ששש... שתיקה!

"לאה אמנו תפסה פלך הודיה ועמדו הימנה בעלי הודיה... רחל תפסה פלך שתיקה ועמדו כל בניה בעלי מסטירין" (בראשית רבה ע"ח ה').

ממאמר חז"ל זה יכולות אנו ללמוד, שלא רק יכולת הדיבור וההודיה הם ירושה, אלא גם יכולת השתיקה. לאימתו של דבר, שני הכוחות הללו יחד בונים הם את בית ישראל. המילים מגלות את המהות הפנימית, ומאפשרות לה להופיע. כל מהות הדיבור היא הוצאה וגילוי בפועל של הפנימיות הטמונה בכוח. אך על מנת לפתח את עולמנו הפנימי, אנו זקוקות לכוח השתיקה.

ברובד הבסיסי, השתיקה עוזרת לנו להשתחרר מהרעש של העולם וכך אנו יכולות להתבונן. הרעש לעיתים הוא עומס של מחשבות ורעיונות, השתיקות עוזרות לנו לעכל אותם. יש מחוזות בנפשנו שהם מעבר לדיבור והשתיקה מאפשרת לנו לגעת במחוזות אלה. היכולת לגעת ברמות-העל של התודעה שלנו היא תולדה של השתיקה. "רחל תפסה פלך שתיקה ועמדו כל בניה בעלי מסטירין"- מסטירין מלשון הסתר (ע"פ מתנות כהונה על בראשית רבה ע"ח, ה').

כנשים, אוהבות אנו לדבר וגילו לנו חז"ל כי "עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה מהן נטלו נשים" (קידושין מ"ט). לכן, היכולת שלנו להגיע לשתיקה הנה משימה שדורשת עבודה ואימון, אך ברור שגם היכולת לשתוק זורמת בנו גנטית, מרחל אמנו ואסתר המלכה. זהו ה'קב העשירי' שלא נטלנו. השתיקה שלנו בכוחה להעצים את דיבורנו. מי שיודעת לשתוק, יודעת יותר להקשיב.

היכולת לשתוק היא קרש ההצלה בזמן התלקחות. השתיקה עוזרת לנו להתחבר אל ה'מעבר', ויכולה אפילו להביא אותנו עד לרוח הקודש ממש. "הדממה מביאה לידי רוח הקודש", מלמדת אותנו הגמרא במסכת קידושין, שכן הקב"ה מגיע "בקול דממה דקה" (מלכים א' י"ט ב'). בואו נאמן ונרגיל עצמנו לשהות, לחשות. אפילו שעה ביום זה זמן מכובד. ככל שנגדיל את יכולת השתיקה, גם דיבורינו יהיו בעלי אנרגיה עצומה ובעלי השפעה גדולה במיוחד. בדורנו, עם התפתחות אמצעי הטכנולוגיה המתוקשרים, המקשים עלינו מאוד את השתיקה ואת יכולת הדממה. נאזור מודעות ואומץ ונפנים את היכולת להגיע לאותה שתיקה מיוחלת, כמו שכתוב: "בפיך ובלבבך לעשותו".

לעיתים השתיקה שלנו כנשים דורשת מאתנו לברוח מההתנהגות הטבעית שלנו, מהזרימה המוכרת לנו. האר"י הקדוש מלמד אותנו, שמי שזוכה לנוס מהתנהגות טבעית זוכה לנס. הוא לומד זאת מיוסף הצדיק, שגם הוא מצאצאיה של רחל אמנו. גם בו הייתה טבועה מידת השתיקה. יש פרשנים שאומרים שעד סוף ימיו של יעקב, לא גילה לו יוסף את מה שעוללו לו אחיו. יוסף הצדיק זוכה לנוס מאשת פוטיפר ובזכות זה זוכה כל עם ישראל, שביציאת מצרים ים סוף נס מלפניו – "הים ראה – וינוס". נמצאות אנו בחודש כסלו, החודש אשר מועד לניסים גדולים. יכולות אנו על ידי עבודת השתיקה לנוס מהתנהגותנו הטבעית ובעזרת ה' למשוך לחיינו ניסים לרוב.