סדר ההפרשה למעשה ונוסח ההפרשה

א.  נוטל קצת יותר מאחד ממאה (קצת יותר מאחוז אחד. הקצת - לתרומה גדולה. והאחד ממאה  - לתרומת מעשר) מכל מין שהוא מפריש, ומניחם בצד הפירות. 

ב. יסמיך את התרומות לשאר הפירות, כל מין אל מינו, כדי שיפריש מן המוקף.

ג. כיון שבאמירת הנוסח הוא קובע מקום לתרומות ולמעשרות, יש להקפיד לא להזיז את הפירות ממקום הנחתם עד סיום אמירת הנוסח. ובפרט יש להקפיד על כך במשקה (פירות סחוטים, יין וכדו´).

ד. כיון שבתום ההפרשה מאבדים את התרומה, והיות שאין מאבדים תרומה טהורה, על כן יש לטמא את התרומות קודם ההפרשה, על ידי שיזלף מעט מים על הפירות ויגע בהם בידיו.

ה. בבואו להפריש מטבל ודאי, יברך קודם אמירת הנוסח (בשם ומלכות): "להפריש תרומות ומעשרות". ברכה זו היא כללית על כל ההפרשות, ולכן יזהר שלא להסיח דעתו עד סוף ההפרשה. ובספק טבל, יפריש כרגיל רק ללא ברכה.

ו.  בסיום אמירת הברכה יאמר מיד את נוסח ההפרשה, וכמובא לקמן. וקודם אמירת הנוסח יברר לאיזה שנה משנות המעשר שייכים היבולים שאותם מפריש. ואם מונחים לפניו כמה מינים יוסיף: "כל מין על מינו". ומכל מקום אם לא הוסיף "כל מין על מינו", חלה הפרשתו, שבוודאי כוונתו שיחול כל מין על מינו.

ז. הפריש תרומות ומעשרות כדת, ואמר את נוסח ההפרשה, אולם לא  בירך קודם לכן - אינו צריך להישאל על הפרשתו, שאין ברכות מעכבות.

ח. אין להפריש ולומר ש´יחולו ההפרשות ככתוב בנוסח´, אלא יאמר את הנוסח המלא, המובא להלן.

ט. צריך להבין את מהות מצוות הפרשת תרומות ומעשרות, וכמו כן עליו לדעת שהתרומות (תרומה גדולה ותרומת מעשר) קודש הן, והמעשרות (ראשון ועני) שייכים למקבליהם. ועליו להבין את נוסח ההפרשה שאומר, ושלא יחשוב שזה נוסח של איזה תפילה. שאם אינו מבין את כל זה, ואינו יודע כלל שיש מעשר השייך ללוי או לעני, הרי ההפרשה אינה חלה, והפירות נשארים בטבלן.

עוד על נתינת המעשרות, לחצו כאן.

נוסח הפרשת תרומות ומעשרות

ע"פ שיטת מרן השו"ע

בתוספת שינויים קלים

בטבל ודאי קודם אמירת נוסח ההפרשה יברך:

ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש תרומות ומעשרות:

אחד ממאה שמונח בצד ישאר טבל (בכל מין בנפרד). והיותר מאחד ממאה שמונח בצד, הריהו תרומה גדולה בצד צפונו על הכל (כל מין על מינו). אותו אחד ממאה שאמרתי שישאר טבל, עם שאר הכמות הראויה למעשר ראשון בצד צפונם של הפירות, יהיה מעשר ראשון (כל מין על מינו). אותו אחד ממאה שמונח בצד שעשיתיו מעשר ראשון, עשוי תרומת מעשר על הכל (כל מין על מינו).

בשנת מעשר עני: ומעשר עני בדרומם של הפירות (כל מין על מינו).בשנות מעשר שני: ומעשר שני בדרומם של הפירות (כל מין על מינו).

אם הפירות הם טבל ודאי יברך קודם החילול: ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על פדיון מעשר שני:

ויאמר: ומחולל הוא וחומשו על פרוטה ורבע במטבע שיחדתי לחילול מעשר שני.

אם ספק לאיזה שנת מעשר שייכים הפירות יאמר בלא ברכה:

ומעשר שני יהיה בדרומם של הפירות (כל מין על מינו) ומחולל הוא וחומשו על פרוטה ורבע במטבע שיחדתי לחילול מעשר שני. ואם צריך מעשר עני, יהיה בדרומם של הפירות (כל מין על מינו).

בסיום אמירת הנוסח, יקבור את התרומות, או יניחם במקום שמור עד שיירקבו, ולאחר שנרקבו ישליכם לאשפה, ובשאר המתנות ינהג כל אחד כדינו. בטבל ודאי את המעשר ראשון יתן ללוי, ואם הוא מנוי על "בית המעשר" אין צריך לתת בפועל, אלא יאמר: "וקנויים פירות המעשר ראשון ללוי על פי ההסכם שנחתם עמו". וכן הדין במעשר עני באם הוא מנוי על "בית המעשר" יאמר: וקנויים הפירות של מעשר עני לעני על פי ההסכם שנחתם עמו".