5 דקות תורה ביום
5 דקות תורה ביום: מה קורה כשמתפללים מתוך עצבות?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם חֲמִישִׁי א' תַּמּוּז (18 בְּיוּנִי)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ל' סיון התשע"ה
א. הָרְגָעִים הַיָּפִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַיֶּלֶד הֵם כַּאֲשֶׁר הוּא מְחֻבָּק בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל אָבִיו. אָז, הוּא שׁוֹכֵחַ מִכָּל מִשְׂחָקָיו, צָרוֹתָיו וּכְאֵבָיו וְרוּחוֹ נִדְבֶּקֶת בְּרוּחַ אָבִיו בְּאַהֲבָה עַזָּה. כָּאֵלּוּ הֵם רִגְעֵי הַתְּפִלָּה אֵצֶל הַיְּהוּדִי. בִּזְמַן שֶׁיְּהוּדִי עוֹמֵד לִתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, רַגְלָיו צְמוּדוֹת, עֵינָיו סְגוּרוֹת אוֹ מַבִּיטוֹת לַסִּדּוּר וּשְׂפָתָיו לוֹחֲשׁוֹת אֶת מִילוֹת הַתְּפִלָּה - נִמְצָא הוּא בְּעוֹלָם אַחֵר, מְחֻבָּק בִּזְרוֹעוֹת אָבִיו וֶאֱלֹקָיו וְכָל הָעוֹלָם עִם כָּל הֲבָלָיו מֻנָּחִים מֵאָחוֹר. אוּלָם, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְכָךְ, עַל הָאָדָם לְהִתְכּוֹנֵן הֵן בְּמַעֲשֶׂה, הֵן בְּדִבּוּר וְהֵן בְּכַוָּנָה וּמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה.
ב. רֵאשִׁית, אָסוּר לַעֲמוֹד בַּתְּפִילָה מִתּוֹךְ עַצְבוּת. וְכָךְ כָּתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ: "אָסוּר לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ בְּעִצָּבוֹן וְאִם יַעֲשֶׂה כָּךְ, אֵין נַפְשׁוֹ יְכוֹלָה לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַנִּמְשָׁךְ עָלָיו בְּעֵת הַתְּפִלָּה". וּמִצַּד שֵׁנִי, אֵין לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ אֶלָּא מִתּוֹךְ אֵימָה וְהַכְנָעָה. וְכֵיצַד מְקַיְּמִים אֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים יַחַד? עַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר שֶׁמִּצַּד אֶחָד הוּא עָפָר וָאֵפֶר מוּל הַבּוֹרֵא הַאֵין סוֹפִי, מִצַּד שֵׁנִי אַף עַל פִּי כֵן זִכָּה אוֹתוֹ הָאֱלֹקִים לַעֲמוֹד לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ, דָּבָר שֶׁאֲפִילוּ מַלְאָכִים לֹא זוֹכִים לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ, יִהְיֶה מָלֵא גַּם יִרְאָה וְגַם שִׂמְחָה. אֲבָל עַצְבוּת - בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא!
ג. בִּזְמַן הַתְּפִלָּה אֵין לְהַרְהֵר אֲפִילוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְלָכֵן, לֹא יָפֶה עוֹשִׂים אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי הַתְּפִלָּה מְעַיְּנִים בִּסְפָרִים, אוֹ עֲלוֹנִים אֲפִילוּ אִם יֵשׁ בָּהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה. וְכָתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סִימָן תָּקֻמוּ'): שֶׁאֲפִילוּ אִם אַתָּה פִּתְאוֹם בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה מֵבִין אֵיזוֹ הֲלָכָה אוֹ אֵיזוֹ סְבָרָה, אַל תִּפּוֹל בְּרֶשֶׁת הַיֵּצֶר וְתֹאמַר: אִם לֹא אֲהַרְהֵר בּוֹ כָּעֵת - אֶשְׁכָּחֵהוּ, כִּי "אִם תָּסִיר דִּבְרֵי תּוֹרָה מִלִּבְּךָ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשַׁלֵּם לְךָ - שֶׁתִּזְכֹּר הַרְבֵּה דִּבְרֵי תּוֹרָה אֲחֵרִים".
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי ו, כד - כה'):
"לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה: אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ:"
הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא נִסְיוֹנוֹת, כְכָל שֶׁהָאָדָם עוֹלֶה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ הַנִּסְיוֹנוֹת רַק הוֹלְכִים וְנִהְיִים קָשִׁים יוֹתֵר. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַהִסְטוֹרְיָה וְגַם בְּיָמֵינוּ אָנוּ, אָנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁנָּפְלוּ וְנִכְשְׁלוּ בְּמַעֲשֵׂי שְׁטוּת שֶׁגָּרְמוּ לָהֶם לְאַבֵּד אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה לָהֶם. אִם זֶה בְמָמוֹן, בְּמִשְׁפָּחָה, בְּמָקוֹם עֲבוֹדָה וְכוּ' - הַנִּסְיוֹנוֹת הֵם גְּדוֹלִים. הַשְּׁאֵלָה הִיא: מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת? אֵיךְ נִתָּן לְהִנָּצֵל מֵהֶם? שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת בְּשֵׁם "אִשָּׁה זָרָה" וְאוֹמֵר: לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה. כְּלוֹמַר, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יְכוֹלָה לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וַאֲפִילוּ הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר.
הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (קִדּוּשִׁין דַּף פא): פַּעַם אַחַת לָקְחוּ בַשֶּׁבִי נָשִׁים גּוֹיוֹת. וּבִכְדֵי שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ שָׂמוּ אוֹתָן בַּעֲלִיַּת הַגַּג בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַב עַמְרָם הֶחָסִיד. וּבִכְדֵי לְהַעֲלוֹתָם לַעֲלִיָּה הֵבִיאוּ סֻלָּם גָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְהָרִימוֹ, אַחַר שֶׁהֱעֶלוּם סִלְּקוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם בִּכְדֵי שֶׁהַנָּשִׁים לֹא תוּכַלְנָה לָרֶדֶת. כְּשֶׁהִגִּיעַ רַב עַמְרָם הֶחָסִיד לְבֵיתוֹ עָבְרָה אַחַת מֵהֶן וְנָפַל אוֹר בַּבַּיִת מִיּוֹפְיָהּ. נִכְנַס הַיֵּצֶר הָרַע בְּרַב עַמְרָם וְהֵרִים אֶת הַסֻּלָּם לְבַד (בְּעֶזְרַת יֵצֶר הָרַע כַּמּוּבָן) וְהֵחֵל לַעֲלוֹת עָלָיו. לְפֶתַע נֶעֱצַר וְהִתְחִיל לִצְעֹק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת 'אֵשׁ בְּבֵית עַמְרָם, אֵשׁ בְּבֵית עַמְרָם!' נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו וּשְׁכֵנָיו עִם דְּלָיִים שֶׁל מַיִם עַל מְנָת לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ וְרָאוּ אֶת הָרַב עַל הַסֻּלָּם, אָמְרוּ לוֹ: "רַבֵּנוּ, בִּיַּשְׁתָּ אוֹתָנוּ", אָמַר לָהֶם הָרַב: "מוּטָב שֶׁתִּתְבַּיְּשׁוּ בִי בָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא תִתְבַּיְּשׁוּ בִי בָעוֹלָם הַבָּא, יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה בַסֵּתֶר וֶהֱיִיתֶם מַמְשִׁיכִים לְכַבְּדֵנִי, אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא תִהְיֶה לִי בוּשָׁה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה", בֵּינְתַיִם הִרְגִּישׁ הָרַב שֶׁיִּצְרוֹ מַמְשִׁיךְ לִבְעֹר בְּתוֹכוֹ, פָּנָה לַיֵּצֶר הָרַע וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנִּי", לְפֶתַע רָאוּ כְּמִין עַמּוּד שֶׁל אֵשׁ שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי עַמְרָם הֶחָסִיד: "רְאֵה! אַתָּה מֵאֵשׁ וַאֲנִי בָשָׂר וָדָם - וּבְכָל זֹאת נִצַּחְתִּי אוֹתְךָ!", זֶהוּ כֹחָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה!