האם מותר לבכות בתפילת ראש השנה? שו"ת ראש השנה

שאלה: בתפילות של ראש השנה אני מתעורר לבכי פעמים רבות. חבר אמר לי ששמע שיש בזה איסור. מה ההלכה אומרת על כך?

תשובה: בספר שער הכוונות (דף צ ע"א) כתב רבי חיים ויטאל בשם רבו האר"י ז"ל: "גם היה נוהג מורי לבכות הרבה בתפילת ראש השנה, אפילו שהוא יום טוב, וכל שכן בתפילת יום כיפור. והיה אומר כי מי שאין בכייה נופלת עליו בימים האלו – היא הוראה שאין נשמתו הגונה ושלמה".

וכך כותב גם הגאון חיד"א ('מורה באצבע') שיתפלל ערבית של ראש השנה בבכייה ובכוונה גדולה מאוד, דואג ובוטח. והגם שכתוב בנחמיה (ח, ט): אל תתאבלו ואל תבכו וכו', כבר האריך בספר חזון עובדיה (ימים נוראים עמוד פט) ליישב דעת האר"י ז"ל, דאין לאדם לעורר עצמו לבכי מפני קדושת החג.

אך המתעורר מעצמו לבכות בתפילותיו מחמת התלהבות דקדושה לרוב דבקותו וכוונתו בתפילות הימים הנוראים – אין בזה שום מניעה כלל.

סיכום ההלכה: אל תביא את עצמך לידי בכי. אבל אם אתה מתעורר מעצמך בבכי מתוך התפילה ומתפלל בדמעות, אין בזה שום איסור.

שאלה: אני מתפלל בראש השנה בבית כנסת שבו קודם תקיעת השופר אוכלים פירות ועוגות ששיעורם פחות מכביצה (50 גרם) ללא קידוש כלל. האם מנהג זה נכון על פי הדין?

תשובה: כתב השולחן ערוך (או"ח סימן פט) שאסור לאכול קודם התפילה. ובגמרא (ברכות דף י) מבואר שאיסור זה נלמד מהפסוק "לא תאכלו על הדם" (ויקרא יט, כו), לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. ועוד שאכילה קודם התפילה מראה על התגאות מצד האדם. שלאחר שאכל ושתה רק אז הוא מתחיל להתפלל.

הפוסקים הראשונים והאחרונים דנים בעניין חיוב הקידוש קודם תפילת מוסף. בשו"ת יביע אומר (ח"ה סי' כב) עמד בנידון זה, וחקר בשורש סיבת הדבר שאסור לאכול קודם תפילת מוסף.

ועיקר דבריו הם שמותר לאכול אכילה מועטה קודם תפילת מוסף, משום שאכילה מרובה עלולה לגרום שישכח אדם להתפלל מוסף בזמנה. ועם כל זה, מחמת המחלוקת הגדולה שבזה, מסיק להלכה שמותר לאכול אכילת עראי בין שחרית למוסף בלי קידוש – רק לאדם חלש, ובאופן שאין לו אפשרות לקדש על היין. ולאחר תפילת מוסף יחזור לקדש על היין.

וכתב עוד בספרו חזון עובדיה (ימים נוראים עמוד קיב) שמנהג הספרדים שלא טועמים כלל קודם התקיעות עד סיום כל התפילה כולה. וכן כתב בשו"ת שמש ומגן ח"ג (הגאון ר' שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים). וכן דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל. אך במקרה הצורך נראה שדעתם להקל, וכך המנהג, שמי שחלש אוכל מעט ושותה קודם התקיעות (אכילה קודם התקיעות מצויה יותר אצל בני אשכנז).

סיכום ההלכה: איסור אכילה חל גם קודם תפילת מוסף. ורק במקום צורך גדול כגון חולה או חלש שלא יוכל לכוון בתפילת מוסף או בתקיעת שופר – מותר לו לאכול אכילה מועטה (פת עד כביצה, ופירות אפילו הרבה). ואם יש לו אפשרות לקדש צריך לקדש. ולאחר תפילת מוסף יקדש שוב על היין ויאכל סעודת יום טוב על הפת. 

הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות

שאלות לרב 054-8448909