המדריך המקוצר: הלכות תשעה באב

ערב תשעה באב

-  בערב תשעה באב אחר חצות היום אסור לאכול בשר ולשתות יין מעיקר הדין. יש שנהגו להחמיר שלא לאכול אף דגים (נקניק פרווה הדומה במראהו לנקניק בשרי - מותר לאוכלו אף אחר חצות היום.

-  אין אומרים וידוי ונפילת אפים בתפילת מנחה של ערב תשעה באב.

-  מותר ללמוד תורה בערב תשעה באב אף אחר חצות היום עד בין השמשות.

-  לא יטייל בערב תשעה באב, ואף ההולכים לכותל תהיה כוונתם לצורך תפילה ולא למטרת טיול.

סעודה מפסקת

אסור לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת . מה שאסור לאכול 2 תבשילים, היינו אפילו באותה קדירה, ואם דרכם בכך מותר, כגון אפונה שנותנים בה בצל קצוץ.

-  פירות וירקות חיים אינם נחשבים לתבשיל ומותר לאכול מהם אפילו הם כמה מינים. אך פרי שבישלו נחשב לתבשיל אחד ואסור לאוכלו עם תבשיל נוסף.

-  יש נוהגים לאכול בסעודה מפסקת מאכלי אבלים כגון ביצים או עדשים (אך יאכל מין אחד בלבד).

-  אין לשתות משקה משכר (יין, בירה וכו´) בסעודה מפסקת. אך מי שרגיל כל השנה לשתות שכר בסעודותיו לעורר תאוות האכילה או לחמם את הקיבה, וכן אם הוא אדם חלש - מותר להם לשתות שכר בסעודה המפסקת.

-  מותר לשתות תה חם, חלב חם, קפה חם בסעודה מפסקת מעיקר הדין, שאין הדבר נחשב לתבשיל נוסף. ובעל נפש, טוב שיחמיר על עצמו אם יכול. מותר לאכול גבינה, שאין דינה כתבשיל. לחם אינו נחשב לתבשיל, ולכן מותר לאכול ממנו בנוסף לתבשיל אחד.

 - אוכלים סעודה מפסקת על הקרקע, רק שישב על בגד ולא על הרצפה ממש. זקן וחלש יכולים לשבת על כרית

 - לכתחילה יזהרו שלא לאכול 3 אנשים ביחד כדי שלא יתחייבו בזימון, ובדיעבד אם ישבו , יזמנו.

עד מתי ניתן לאכול סעודה מפסקת

ניתן לאכול עד זמן סמוך לשקיעה. אם הפסיק לאכול קודם חצות היום ורוצה לאכול שוב - מותר, אפילו הייתה דעתו שלא לאכול עוד.

אם הפסיק לאכול לאחר חצות היום ורוצה לאכול שוב - מותר, אבל אם הוציא בשפתיו שקיבל על עצמו תענית אינו יכול לאכול שוב.

האסור והמותר בתשעה באב

ישנם מספר דברים האסורים בתשעה באב, והם:

 .1 אכילה ושתיה (צום)

 .2 רחיצה

 .3 סיכה (מריחת משחה\שמן)

 .4 נעילת הסנדל

.5  תשמיש המיטה

 .6 לימוד תורה

 .7 עשיית מלאכה

 .8 שאלת שלום

אכילה ושתיה

אסור לאכול ולשתות בתשעה באב כלל. כל האוכל בתשעה באב לא יזכה לראות בשמחת ירושלים, וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

חולה החייב ליטול כדורים ואינו יכול לשתותם בלי מים, ישתה מעט מים עם הכדור.

החייבים בתענית זו

הכל חייבים בתענית, אפילו מעוברות ומניקות.

הפטורים מתענית זו

במקום חולי לא גזרו חכמים לצום, ולכן חולה אפילו שאין בו סכנה פטור, וכן חולה שנתרפא אך הוא חלוש ומצטער מאוד מהתענית. כך גם לגבי מעוברת או מניקה שיש להם חולי, אפילו אין בו סכנה (ואם יש להם חולשה יעשו שאלת חכם), זקנים תשושי כוח שהתענית היא צער בשבילם והרופא אומר שהתענית מזיקה להם.

יולדת בתוך 7 ימים ללידתה - אסור לה לצום. בתוך חודש ללידתה - פטורה. מינקת שיש חשש שאם תצום יפגע הדבר בחלב שלה שיש חשש שיופסק, או אם התינוק חולה והרופא אמר שהתענית תפגע בחלב אם תצום, מותר לה לאכול בשביל תינוקה.

המפלת אחר ארבעים יום להריונה דינה כיולדת, וכל שלושים יום מיום ההפלה פטורה מתענית.

כל הפטורים מתענית יכולים לאכול כרגיל אך לא יאכלו מעדנים, אלא אכילה לצורך ולא לתענוג.

כשאוכלים לחם נוטלים ידיים כרגיל ולא עד קשרי האצבעות. יכולים לאכול יותר מכזית (שרק בכיפור אסרו לאכול יותר מכזית כשצריך)

בעלי ברית - סנדק, אבי הבן והמוהל  - צמים כרגיל.

רחיצה

אסור לרחוץ בתשעה באב ואפילו אצבע קטנה אסור להושיט למים, בין במים בחמים ובין במים צוננים. וכן אסור לטבול במקווה, בין לגבר ובין לאישה (ואישה שחל ליל טבילתה בתשעה באב תטבול בצאת תשעה באב).

רחיצה המותרת

כשנוטל ידיו בבוקר נוטל עד סוף קשרי אצבעותיו (נוטל לסרוגין כרגיל ומברך על נטילת ידיים).

כשיוצא מהשירותים נוטל עד סוף קשרי אצבעותיו. בבוקר מותר לשטוף במעט המים שבאצבעותיו את לכלוך העין.

כהן שעולה לברכת כוהנים נוטל עד סוף הפרק כרגיל, שאין זו רחיצת תענוג אלא רחיצת מצווה.

אדם הפטור מתענית ואוכל לחם, נוטל ידיו כרגיל עד סוף הפרק ומברך על נטילת ידיים.

אדם שידיו מלוכלכות בבוץ, בטיט או בצואה מותר לו לשטוף ידיו, אך לא ישטוף את כל ידיו אלא כמה שצריך להוריד הלכלוך.

אשה המבשלת ושוטפת אוכל במים, הדבר מותר משום שאין זה רחיצת תענוג אלא לניקיון.

אדם שבא מהדרך ורגליו כהות מטורח הדרך - מותר לו לרחוץ רגליו.

סיכה (מריחת שמן או משחה(

אסור לסוך בתשעה באב אפילו מעט מגופו, ודווקא בסיכת תענוג.

מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו.

מותר לסוך כדי להעביר הזוהמה.

נעילת הסנדל

אסור לנעול נעליים או סנדלי עור בין לגברים בין לנשים

סנדל המחופה בעור רק מלמעלה אף אותו אסור לנעול

נעלי גומי, בד, עץ וכדומה- מותר, שרק נעלי עור אסרו חז"ל

נעליים שרק הרצועה העליונה שלהם מעור, מותר לנעלם ואינם נחשבים לנעלי עור

קטנים שלא הגיעו לחינוך מעיקר הדין פטורים, אך טוב לחנכם במצוות נעילת הסנדל 

תשמיש המיטה

תשמיש המיטה אסור בתשעה באב (גם אם האישה טהורה לבעלה). אפילו תשמיש מצווה, כגון אישה שחל ליל טבילתה בתשעה באב, לא תטבול עד צאת הצום.

אין דיני הרחקות בתשעה באב לאשתו הטהורה, ולכן מותר להעביר חפץ מידו לידה (אך באשתו שהיא נידה אסור ככל השנה אם היא נידה), אך לא יישן עם אשתו הטהורה באותה מיטה משום הרחקה.

לימוד תורה

נאמר "פיקודי ה´ ישרים משמחי לב", שכן דברי תורה משמחים הם ומשום כך אסרו חז"ל ללמוד בדברים המשמחים כגון: תנ"ך, משנה, מדרש, אגדה, גמרא, פוסקים וכד´. מותר ללמוד בדברים שאינם משמחים כגון: איוב, הנבואות הרעות שבספר ירמיה (אך צריך לדלג על פסוקי הנחמה), מסכת גיטין דף נה עמוד ב´, הלכות אבלות, וכן מותר לקרוא בספרי מוסר המעוררים לתשובה.

אף אדם הרגיל לקרוא בחוק לישראל אסור לו בתשעה באב.

אין לקרוא תהילים בט´ באב, והמקל בזה יש לו על מי שיסמוך.

עשיית מלאכה

אין עושים מלאכה בתשעה באב, והעושה מלאכה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה שעשה.

מלאכת דבר האבד מותרת בתשעה באב, כגון אדם שיש חשש שיפטרו אותו אם לא יעבוד, או אדם שאם לא יעבוד לא יהיה לו מה לאכול, ולכן מותר להם לעבוד.

בעלי מכולות יכולים למכור כרגיל.

נוהגים שלא לבשל ושלא להכין צורכי סעודה לצורך צאת הצום עד חצות היום, ולכן לאחר חצות היום מותר לבשל ולהכין צרכי סעודה עבור סעודה לסיום הצום.

אסור לכתוב בתשעה באב, אך כתיבה של דבר האבד מותרת, כגון אדם שישכח חידוש תורה אם לא יכתבם, וכן לסוחר מותר לכתוב חשבונותיו.

שאלת שלום

אסור לשאול "שלום" בתשעה באב, אלא יושבים דווים ונאנחים כאבלים. אם פנו אליו לשלום, יענה בשפה רפה ובכובד ראש. מותר לומר "בוקר טוב", אלא טוב שלא לומר כלום.

לא יטייל בתשעה באב, כדי שלא יבוא לידי שחוק וקלות ראש. לא ישחק עם תינוק, ואם משחק כדי להרגיעו - מותר.

תפילות תשעה באב

בערב ובבוקר יושבים על הרצפה, אומרים קינות ומתפללים. בתפילת מנחה יושבים על כסאות כרגיל.

בשחרית נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות ומברכים על נטילת ידיים כולל כל ברכות השחר.

מניחים תפילין וציצית כרגיל בתפילת שחרית אך יושבים על הרצפה, וכן מי שרגיל להניח תפילין של ר"ת מניחם כרגיל. (יש שלא מניחים בשחרית אלא במנחה).

בכל התפילות של תשעה באב: ערבית, שחרית ומנחה, מוסיפים "נחם" בתפילה, בברכת "תשכון בתוך ירושלים",  וכן מוסיפים "עננו" בברכת "שומע תפילה", ואף השליח ציבור מוסיף הוספות אלו בתפילה

צאת הצום

מברכים "ברכת הלבנה" בצאת הצום.

ניתן לכבס ולהתרחץ ולהסתפר במוצאי הצום. אשכנזים מחמירים בדבר עד למחרת בחצות היום.

מנהג כשר שלא לאכול בשר ויין עד אחרי יום עשירי באב.