פסח
ליל הסדר - מה כל כך מסודר?
בליל הסדר אנו זוכרים את יציאתנו מבית עבדים, ומדברים בכל התהליך שהוביל ליציאתנו משם, והווייתנו כעם ישראל
- רועי סמאי
- פורסם כ' חשון התשע"ד |עודכן
רבות נאמרו על מקור השם לערב היחיד ומיוחד הזה - ''ליל הסדר''. קצת קשה להבין איך מתקשרת המילה ''סדר'' לאנדרמולוסיה כביכול, שהיתה בזמן היציאה ממצרים - שכן באותו ערב מת כל בכור אדם ובהמה, הצעקות עלו עד לב השמיים, ובתוך כל הבלבול הזה, פרעה (מלך ושליט בלעדי באימפריית מצריים) מתרוצץ בפיג'מה, ומנסה לאתר את משה ואהרן, בכדי שיפסיקו את המכה הקשה, ולשלח את בני ישראל ממצריים. היכן הסדר שב''ליל הסדר'' ? כמו שהזכרנו במאמר חג הפסח - חג הנתינה והאחדות, חז''ל למדונו ששושלת אבות האומה - אברהם, יצחק ויעקב הם כנגד שלושת הרגלים, ואברהם שהוא עמוד החסד ואהבה הוא כנגד חג הפסח. שם (במאמר בנושא האחדות) הזכרנו שאברהם אבינו מלמדנו שנתינה ועזרה לזולת גורמת לאיחוי השברים ולאיחוד הלבבות.
יסוד נוסף מאברהם אבינו השייך לחג הפסח הוא יסוד האמונה. עוד בהיותו קטן גילה אברהם את בוראו. חז''ל מתארים את הדרך בה גילה את בוראו ע''י התבוננות בסדר המופתי של הבריאה. אברהם אבינו הביט על השמש הזורחת והירח המאיר את הכוכבים הרבים מספור, אל הנהרות והיצורים החיים בתוכם, מתוך התבוננות גילה אברהם את החוקיות שבבריאה, ואם יש חוק ממילא ישנו מחוקק. וכן התבונן אברהם בבני האדם ובגופו עצמו וראה את הסדר שבאבריו ,את שתי עיניו הרואות ואוזניו השומעות, איך האוכל מתעכל, ואם במחזור הדם הסדר הנפלא, שכל אבר מסודר במקום הטוב ביותר שבו הוא יכול להימצא, הבין אברהם אבינו שישנו כח עליון שהמציא הכל שסידר הכל והוא שולט בכל. דויד המלך הגדיר זאת בתהילים בשני פסוקים ''כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ'' וכן ''מבשרי אחזה אלוה'' שכן מהתבוננות האדם בבריאה ומהתבוננות בגוף האדם ומהדרך בה הוא פועל בסדר מופתי מגיע האדם לאמונה.
לא במקרה קראו חז''ל ללילה בו אנו חגים את חג הפסח ''ליל הסדר''. מתוך הסדר של לילה זה רמזו לנו חז''ל: התבוננו וראו, לימדו מאברהם אביכם, כיצד התעורר לאמונה מהתבוננות בסדר הבריאה, כך גם אתם בני בניו, עוררו עצמיכם לאמונה בבורא מתוך מבט אמיתי חסר נגיעות של כל חמדות עולם הזה. הרגישו איך שכל הר והר, כל חיה עשב ושיח צועקים את שמו של הבורא ומלמדים אותנו אמונה. בליל הסדר, כאשר כל שערי שמים פתוחים (כמבואר בזוהר הקדוש), נותנים לאדם את הכלים לצאת מתוך קטנוניות ואפרוריות החיים ולטפס בסולם המוצב מששת ימי בראשית אל בורא עולם.