לומדים מוסר
אם אתם בוטחים גם בבני אדם וגם באלוקים – אתם עלולים להפסיד הכל
אם אתם משלבים בין ביטחון באלוקים לבין ביטחון באנשים, אתם עלולים להפסיד את שניהם – כך למד אסא המלך בדרך הקשה
- יונתן הלוי
- פורסם ה' תשרי התשפ"ה
(צילום: shutterstock)
האם אי פעם תהיתם האם אפשר לבטוח גם באלוקים וגם באנשים? ההקדמה השלישית של "חובות הלבבות" חושפת לנו אמת עוצמתית: כאשר הביטחון שלנו מפוצל בין האלוקים לבין ברואיו, אנו עלולים להפסיד את שניהם. אסא המלך, אף שהיה חסיד ומסור, נענש על כך שהעדיף לסמוך גם על רופאים ולא על אלוקים בלבד. הסיפור שלו מלמד אותנו את החשיבות של ביטחון מלא באלוקים, ללא שום שיתוף עם אחרים – לא משנה כמה מוכשרים או חזקים הם ייראו בעינינו.
כך כותב ה"חובות הלבבות":
"והקדמה השלישית, שייחד אלוהיו בביטחונו בו במה שהוא חייב לבטוח בו, ואל ישתף זולתו עמו, ויבטח עליו או על אחד מהברואים, ויפסיד ביטחונו באלוהיו בהשתתף זולתו עמו. וכבר ידעת מה שנאמר באסא עם חסידותו עת שסמך על הרופאים, דכתיב (ד"ה ב טז): 'ובחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים'. ונענש על זה".
מבאר ה"לב טוב":
וההקדמה השלישית היא שיבטח על אלוקיו לבדו, בדברים שהוא חייב לבטוח עליו, ואל ישתף אליו אחר, כלומר שלא יבטח גם על ה' וגם על אחד הברואים, כי בזה שהוא משתף אליו את מישהו אחר, הוא מאבד את ביטחונו על אלוקיו. וכבר ידוע לך מה שנאמר אצל אסא המלך בשעה שסמך על הרופאים, כמו שכתוב: 'וגם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים', שנענש על זה למרות חסידותו.
ממשיך ה"חובות הלבבות":
"ואמר הכתוב (ירמיה יז) 'ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו'. ומן הידוע כי מי שימנה מבני אדם שני ממונים או יותר לעשות דבר, מינויו מופסד. כל שכן מי שבטח על האלוהים וזולתו, שייסתר ביטחונו, ויהיה זה הסיבה החזקה להימנע ממנו מה שבטח עליו בו. כמו שכתוב (שם) 'ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו'".
מבאר ה"לב טוב":
והכתוב אמר: 'ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו' – ודבר ידוע הוא, שאם מישהו ממנה שני ממונים או יותר למלא איזה תפקיד, אין למינוי זה ערך. מפני שכל אחד אינו מרגיש את עצמו כאחראי יחידי למילוי המשימה, וכל אחד סומך על השני. כך אדם שבוטח בה' וגם על מישהו אחר – נשאר קרח מכאן וקרח מכאן. מצד אחד ה' מסיר ממנו את השגחתו, מפני שמקפיד על שלא בטח עליו לבדו וזלזל בכבודו בזה שהשווה אליו את אחד מברואיו, ומצד שני, אותו שבטח בו לא יועיל ולא יעזור לו, שהרי הוא עצמו אין בידו לעזור לו במאומה.
כלומר, אם מישהו בוטח גם על האלוקים וגם על זולתו - ביטחונו ייהרס, ושביטחון מפוצל זה יהיה סיבה מספקת שימנע ממנו מה שהוא מקווה להשיג על ידו, כמו שכתוב: 'ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו".
לסיכום, מן הדברים עולה כי ביטחון אמיתי הוא לא עניין של פשרה. כשאנו מחלקים את הביטחון שלנו בין אלוקים לברואים, אנו פוגעים בקשר העמוק שלנו עם הבורא, וזה עלול להוביל לאובדן ההשגחה והעזרה האלוקית. סיפורו של אסא המלך הוא תזכורת ברורה לכך שביטחון שלם באלוקים הוא הדרך הבטוחה ביותר להשיג את מבוקשנו. אז בפעם הבאה שתעמדו בפני החלטה – זכרו, רק ביטחון מוחלט בה' מבטיח לכם את התוצאה הטובה ביותר.