פרשת ואתחנן
ידיעה מביאה אהבה
בפרשה אנו מוצאים ציווי לאהוב את השם. אך כיצד ניתן לצוות על הרגש? ואיך בכל זאת מגיעים לאהבה אמיתית?
- הרב זמיר כהן
- פורסם כ' חשון התשע"ד
בפרשה אנו מוצאים את פרשיית קריאת שמע, שבה נאמר: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ". מצוות מעשיות כרכישת תפילין והנחתם, ארבעה מינים בסוכות נטילתם, קלים ליישום מעשי. אולם ישנן מצוות מחשבתיות שללא עבודה פנימית עלולים רבים להפסידם לכל חייהם ולעזוב את העולם בלעדיהם. אחת מהן זוהי מצוות אהבת ה'.
אב המתבונן בבנו הרך משחק בריכוז, מתענג על אהבתו ולבו יוצא אליו. ומי שחסר אהבת ה', מלבד הפסד המצווה - חסר עונג הוא. עונג פנימי וטהור שאין כמוהו. כיצד, אם כן, מגיעים לאהבת ה'?
ראשית, האהבה נובעת מידיעה. אדם הפגום בידיעת מציאות ה' יתברך, לעולם לא יוכל להגיע לאהבת ה'. אך לאחר שיודע בבירור וחש את מציאות ה', מסוגל הוא לאהבו אע"פ שאינו נראה לעין בשר.
דומה הדבר למשחק "הגמד והענק" שנהוג בבתי ספר רבים. כל תלמיד מקפל פתק ובו מופיע שמו של תלמיד אחר שעליו לטפחו בהפתעות ומכתבי תהילה. המעניק מכונה "ענק", והמקבל הוא כביכול "הגמד" האישי שלו. וכך במשך כמה שבועות, מקבל הענק מהגמד הפתעות וצ'ופרים בלי שכלל ידע הענק את זהות הנותן, עד שביום האחרון מתגלה כל "ענק" לגמדו הפרטי. הלא כאשר כל "גמד" מגלה את הפתעת ה"ענק" שלו, חש הוא אהבה כלפיו, אע"פ שאינו רואהו ואפילו אינו יודע מי הוא. אולם יודע הוא כי יום יבוא והוא יתגלה לפניו.
אף בעבודת ה', הלא לאחר פטירת האדם מן העולם זוכה כל אחד לפי דרגת הכנתו להשיג גילוי רוחני באור הבורא. כמובא בזוהר הקדוש: "בשעתא דאשלימו יומי דבר נש לאפקא מעלמא, אתייהיב רשות לבר נש למחמי מה דלא הוה ליה" (=בשעה שהושלמו ימיו של האדם לצאת מן העולם, ניתן רשות לאדם לראות מה שלא היה לו רשות עד עתה).
וכשמתבונן האדם, עוד בהיותו בעולם הזה, בגדולת ה' יתברך בכל הטוב שנתן לו, החל מפרטי אברי גופו, שיש בהם את כל הנדרש עבורו לחיים נוחים וטובים באופן מושלם, וכלל בו את כל הכוחות שבכל הבריאה, ועד גילוי סודות תורתו הקדושה ומתן היכולת להידבק דרכה בבורא עצמו, וגם יודע הוא שבבא העת יעמוד בפני הדר גאון ה' וישיגהו כפי יכולת השגתו, הרי אדם זה מגיע לאהבת ה' בכל לבו, נפשו וממונו. הוא חש היטב כי מה הוא ומה כל רכושו לעומת בורא הכל.
ובמדרש תנחומא (פרשת נח, סי' ג) מבואר שאהבת ה' כרוכה וקשורה בקשר בל ינתק עם לימוד התורה שבעל פה, דהיינו משנה ותלמוד. קשר זה מוכח מהכתוב מיד אחרי הציווי על אהבת ה': "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ". הרי שאהבת ה' גם באה לידי ביטוי באמצעות לימוד התורה שבעל פה. מכאן, נסללת דרך נוספת להגיע לאהבת ה': לימוד תורה. אדם הלומד תורה לשמה, זוכה לדברים הרבה – ובעיקר לקיום מצוות ה' של "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך". שבת שלום.