גבוה מן הנשר, חזק מפלדה

שם נרדף בלשוננו למשהו חלוש ההופך ללא כלום במחי יד הוא ''קורי עכביש''. ובכן, טעינו! קור עכביש, דק יותר מחוט משי וכמעט אינו נראה לעין, והוא חזק וגמיש יותר מחוט פלדה בעל אותו עובי, וניתן להימתח עד פי 5 מאורכו מבלי להקרע, כך אומרים החוקרים.

הבלוטות השונות של העכביש מסוגלות לייצר סוגים שונים של חוטים, וקור עכביש מורכב מכמה סוגי חוטים המופרשים מבלוטות שונות ומתאחדים לקור אחד על ידי הצמדת נקבי המוצא של החוטים זה לזה.

העכביש יודע ליצור כמה הרכבים של חוטים בהתאם למטרות השונות להן משמשים הקורים. אילו רצינו לאסוף קילוגרם אחד של קורי עכביש, היינו נזקקים למליון עכבישים. מה עושים העכבישים בקורים שלהם? נתחיל ברשתות ציד המפליאות עין כל רואה בתכנית ההנדסית היפה, הסימטרית והמדוייקת להפליא גם כאשר היא נארגת בחשכה מוחלטת.

בחצי שעה אורג העכביש רשת שקוטרה עד מטר וחצי! חלק מן הקורים מכוסים בחומר דביק ללכידת חרקים. הוא גם בונה לעצמו מעון עשוי קורים, בו הוא מסתתר ואורב לקרבנו. את הטרף הוא עוטף בקורים לבל ימלט.

לביציות של הנקבה, 20,000 לשנה, נארג מטוה מיוחד לשמירתן. כאשר עכביש רוצה לעבור נהר, הוא עולה על עץ, ומשחרר קור ארוך עד שהרוח מסבכת אותו בענפים בעבר הנהר, ואז עובר העכביש על הגשר שבנה.

יש עכבישים הבונים לעצמם מעון מתחת למים ומחברים אותו לצמחיה שם, ובצורה מופלאה הם - מורידים אל המעון בועות אויר לצרכי נשימתם. כאשר עכביש צריך להמלט, הוא מפיל את עצמו תוך שהוא משאיר אחריו קור ארוך, עליו הוא מטפס חזרה למקומו בעבור הסכנה.

דורות על דורות חלפו עד שהאדם המציא את הכדור הפורח הנושא אותו ברוח. לעומת זאת, כל עכבישון, מיד לאחר שבקע מביצתו, יודע לשחרר קור ארוך ברוח ולטוס עליו גם לגובה וגם למרחק. נוסעי אניות בעומקי הים מדווחים על עכבישים הנישאים ברוח על קוריהם. עכבישים נצפו, ואף נצודו, על ידי טייסים, מעל לגובה המירבי אליו יכולים להגיע עופות מגביהי עוף.

העכביש אינו פסיבי במעופו; ברוח סוערת הוא יכול לקצר את הקור עליו הוא מרחף, וכאשר האויר שקט הוא מפריש קורים נוספים בהתאם לצרכי טיסתו. אם נביא בחשבון את יכולתו של העכביש לחיות זמן רב ללא כל מזון, נבין כיצד יכול הוא לעבור את האוקיינוס באמצעות הרוח.

בשנת 1883 השמידה התפרצות געשית את כל החי באי קרקטו שליד האי יאווה, שכוסה כולו לבה רותחת. היצור הראשון שגילו חוקרים על האי מספר חודשים לאחר ההתפרצות היה עכבישון שהגיע למקום בדרך האויר. כל עכבישון מכריז ואומר: ראו את גאונותו של מי שבראני!