התפתחות הילד: מקבץ שאלות ותשובות

בתנו בת שנה וחצי ואומרת רק 'אבא' או 'אמא', האם עלינו לעשות משהו או לתת לזמן לעשות את שלו?

יפעת ניצן - קלינאית תקשורת במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "בגיל שנה וחצי אנחנו מצפים לאוצר מילים רחב יותר מזה שאתם מתארים: רוב הילדים בגיל הזה כבר מבטאים לפחות 10 מילים, וזהו המינימום שנחשב לתקין. עם זאת, לא צריך להיבהל: רוב הילדים המאחרים ידביקו בסופו של דבר את הפערים, ותהיה להם שפה תקינה לחלוטין.

"עליכם לשים לב לדברים הבאים: האם התפתחותה הכללית של הילדה תקינה, או שקיים איחור בתחומים נוספים כמו הליכה ומשחק? האם קיימת הבנה של שפה? האם הילדה מתקשרת עם סביבתה, פונה אליכם ונהנית ממשחק משותף? האם קיים מלמול? האם הילדה שומעת היטב?

"אם התשובות לכל השאלות האלה חיוביות, ניתן להמתין עד גיל שנתיים בערך. אם אוצר המילים לא גדל עד אז במידה משמעותית, רצוי לפנות לקלינאית תקשורת לצורך הערכה והדרכה.

"אם יש ספק בנוגע למצב השמיעה, פנו לרופא הילדים שלכם ובקשו שיפנה אתכם לבדיקה. אם עולים ספקות בנוגע לנושאים האחרים, יש לפנות לאחד המכונים להתפתחות הילד להערכה כוללת".

* * *

הילדה שלי, בת 5, לא מוכנה בשום פנים ואופן לישון במיטתה, מה לעשות?

מירה הורביץ - פסיכולוגית קלינית במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "בשלב הראשון, דברו עם הילדה בגובה העיניים והסבירו לה שילדה בגילה כבר חייבת לישון במיטה שלה. בשלב הבא אפשר לחשוב יחד איתה על דברים שיעזרו לה להיפרד, כמו דובי במיטה, פרידה הדרגתית מכל הצעצועים בחדר ומצעים מפנקים. בשלב השלישי לוו אותה לחדרה בנחישות ובעקביות והתעקשו שהיא תישן שם. העקביות חשובה מאוד. בפעם הראשונה שתוותרו לה, ייפתח פתח שיאפשר לה לחזור למיטה אחרת, ולא למיטה שלה".

* * *

האם ילד קטן עלול להתחיל לגמגם רק משום שראה משהו שהפחיד אותו, כמו כלב שחור?

רחלי בן משה - פסיכולוגית קלינית במכון להתפתחות הילד ולשיקום הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "ככלל, גמגום עלול להופיע לעתים אצל ילדים בעקבות בהלה מאירוע מסוים. אם הגמגום החל לאחר המפגש עם הכלב, ניתן להסיק שהאירוע השפיע עליו. עם זאת, גמגום יכול להופיע במסגרת ההתפתחות התקינה אצל ילדים, בייחוד ילדים קטנים. אלה יכולים לדבר באופן שוטף ולפתע להתחיל לגמגם. לעתים נובע הדבר מכך שקצב החשיבה שלהם יותר מהיר מיכולת הדיבור".

* * *

בביקורת בטיפת חלב נאמר לי שהילד שלי, בן 3, אינו עומד בכל היעדים המוטוריים של בני גילו: הוא אינו מצליח למסור כדור למרחק, קופץ בצורה מעט מסורבלת, וחגורת שרירי הכתפיים שלו חלשה, האם לגשת לאבחון מקצועי יותר?

נילי ארבל - מנהלת שירות הפיזיותרפיה במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "כאשר ילד מתקשה לעמוד ביעדים המוטוריים של בני גילו, רצוי קודם כול לקחת אותו לבדיקה אצל רופא מומחה להתפתחות הילד. זה יוכל להעריך מקרוב את התפתחותו המוטורית ובמידת הצורך יוכל להפנות את הילד לפיזיותרפיסט התפתחותי. הפיזיותרפיסט יבנה יחד איתכם תוכנית טיפול שאותה תוכלו ליישם בבית. הוא אף ינחה אתכם כיצד לגרות את חושיו של הילד, לאמן את שריריו ולהחזיר את התפתחותו לפסים תקינים".

* * *

יש לי ילד בן שנה ושלושה חודשים, הוא מקסים ובעל מזג טוב, הוא חברותי, חייכן ופעלתן מאוד, הוא מביע המון אהבה, עצב וכעס - גם בצורה פיזית וגם נפשית (למשל, אם הוא אוהב - הוא מחבק מאוד חזק, מנשק, צובט, נותן מכות על הגוף של האחר). באחרונה, כשהוא כועס, לחוץ או מתוסכל, הוא דופק את הראש בקיר, בארון, ברצפה, עד שזה כואב לו, ואז הוא בוכה. עד לא מזמן הוא גם היה מכה בידיים את ראשו (וגם ראשים של ילדים אחרים בגן). אני משתדלת להגיב באיפוק, לחבק. ניסיתי אפילו להגיב בהומור, אבל זה לא כל כך עבד. מה זה אומר? למה זה קורה? האם זה קשור אלינו, ההורים, או לבית? מה עושים במצב כזה ובתוך כמה זמן זה אמור לעבור?

דגנית בן ניסן - פסיכולוגית ראשית במכון להתפתחות הילד ולשיקום הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "ההתנהגות של בנך כנראה מבטאת קשיים בוויסות התחושתי שלו. הקשיים האלה יכולים לבוא לידי ביטוי ברגישות־יתר או בתת־רגישות תחושתית.

"ילדים שסובלים מתת־רגישות תחושתית זקוקים למגע חזק ועמוק כדי לחוש את מה שילדים אחרים חשים ביתר קלות. הילדים האלה חשים צורך לגעת באנשים, בחפצים, בקירות וכדומה וזקוקים למגע חזק - לעתים מגע שלילד אחר היה מכאיב. הילדים האלה מרבים לגעת בילדים אחרים ומתקשים לשמור על גבולות גוף בינם לבין הסביבה. הטחת הראש של בנך כמו גם הביטויים הפיזיים של רגשותיו והנטייה להכות את עצמו ואחרים נובעים כנראה מהצורך שלו לחוש את הסביבה. לרוב מדובר בבעיה נוירולוגית מולדת, שאינה קשורה להורים או לבית.

"מומלץ לבקש הערכה של רופא התפתחותי וכן בדיקה של מרפאה בעיסוק שמתמחה בהתפתחות הילד. אלה יוכלו לאבחן האם אכן זו הבעיה של הילד ולהמליץ לכם על טיפול מתאים. יש לזכור שהילד זקוק להרבה מגע גופני ממך ולגישה מרגיעה ותומכת בקשייו".

* * *

חשבתי לרשום את הבן שלי, בן 5 חודשים, לחוג שחייה לפעוטות, אבל בעלי טוען שמדובר בטרנד בלבד ושאין בכך כל תועלת, האם הוא צודק?

נילי ארבל - מנהלת שירות הפיזיותרפיה במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "סביר להניח שבעלך צודק ושמדובר בטרנד בלבד. למרות הדיווחים על האפשרות לחזק בדרך הזאת את חגורת שרירי החזה והכתפיים של התינוק, הרי שלרוב לא ניתן ללמוד כראוי לשחות לפני גיל 5 או 6, כיוון שרק אז מערכת העצבים בשלה לפעילות כזאת. נוסף על כך יש להביא בחשבון את הסכנה של דלקות אוזניים - על פי דיווח של ארגון הרופאים בארה"ב. במקום חוג שחייה מומלץ לעשות פעילות כיף עם שני ההורים במסגרת ביתית".

* * *

יש לי שני בנים, בן 5 וחצי ובן 3 וחצי. באחרונה החל בני הבכור לדבר בטון תינוקי. גם הגננת שלו שאלה אותי על כך. מה קורה לו?

דגנית בן ניסן - הפסיכולוגית הראשית במכון להתפתחות הילד ולשיקום הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "ייתכן שבהתנהגותו זו מבטא הילד את הקונפליקט שהוא חש בין הרצון לגדול לבין הרצון להיות קטן כמו אחיו. חשוב שתבדקו גם עם עצמכם כיצד אתם מגיבים לכך והאם יש בתגובתכם חיזוק חיובי להתנהגות הזאת. מומלץ לשוחח איתו על הרצון לגדול בד בבד עם החשש מכך והמשאלה להישאר קטן. אפשר לשוחח על היתרונות ועל החסרונות שבכל מצב ולעודד לגדילה ולהתפתחות באמצעות הדגשת היתרונות שבלהיות גדול ומסוגל. יש להימנע מלחזק את התנהגותו התינוקית ולתת לו חיזוקים חיוביים על התנהגות בוגרת".

* * *

בתי היא בת 9 חודשים, לפני כחודשיים היא החלה לעמוד ומאז היא רוצה רק לעמוד וללכת ובעצם דילגה על שלב הזחילה, האם זה תקין?

נורית הלינגר, שירות ריפוי בעיסוק במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "אין ספק שהזחילה חשובה מאוד להתפתחות הילד. באמצעותה הוא לומד לתאם בין שני חלקי הגוף - העליון והתחתון - ובין ימין ושמאל. הזחילה גם מסייעת לו להגיע למקומות חדשים ולחקור אותם.

"עם זאת, אם בתך מתפקדת בצורה תקינה לגילה (אחיזת הראש שלה טובה, ואין חולשה של חגורת שרירי החזה והכתפיים), אפשר להניח לה. סביר להניח שהיא מתפתחת כראוי ולא נזקקה לשלב הזחילה. רוב הסיכויים שזה לא יפריע לה בעתיד".

* * *

בתי בת השנתיים מתקשה להירדם, האם למשוך ולעייף אותה עד שהיא פשוט תצנח על המיטה?

ד"ר דב ענבר - מנהל המכון להתפתחות הילד ולשיקומו במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "יש להיערך לשינה בלילה באופן כזה שיבטיח לילדה ביטחון והרגלים נכונים של כניסה למצב של שינה. ראשית, יש לשמור על שגרה שכוללת ארוחת ערב, אמבטיה, משחקים וסיפורים, שיחה וריקוד - ככל שאת מוכנה להקדיש לילדה. אחר כך, בשעה קבועה, אומרים: 'כעת הולכים לישון', 'לילה טוב', נותנים נשיקה ומשכיבים את הילדה במיטה שלה, בחדר שלה.

"שמירה על סדר זמנים ועל שגרה יהפכו את הליכתה לישון לדבר מובן מאליו ובטוח, ואחרי קבלת תשומת הלב היא תלך לישון בשמחה וברצון. יש להימנע מכניעה לדרישות להירדם במיטת ההורים או בידיים של אחד ההורים או ללכת לישון על הספה (גם אם אחר כך, בעודה ישנה, תעבירו אותה למיטתה).

"יש להקפיד שדלת חדרה תישאר פתוחה מעט, ושדרך הפתח יחדור מעט אור כדי למנוע חרדות ובעיות שעלולות להתעורר בשל כך. שני ההורים צריכים לנקוט עמדה אחידה ולהפגין שלווה לצד תקיפות כדי להבטיח הצלחה. גם מומלץ לקרוא את הפרקים המתאימים העוסקים בבעיות הירדמות של ילדים בספרי הדרכה לגידול ילדים, ויש רבים כאלה. מובן שילד שמקבל בערב טיול ופעילות פיזית וגישה מרגיעה יהיה בעל תיאבון טוב יותר וילך לישון בקלות רבה יותר בהמשך".

* * *

בני הקטן, בן שנה ושבעה חודשים, שותה מים בצורה מוגזמת. במשך היום זה לא בא על חשבון מזון, ולכן לא מפריע לי, הוא אוכל מצוין ויכול לסיים ארוחה מלאה מיד לאחר שרוקן בקבוק מים שלם, הבעיה היא בלילה: הוא מסוגל לשתות יותר מחצי ליטר, ולכן אני נאלצת להחליף לו טיטול, פיג'מה ומצעים לפחות פעם אחת במהלך הלילה (שום טיטול לא עומד בכמויות המים שהוא שותה במהלך הלילה). דרך אגב, הוא אינו מוכן לקחת מוצץ, וברור שהוא אינו שותה מצמא, אולי בקבוק המים הוא מעין תחליף מוצץ בשבילו? מה עושים?

דגנית בן ניסן - הפסיכולוגית הראשית במכון להתפתחות הילד ולשיקום הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "ראשית וחשוב מכול - יש לפנות לרופא הילדים כדי שיבדוק את הילד וישלול את קיומה של בעיה רפואית כלשהי שיכולה להסביר את השתייה המרובה. במקרה הצורך ישלח הרופא את הילד לעשות בדיקת דם ובדיקת יציאה.

"אם נשללה בעיה רפואית, מדובר כנראה בהרגל או בהתנהגות כפייתית שכדאי לשרשה בשל השלכותיה הלא רצויות. במקרה הזה מומלץ להגביל את כמות השתייה גם ביום וגם בלילה. נסי להציע לו דרך אחרת להירגע - בעזרת מוצץ או חיתול".

* * *

בתי בת השלוש לא מסכימה ללכת לישון בשעה סבירה ולא נרדמת לפני חצות, היא פשוט לא עייפה ורוצה להמשיך לשחק, לאכול ולשתות. מה עושים?

דגנית בן ניסן - הפסיכולוגית הראשית במכון להתפתחות הילד ולשיקום הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "הקניית הרגלי שינה וערות סדירים לילד היא באחריות ההורים. בגיל שלוש כבר אפשר לצפות שלרוב הילדים יהיו הרגלי שינה מסודרים, אם כי קיימים ילדים המתקשים בכך מסיבות שונות.

"קודם כול כדאי לבדוק האם היא ישנה הרבה במשך היום ולכן אינה עייפה בלילה. אם לא זו הבעיה, כדאי להתחיל להרגיל אותה לטקסי שינה קבועים, כלומר לערוך איתה סדרה של פעולות קבועות מדי יום ובאותן השעות, כמו רחצה, סיפור לפני השינה, החשכת הבית ומעבר למהלך שקט יותר. הפעילויות האלה יעזרו למנגנוני הגוף שלה לרכוש את הרגלי השינה הנכונים.

"גם אם הילדה אינה נרדמת, כדאי לדאוג שתישאר במיטתה ולהימנע מ'חגיגות' ליליות הכוללות משחקים, אכילה ושתייה. אם הבעיה אינה נפתרת, ניתן לבקש סיוע והדרכה מרופא מומחה לבעיות שינה וממעבדת שינה המתמחה בנושא הזה".

* * *

הילד שלי בן 5 ומדבר בקצב איטי מאוד, הוא אומר מילים שלמות, אך הספקו דל (30 מילים בדקה), מה יכולה להיות הסיבה לכך, ואיך אוכל להאיץ את הקצב? האם יש צורך לפנות לאבחון מקצועי?

ניצה זלצר - קלינאית תקשורת אחראית במכון להתפתחות הילד ולשיקום הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "הדיבור שלנו הוא חלק ממכלול שלם שקשור לאישיות שלנו, לדרך ההתנהלות שלנו ולתנועה שלנו. כאשר ילד בן חמש מדבר לאט באופן ניכר, נבדוק האם הוא גם אוכל לאט ומתנועע לאט יותר מבני גילו. לעתים דיבור איטי יכול לשמש דרך להתגבר על קשיים בדיבור כמו גמגום.

"דיבור איטי אינו מעיד בדרך כלל על בעיה כלשהי - אם לא נלווים לכך קשיים אחרים. יש לברר האם הדיבור איטי כל כך עד כי הוא מפריע לילד בתפקודו היומיומי או שזה מפריע רק לסביבה. יש אנשים מפורסמים שדיברו לאט, אך הדבר לא הפריע להם להגיע לתפקידים חשובים. אם אין לילד כל בעיה אחרת, והוא איטי באופן כללי, לא ניתן לשנות את קצב הדיבור.

"אם הדבר מפריע מאוד להורים ולילד, אפשר לבקש הערכה של רופא התפתחותי ולהתייעץ עם קלינאית תקשורת. היא תוכל לבדוק את הילד ולשלול קשיים אחרים שעלולים לגרום לדיבור האיטי. אם אין קושי נוסף, יש לתת לילד להתפתח בקצב שלו ולא להעיק עליו בדרישה לדבר מהר יותר. הוא לא יוכל לעמוד בדרישות האלה, והן רק יגבירו את תסכולו".

* * * 

בני הקטן בן 9 חודשים, עד גיל 7 חודשים הוא ניזון רק מחלב אם. לפני כחודשיים הוא עבר בהדרגה למזון מוצק, היום הוא אוכל הכול, נוסף על ארבע ארוחות מגוונות במשך היום בפעוטון הוא אוכל 180 מ"ל דייסה בבוקר ובלילה, בגיל 7 חודשים הוא שקל 8 ק"ג, וגם היום, בגיל 9 חודשים, הוא שוקל 8 ק"ג, כיצד ייתכן שלא עלה כלל במשקל? הילד מתפתח יפה: זוחל על הבטן ונעמד בעצמו בעזרת אחיזה.

ד"ר דוד שטייר, המרפאה לבעיות אכילה והאכלה לגיל הרך במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: "לפי עדותך, בנך אוכל יפה מגוון של מזונות ומתנסה גם במרקמים חדשים. אף שאינך מביאה פירוט מדויק של הכמויות שהילד אוכל, נראה שהן סבירות. את מדווחת גם על נקודה חשובה מאוד: שהילד מתפתח נהדר. לכן מתמיה שבמשך חודשיים נותר משקלו ללא שינוי. תופעה של אי־עלייה במשקל מחייבת בירור ומעקב. הדבר יכול לנבוע מסיבות לא מדאיגות, כמו טעות בשקילה (טעות נפוצה יחסית) או מחלת חום חולפת שמלוּוה בירידה זמנית בתיאבון, ביציאות רכות ובהקאות שגורמים לירידה זמנית במשקל. לעתים נדירות יותר עלולה אי־העלייה במשקל לנבוע מסיבה משמעותית יותר, כמו מחלת צליאק או הפרעה בספיגה. מומלץ לפנות לרופא הילדים, והוא יחליט על המשך המעקב והבירור".

(תודה מיוחדת לעורך השאלות והתשובות ד"ר מוטי חיימי - מומחה ברפואת ילדים ובהמטו־אונקולוגיה במרכז בריאות הילד בחיפה, ומנהל פורום מחלות ילדים בכללית).