האם האלוקות היא כמו מחשב חסר רגש?

שלום כבוד הרב אני בן 24 ואני מתגורר בחו״ל כבר שנתיים וחצי כבר כמה זמן שאני מתחזק והתחלתי אפילו לשמור שבתות. יש לי שאלה שמטרידה אותי מאוד וגורמת לי לחוסר נוחות מאוד גדול ואני מקווה שתוכל לעזור לי. לפי הבנתי השם אוהב אותנו לא משנה מה, אהבה ללא תנאים. ועל פי מעשינו אנחנו יכולים להשפיע על השפע\האור שאנחנו מקבלים ממנו. הקשר שלי עם השם הוא מאוד חזק יחסית בשלב זה בחיי אך לאחר הבנת המשפט הזה עלו בי ספקות שגרמו לערעור אהבתי וזה גורם לי להרגשה מאוד כואבת ומטרידה. כי אם השם נותן לנו את כל האהבה הזאת אבל הוא לא צריך כלום איך תיווצר האהבה? הרי אין לו שום רגש. אני לעולם לא יאהב את המחשב שלי. אני יודע שזה קצת מורכב ותסלח לי על האנלוגיות המוזרות אני מקווה שאני לא עושה חטא גדול עם מילותיי. עזרתך חשובה לו נושא זה מאוד מקשה עליי תודה.

* * *

שלום וברכה,

ראשית כל, תרשה לי לברך אותך על תהליך ההתחזקות שלך. יישר כח, בחרת בחיים.

לגבי שאלתך,

אהבה אמיתית היא אהבה ללא תנאים, אהבה שלא נועדה לקבל תמורה. כך אמרו חז"ל: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר - בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם" (אבות ה, ט).

אלוקים ברא אותך על מנת להטיב לך, אך הוא לא יכול לקבל ממך דבר בתמורה. ולכן אהבתו היא מוחלטת, אהבתו אינה תלויה בדבר כלל.

האדם הצדיק נדרש להידמות לאלוקים, על ידי שיאהב את אלוקים אהבה שאינה תלויה בדבר, "אהבה לשמה", כלומר לשם שמים, ולא על מנת לקבל פרס. כך אמרו חז"ל: "אל תהיו כעבדים המשמשין (העובדים) את הרב (הקב"ה) על מנת לקבל פרס" (אבות א, ג).

האדם השלם עובד את אלוקים מאהבה, לא כדי לקבל שכר בעולם הבא, ולא בגלל הפחד מהגיהנום, אלא אך ורק מתוך אהבה מוחלטת להשם יתברך. בכך מתדמה הצדיק לאלוקים שאוהב אותנו, שלא על מנת לקבל מאיתנו תמורה, כי אלוקים לא יכול לקבל מיצירי כפיו דבר. זוהי איפוא אהבה אמיתית, ונדרשת מהאדם אהבה אמיתית, כפי שהבורא משפיע עליו.

כשאתה לא ממלא את תכליתך בעולם הזה, אתה פוגע ברצון האלוקי להטיב לך, כי הרי מטרת בריאתך היתה כדי להטיב. זוהי הכוונה האלוקית להשפיע עליך את שפע ההטבה שאפשר להשפיע. כאשר הבחירה שלך אינה הולכת בנתיב האהבה אליו יתברך, אתה לא רק "חוסם" את השפע האלוקי, אלא סותר במעשיך את הרצון האלוקי התמידי והגדול ביותר להטיב לך. בדרך משל והאנשה, נאמר שאתה מאכזב את אלוקים, שאתה פועל נגד רצונו, ומצער אותו כפי שאב יצטער על בנו האהוב שמורד באהבתו.

אמנם בסופו של דבר אלוקים נתן לך גם את הבחירה, כך ששום דבר לא קורה בעולם ללא ידיעתו ורצונו של אלוקים, אולם הכוונה והתכלית שרצה עבורך נפגעים. היוצר יצר כיסא כדי שיישבו עליו, ולא כדי שישברו אותו. הכיסא השבור הינה תוצאה שהיא נגד התכלית שנקבעה לכיסא, ובכך היא סותרת את מטרת הבריאה שקבע אלוקים בתכליתו להטיב.

* * *

כעת, אתה צודק שהנסיון לדמות את אלוקים לאדם זוהי האנשה, כי אלוקים אינו חושב ומרגיש כפי שאדם חושב ומרגיש. אך גם הנסיון לדמות את אלוקים בדרך משל למחשב או לרובוט או לחוק טבע, הוא גם כן האנשה. כי אלוקים אינו דומה לאף כח טבע, לא לתוכנה ולא למחשב. אם אלוקים הוא מעבר לרגשות, אין ספק שהוא גם מעבר לדימויים אנושיים של מחשבים ושל רובוטים. אלוקים הוא מעבר לכל מושג שניתן להעלות על הדעת האנושית, בין שכלי ובין רגשי.

אך עובדה שאלוקים הוא בעל שכל, כי הוא ברא עולם שכלי מאוד, שפועל לפי חוקים גאוניים, ויצר את האדם שמסוגל להשיג את קיומו. אלוקים ברא את הלוגיקה והמחשבה, וברא יקום מתוכנן מאוד, המעיד על כך שהוא בעל מודעות והבנה ויכולת תכנון, ולא כח אקראי חסר מחשבה. אין ספק שלאלוקים יש כוונה.

אך גם מובן לנו שלאלוקים אין "מח" בגולגולת, והשכל שלו יתברך שונה ונעלה מכל שכל שנוכל לדמיין. אין לנו יכולת לתאר את האינטליגנציה של הבורא, כי האינטליגנציה שלו היא מעל ומעבר לזו של השגה אנושית.

בדיוק באותה דרך עלינו להבין, שמושגים כמו אהבה ורחמים אצל אלוקים, גבוהים ושונים לגמרי מכל רגש שאנו כבני אדם נוכל להשיג. כמו שלאלוקים יש שכל שמתבטא בעולם, אך הוא ודאי לא שכל אנושי שנוכל להשיג ולהבין, כך גם יש לאלוקים אהבה, אך לא אהבה אנושית שנוכל להשיג ולהבין.

למה שאלתך דומה? למי שרואה ים גדול ואדיר, ואומר לעצמו, אני לא יכול להבין את הים הגדול הזה, אני לא יכול לתפוס אותו בדעתי, אז אולי אין בכלל ים? או מי שיביט לחלל וישמע שיש מיליארדי כוכבים, ומרוב העוצמה של הדבר ישאל, אולי בכלל אין יקום ואין כוכבים?

עצם העובדה שאין לנו את היכולת להכיל את אלוקים ולהבינו, אין פירושה שאין לו שכל ואין לו אהבה ורחמים. כמו שלהבדיל, עצם העובדה שאיננו יכולים לתפוס את המימדים של הים הגדול, או של החלל, אינה אומרת שאין ים ואין חלל.

יש אלוקים, ויש לו שכל ומודעות ואהבה על-אנושיים, שלא ניתנים לכל השגה חושית, כי הם מעבר להשגה האנושית. 

המחשבה האלוקית, הרצון האלוקי, האהבה האלוקית - אלו דברים שלא ניתן להבין וגם לא להמחיש לבני אדם. כי הם לא שייכים למושגים האנושיים שלנו כלל.

מצד שני, עליך גם להבין שמכיוון שהקב"ה ברא אותנו, אז ודאי ובוודאי שהוא גם מבין אותנו. הוא מבין את המחשבות שלנו, את התכונות שלנו, וגם את הרגשות האישיים ביותר שלנו.

יש אנשים שחושבים שאלוקים הוא כח בלתי מודע, חסר מחשבה והבנה, ועליהם אומר דוד המלך (תהילים צד): "בינו בערים בעם, וכסילים מתי תשכילו, הנוטע אוזן הלא ישמע? אם יצר עין הלא יביט? היוסר גויים הלא יוכיח? המלמד לאדם דעת, ה' יודע מחשבות אדם...".

מי שברא את העיניים באדם, ודאי מסוגל לראות, גם אם לא באמצעות עיניים.

מי שברא אוזניים באדם, ודאי מסוגל לשמוע, גם אם לא באמצעות אוזניים.

מי ששופט את העולם ויוצר בו ייסורים, ודאי שיש לו מחשבה וכוונה בעולם.

מי שנתן לאדם את היכולת הלוגית להבין את העולם ואת קיומו, ודאי ובוודאי שהוא מבין ויודע את האדם.

ולכן נאמר, שמי שברא את הרגשות שלנו, ודאי מבין מהן רגשות. פירוש הדבר שאלוקים מבין אותך יותר ממה שאתה מבין את עצמך. הוא אבא שלך יותר מכל אבא שיכול להיות ליצור כלשהו עלי אדמות, כי הוא קרוב אליך, הוא היוצר שלך, ויש לו כוונה ורצון לגבי מעשיך ותכליתך הטובה. כל דבר שאתה מבין או מרגיש, נובע ממנו יתברך והחלטתו לגביך, והוא יודע ומבין את כל מה שאתה חושב עכשיו עליו ולגביו.

שים לבך לעובדה שאלוקים בכבודו ובעצמו בחר לצוות כל אדם ואדם מישראל: "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".

אלוקים בחר להשתמש בביטוי "ואהבת", זו פנייה אל הרגש. לא הביטוי "וחשבת על ה' אלוקיך", אלא "ואהבת את ה' אלוקיך". אלוקים רוצה באהבתך אליו. לא רק בשכל והמחשבה הלוגית שלך, אלא באהבה הרגשית, ההתמסרות והרצון שלך כלפיו.

אלוקים בעצמו ממשיל את עצמו לאבא, וטוען שהוא מייסר אותנו כפי שאב מייסר את בניו לתועלתם ואהבתם: "וידעת עם לבבך, כי כאשר ייסר איש את בנו, ה' אלוקיך מייסרך" (דברים ח').

אבקש ממך לחפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית". זו חוברת חשובה מאוד עבורך, שמתארת דו-שיח בין אתאיסט לבין אלוקים לאחר המוות. כאשר תגיע לסוף החוברת, תמצא בה הסבר מקיף על המושג של אהבה אלוקית, המטרה האלוקית בבריאת העולם, המושג של נותן ומקבל שאותו הזכרת, ותשובה לשאלה, למה אלוקים בכלל ברא אותנו.

אני מאחל לך שתזכה להיות אהוב ולאהוב את אלוקים באמת ובתמים,
שלך בברכה,
דניאל בלס