הדף היומי: בואו להתחיל מחדש

רבבות עמך בית ישראל השתתפו השבוע באירועי ענק לכבוד סיום הש"ס העולמי בפעם ה-12, מאז ייסד הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין (המהר"ם מלובלין) את לימוד הדף היומי. מדי 7 שנים וחצי נלמדים 2711 דפי התלמוד הבבלי בכל רחבי העולם על ידי תלמידי חכמים ובעלי בתים כאחד.

אירועי ענק לכבוד סיום הש"ס נערכו השבוע באצטדיון טדי, אולם יד אליהו וגבעת התחמושת. בהנחיית גדולי ישראל שליט"א ובליווי תזמורת והרקדה, שמחו המשתתפים בשמחת התורה. השמחה הייתה שלמה. תחושה של אחדות הייתה באוויר. "יחד שבטי ישראל", שרו ורקדו הרבבות באצטדיון טדי. לצד הגר"ע יוסף נשא האדמו"ר מבעלזא דברים: "נודה לה´ יתברך שמו לעד, שאנו זוכים לראות יהודים מכל השכבות ומכל הדרגות שמחים בשמחת התורה. אין ספק שהדבר מעורר שמחה בשמים, להשפיע חסדים טובים ורחמים רבים על עמו בני ישראל". ובאותה הרוח בהיכל אליהו נשמעו דברי האדמו"ר מסערט ויזניץ כי "בזכות לימוד התורה מתוך אחדות ואהבת חברים, מתוך כאיש אחד בלב אחד, נזכה לגאולה שלמה במהרה".

המעמד באצטדיון טדי נערך על ידי תנועת ש"ס והתכבד בנוכחותו של נשיא מועצת חכמי התורה, מרן הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון הרב שלמה עמר, וגדולי תורה נוספים; המעמד באולם יד אליהו שבתל-אביב נערך על ידי ארגון "דרשו", התומך בלימוד תורה בכל רחבי העולם באמצעות תכניות לימוד, מבחנים ומתן תגמולים לנבחנים. במעמד ניתנו תעודות הוקרה לנבחנים על הש"ס. השתתפו באירוע גדולי הדור, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, הרב חיים קנייבסקי, הרב שמואל ווזנר וגדולי תורה נוספים. מרן הרב ווזנר, בעל ה"שבט הלוי", זכה להיות תלמידו של מי שייסד את לימוד הדף היומי - הרב מאיר שפירא זצ"ל, כאמור.

כמה מילים על מעלת התלמוד

כשאומרים את המילה הארמית "גמרא" מתכוונים לתלמוד, בדרך כלל לתלמוד הבבלי. כמו כן מקובל לקרוא לתלמוד "ש"ס", על שהיא מבארת חלקים מתוך ששת סדרי משנה. רוב הלימוד של עם ישראל לדורותיו בכל רחבי העולם היה מכוון לאותו תלמוד-גמרא-ש"ס. ולמה? משום שהוא מקיף את התורה שבעל פה, והוא יסוד ההוראה.

לפני כאלפיים שנה החל רבי יהודה הנשיא לכתוב את התורה שבעל פה. כך נולדו ה"שישה סדרי משנה", או בקיצור – הש"ס, תמצית התורה שבעל פה. אולם המשנה כללה רק את התמצית לאוצר המקורות העצום, נחלת התנאים הקדושים. לאחר כמה מאות שנים, כשגלה עם ישראל ברובו לבבל, ישבו האמוראים הקדושים וביארו את אותה משנה הלכה למעשה, וכל דבריהם נכתבו בידי רבינא ורב אשי. כך התקבל התלמוד הבבלי. ואמנם קדם לו התלמוד הירושלמי שנכתב לפניו בארץ ישראל, אולם בעיקר סומכים על התלמוד הבבלי, מתוקף הכלל "הלכה כבתראי" (הלכה כאחרונים).

ומאז חתימת התלמוד, אין לפסוק הלכה בלי ידיעה מקיפה בש"ס. לא די בידיעת קיצורי דינים, יש להכיר את המקור לכל הלכה, והמקור הוא התלמוד. וכך כותב הגאון רבי חיים מוולוזין: "ועדיין בימי חכמי התלמוד היו רשאים לחדש מצוות דרבנן כשמצאו סמך מהתורה, כגון נר חנוכה וכיוצא כנל, וכן לגזור גזירות כמו יח דבד וכיוצא. וכאשר נחתם התלמוד הקדוש, אנו אין לנו אלא לשמור ולעשות ככל הכתוב בתורה הקדושה שבכתב ובעל פה ככל משפטם וחקותם, ובזמנם ופרטיהם ודקדוקיהם, בלי נטות מהם כל דהו". (נפש החיים שער א)

וכיוון שהתלמוד הוא עיקר ההוראה, כתב הרמב"ם והובא בשולחן ערוך (יו"ד סי רמ"ו) שעל האדם לפנות את כל ימיו ללימוד התלמוד לפי רוחב לבו ויישוב דעתו.

רבי מאיר שפירא ולימוד הדף היומי

אבל לא הכל זכו להסתופף בבית המדרש. לרבים היה קושי לגשת לגמרא בלי רב שילמד אותם, וממילא לימוד הש"ס היה נגיש פחות לציבור. רוב האנשים היו יכולים רק לחלום על סיום הש"ס, ספק אם היו יכולים לסיים כמה מסכתות. עד שלפני פחות ממאה שנה הגה רבי מאיר שפירא מלובלין את יֹזמת הדף היומי. הרעיון היה פשוט ויחד עם זאת מבריק: קבוצות בכל אתר ואתר יתקבצו וילמדו דף גמרא אחד ליום, ואחת לשבע שנים וחצי יזכו לסיים את הש"ס. הוא נועץ בגדולי הדור, החפץ חיים זצ"ל והאדמו"ר מגור זצ"ל, קיבל את תמיכתם ויצא לדרך. בט באלול תרפ"ג, 1923 למניינם, הכריז המהר"ם מלובלין על יזמת הדף היומי. זה היה בכינוס של אגודת ישראל בפולין. המחזור הראשון החל בראש השנה תרפ"ד, והשבוע, בחסדי השם, סיים המחזור ה-12 את הש"ס, והחל המחזור ה-13.

המפעל האדיר של המהר"ם מלובלין מתקדם בצעדי ענק. היום כל מי שרוצה ללמוד גמרא - יכול. חד משמעי. מפחד מארמית? יתרגמו לך. נבהל מצורת הדף? יסדרו לך את הטקסט. קשה לך להגיע לשיעור? אין בעיה, יש שיעורים ברשת. אין לך זמן? בסדר גמור, תקבל הקלטות ל-MP3.

היום התלמוד נגיש לכל, צריך רק להתחבר

אם נעבור לנימה אישית, אני יכול להעיד על עצמי שבתחילה לא התחברתי כל כך ללימוד גמרא. מי שלא גדל בעולם הישיבות מתקשה לפעמים להתחבר לשפה ולטקסט. היום יש שלל פתרונות, ואציע כמה. הראשון הוא כמובן רב שמעביר שיעורים. ב"ה כמעט בכל מקום היום יש שיעור דף יומי במרחק סביר. כמו כן, כדאי למצוא חברותא, חבר שאפשר ללמוד אְתו. כאמור אפשר ללמוד את הדף היומי גם ברשת. מומלץ לצפות בשעורי הרב חיים דוד קובלסקי, העומד בראש "מאורות הדף היומי". השיעורים מועברים דרך אתר שטייגן ואתר פורטל הדף היומי, והם מלווים בעניינים אקטואליים המתקשרים ישירות לנושא הנלמד. בבתי

כנסת רבים מחולק העלון של מאורות הדף היומי, וגם בו אפשר להיעזר בהבנת הנושאים הנלמדים באותו שבוע. אפשר גם להוריד את העלון בפורטל הדף היומי.

בנוסף כדאי להכיר את נפלאות ה"שוטנשטיין" - הוצאה שקיבלה על עצמה את המשימה לבאר את כל הש"ס בשפה ברורה ובגובה העיניים, והצליחה בגדול. תלמידי חכמים ישבו וביארו את מהלך הגמרא בשפה השווה לכל נפש. הגמרות של שוטנשטיין מבוארות להפליא ובאמת כל אחד יכול להתחבר דרכם ללימוד הש"ס. כמו כן יש את "מתיבתא" ואת "ושיננתם", שגם הם הוציאו לאור גמרות מבוארות ללימוד עצמי. מה שמייחד את הגמרות של שוטנשטיין הוא ההערות המעמיקות שלהן. גם בחורי ישיבה ואברכים, שהתרגלו ללמוד מהגמרא המקורית, נהנים לעיין מפעם לפעם בהערות של שוטנשטיין.

מהדורות "מתיבתא" ו"ושיננתם" לעומת זאת, מקצרות הרבה יותר. הן מבארות את הגמרא, עמוד על עמוד, בצורה קצרה ובהירה. הן אפילו מוציאות מהדורות של חוברות המקלות על הרוצה ללמוד בדרכים.

כדאי בהתחלה לבחור מסכת קלה יחסית ומרתקת כמו מסכת ברכות או תענית. עד שמתרגלים ומתחברים ללימוד, עדיף להימנע ממהלכים מפרכים, וממסכתות שבהן "לא רואים את הסוף". קבע לעצמך יעד. לא גדול מדי, שלא תתייאש. לא קטן מדי, שלא תרגיש שאתה לא מתקדם. חשוב להרגיש התקדמות. המלאך הטוב שאומר לך שאתה חייב לשבור את הראש כמה ימים עד שתבין את השורה שאתה קורא, ושאסור לך לדלג על שום דבר, הוא בדרך כלל לא מלאך טוב. התוצאה היא שנשחקים, מתייאשים, וכיאה לשיטת הכל או כלום – בוחרים בכלום. לכן עדיף להתחיל לאט לאט, ובלבד שנזכה להגדיל תורה ולהאדיר.