שאני חושבת ומדברת – הוא שומע. אז מה הוא שומע כל היום, בעצם? "אמא לא רוצה אותי". ומה הוא צריך? קודם כל תחבקי אותו...

באותו זמן ממש היה רגע של אמת מלמעלה, בדיקת האולטרסאונד בארבעה ממדים. זו בדיקה נדירה לביצוע, ופה התאהבתי בילד. ראיתי אותו כמו שהוא.  את הצבע שלו, את תווי הפנים. הייתי ממש בשוק מהבדיקה. ראיתי ילד, לא איזה עובר. וזה משהו אחר, לראות את התינוק ממש.

זהו. פה התאהבתי. אמרתי: "זה שלי".

המשכתי עם ההיריון. הגעתי למעמד הלידה, שהיתה קשה מאוד. כשהוא יצא, המיילדת אמרה בהלצה: "ברוך הבא, כיתה א'", והגישה לי אותו לידיים. ראיתי ילד גדול, ממש גדול – 57 ס"מ, במשקל 4.100 קילו.

אחרי הלידה הכניסו אותי לאותו חדר לבן שאמא שלי הובילה אותי אליו בחלום, וכמו בחלום, אני חובקת אותו בין ידי, וחוזרת הביתה בידיים מלאות, עם תינוק בריא ושלם. אני מאוהבת בו.

הוא לא הרס לי את הקריירה. להיפך. בזכותו עשיתי מלא שינויים.

סגרתי את הסטודיו כשהגיעה הקורונה. התחלתי להעביר אימונים בזום, ושם הבנתי שאני יכולה לעבוד מהבית.

פה כבר תכננתי את הלידה השנייה, מבחינתי אם אני עובדת מהבית – אני מוכנה להביא ילד נוסף. ממצב שחששתי להביא ילד אחד, כדי שלא יהרוס לי את הקריירה – הגעתי למצב שאני מעצמי רוצה עוד ילד. זה היה מטורף.

היום יש לי שני ילדים מדהימים, ילדים טובים ומתוקים, אבל עם האופי שלי – עקשנים. גם אני הייתי כזו. אמא שלי היתה אומרת לי כל הזמן "את מאתגרת אותי" – וזה מה שאני אומרת עליהם כל יום מחדש.

אני לא יודעת אם הייתי יכולה לעבור את המסע הזה לולא הידברות.

מבחינתי, האם שהיתה פה פיזית זו קלינה. שואלת לשלומי, איך אני מרגישה. מתקשרת להזמין אותי לקפה, לשבת לדבר קצת. ככה התחלנו להתחבר.

הייתי קופצת לבית הידברות, לא כדי לאסוף איזה שי אלא כי ממש התחברתי לקלינה. היא היתה כמו סוג של אמא בשבילי.

זה הגיע למצב שממש הייתי מתייעצת איתה על החיים שלי. אם היה לי איזשהו ויכוח עם אבא של הילדה, ולא ידעתי מה לעשות – היא היתה מלמדת אותי איך להתנהל, איך לעשות שלום בית. גם בהקשר לקריירה היא היתה מייעצת לי: אם אעשה ככה, אז אולי לא אספיק לראות את הילד ולהשכיב אותו לישון. האם לעשות את זה? והיא היתה שם לכל זה, כל כולה מעבר, ממש כמו אמא.

אני לא יודעת אם הייתי משאירה את ההיריון אם היא לא היתה בחיי, אבל אני גם לא יכולה לחשוב על זה יותר מדי, כי זה גורם לי לצמרמורת. אני לא יכולה לראות את העולם שלי בלי הבן שלי בתוכו.

לאמא שלי זכרה לברכה קראו נילי. זה ראשי תיבות של "נצח ישראל לא ישקר". בברית, אני זוכרת שהמוהל שאל לשם הילד, ואמרתי לו "ניל".

 "את יודעת מה המשמעות של ניל?", המוהל המשיך. הנדתי בשלילה, והוא אמר: "נתן ה' לי". זה היה חזק כל כך, מבחינתי הורדתי את השם כייעוד, אבל לא ידעתי את המשמעות שלו, וכשהוא אמר את זה, ממש התלהבתי מהכוח של השם.

היום אני לא רואה את עצמי בלי ניל. הוא הסיבה שאני קמה כל יום, משתנה כל יום, עושה עוד ועוד דברים כדי שאוכל להיות אמא טובה יותר.

אין לילה שהם לא מתגנבים לי למיטה ואומרים לי "אמא, אנחנו אוהבים אותך", נותנים לי נשיקה וחוזרים לישון - ואני מדברת על 2-3 לפנות בוקר.

הכל בזכות קלינה. המחלקה שלה מתקיימת מתרומות, ואני חושבת שחד משמעית צריך לתרום להם. גם אני נרתמתי לעזור לארגון לא פעם, ולפגוש בנות במצב דומה. אני מכירה המון אנשים שקיבלו סיוע – טיטולים, מטרנות, שוברים לחג, ימי כיף – והכל מתרומות.

אני יכולה להעיד שהם מצילים משפחות שאין להן. לא לכולם יש האפשרות להביא ילד לעולם, וזה קשה. הכסף שלכם, התורמים, הולך באמת למקום טוב. מקום שמציל חיים.

תודה, הידברות!

 

בת אל וניל, התינוק שנולד בזכות התרומות שלכם, הם חלק ממאות משפחות המקבלות תמיכה וסיוע מדי שנה במטרה להימנע מהפלה ולהביא חיים לעולם.

עד כה, מחלקת אמא הצילה יותר מ-15,000 אלף תינוקות, 15 אלף ילדים שלא היו מגיעים לעולם בלי התמיכה, הליווי והסיוע של מחלקת אמ"א של הידברות.

בערב יום הכיפורים יש לכם הזדמנות לקיים את מנהג הכפרות, ולהציל נפשות. העבירו את פדיון כפרות שלכם למחלקת אמ"א של הידברות, ואתם ועוד אלפי ילדים שחייהם ינצלו בזכות תרומתכם, תחתמו לחיים.

לחצו כאן או חייגו 073-222-12-12

תגיות:הפלהאמ"א

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה