חינוך ילדים
היחס לאח הגדול והבכור
הרמב"ם פוסק להלכה: "אדם חייב בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו". משמע מדבריו, שכל אחד מן האחים חייב בכבוד אחיו הגדול ממנו
- הרב דוד אהרוני
- פורסם י"ט חשון התשע"ד
בהשקפה ראשונה נראה, שאין שום הבדל בין בן בכור לבין שאר הבנים, מלבד זכות הירושה, וכפי שנאמר בתורה: ´כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים´. אך מהתורה נלמד שלבן הבכור יש עדיפות גם לעניין הכבוד, וכפי שדרשו רבותינו ז"ל (כתובות קג.) על הפסוק: "כבד את אביך ואת אמך (ו"ו יתירה) לרבות את אחיך הגדול".
ישנה מחלוקת הפוסקים, מה כוונת חז"ל ´אחיך הגדול´ - האם הבכור דווקא או אפילו אחיך הגדול ממך, אף שאינו בכור. אולם בבן בכור, אין מחלוקת שחייבים בכבודו מן התורה.הרמב"ם (הלכות ממרים ו ט"ו) פוסק להלכה: "אדם חייב בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו". משמע מדבריו, שכל אחד מן האחים חייב בכבוד אחיו הגדול ממנו. מאחר והתורה נותנת עדיפות לגדול \ לבכור גם בעניין הכבוד, מצווה על האחים לנהוג כבוד באחיהם הבכור (הגדול), בדומה לכבוד שנוהגים בכבוד ההורים.
והרי אנו רואים בתפוצות ישראל, שהקטן מכבד את אחיו הגדול ממנו בשתיית היין של הקידוש. זו מצווה שההורים לא נותנים מספיק את הדעת עליה, ואינם דואגים ששאר האחים יכבדו את אחיהם הבכור (הגדול).
בהנהגה זו, מלבד ההלכה המחייבת זאת, היא תחסוך מההורים והילדים מחלוקת בבית. הילדים כבר מקטנות ילמדו לכבד את מי שגדול מהם. לדוגמה, כאשר מחלקים דבר מאכל, וכדו´, החלוקה תהיה מהגדול לקטן, וכן בשאר הדברים, הגדול יהיה קודם לקטן.
כמו-כן, רצוי שההורים ימלכו בדעת הבן הבכור (הגדול) מידי-פעם בענייני הבית, בתור דעה נוספת ולא מכרעת. כאשר מתייחסים לבן הגדול \ הבכור בכבוד הראוי לו, הדבר משפיע עליו לטובה, והדבר יתבטא גם בתפקוד תקין של שאר בני-הבית. יש אמרה הגורסת: אם הכסא של הבן הגדול יהיה לצדך, אז ישרור שקט בבית.
יש לציין, שעל-אף שלבכור יש זכויות יתר משאר אחיו, לא מצינו בחז"ל שיש לו חובות יותר משאר אחיו. משום-מה, יש שדורשים מהבכור עזרה בבית, וכן הנהגות מיוחדות, יותר משדורשים משאר האחים, ומאידך, מתעלמים מזכויותיו – שינהגו בו אֶחָיו כבוד, כנדרש על-פי התורה.
כתב הגאון רבי יונתן אייבשיץ זצ"ל בעניין הבן הבכור: "רוב הבכורים כרוך בהם תאוות היצר-הרע וכח חמדה". לפי זה, דווקא עם הבכור יש לנהוג בסבלנות וסלחנות יותר מאשר עם שאר אחיו, כיון שהיצר אדוק בו יותר. במידה וינהגו עם הבכור כפי שהתורה מחייבת, בדרך-כלל גם הוא ינהג כראוי וישמש דוגמה טובה לשאר אחיו. ואפילו לסוברים שהחיוב דווקא כלפי בן בכור, עצה טובה לנהוג כן גם עם הבן הגדול, אף שאינו בכור.