סבא וסבתא, חם וחמות

ביקורם של ההורים בבית בנם והפגישה עם הנכדים עשויה להיות מפגש נחמד ומהנה. בביקור זה ההורים מקבלים תמורה רגשית לחלק מהשקעתם הגדולה בילדיהם. הנכדים גם הם שבעי רצון מהביקור של סבא וסבתא. הם מקבלים על פי רוב תשורות משמחות וטעימות, ואם הביקור הוא בשעות הלילה, השמחה גדלה שבעתיים, שכן שעת השינה שלהם יכולה להתאחר מעט. עם זאת, ביקור כזה עשוי ליצור מתח אצל הכלה לקראת בואם של ההורים, משום שיש נשים שאם דירתן אינה מסודרת ונקייה דיה לפי טעמן, הן רגישות מאד לקראת ביקוריהם של אורחים. הדבר נכון במיוחד כאשר האורחים הם חמיה וחמותה. הדבר נכון אף אם ביתה של החמות אינו מסודר. כמו כן, לא תמיד מצויים בביתה דברי מאפה או כיבוד בהם תוכל לכבד את האורחים, והבאת הכלה למצב מביך שכזה עשוי לפגוע מאד ברגשותיה. אף לאחר שהחמות תעזוב את דירת בנה וכלתה, תלווה את הכלה תחושת בושה וחוסר נעימות מחמותה, וכן חשש בדבר מחשבות שליליות אודותיה. בנוסף, יש לזכור שביקורים מפתיעים ובלתי מתוכננים עשויים לחייב את הבן או את הכלה לשנות את תכניותיהם לקראת הביקור.

לכן, הורים המעוניינים לבקר את בניהם הנשואים, נכון יעשו אם יודיעו מראש שבתוכניתם לבקר בביתם. זאת ועוד, כאשר ההורים מתקשרים להודיע על בואם, אף אם הבן והכלה משיבים בחיוב להצעת הביקור, ומוסיפים את המילים "מצוין", ראוי שיהיו רגישים להאזין לצליל התשובה, האם אכן ביקורם הוא בזמן מתאים. פעמים ששינוי זמן פעוט, כמחצית השעה או שעה, הופך את הביקור למאד רצוי ומהנה.

בבית שיש בו ילדים קטנים, על אחת כמה וכמה שרצוי ומומלץ לתאם את זמן הביקור, על מנת שתהיה זו שהות נעימה ומקרבת. רצוי שהביקור לא ייערך לעת ערב, בזמן שצריך להשכיב את הילדים הרכים, משום שדחיית זמן השינה של הילדים עשוי לשבש את סדרי הבית לכל הערב. כאשר הם יוצאים מהמסלול הרגיל הם פחות ממושמעים, משתוללים, ואף עשויים לאחר את זמן הקימה בבוקר.

דבר נוסף שיש להביא בחשבון הוא, כי בעקבות הביקור רחיצת הכלים, סידור הבית וכו, מתאחרים, והדבר גורם לבן ולכלה לישון בשעה מאוחרת. הרגשת העייפות שירגישו בכל היום שלמחרת תביא להאשמה כלפי ההורים ששהו בביתם בזמן לא נוח, או שנשארו זמן רב מדי.

בנוסף, אנו מזהים מצב בו הכלה מאד רגישה להתנהגות ילדיה בעת שחמיה וחמותה מגיעים אליה לביקור, בעיקר אם הוא לא צפוי. כתוצאה מכך היא נכנסת למתח נפשי ונוזפת קשות בילדים. הילדים, שחשים שקורה משהו שונה מהרגיל בבית, מגיבים בהתמרדות, ואמם שוב הופכת לכעוסה. כעת, כבר נרשם בזיכרונה של הכלה שכאשר הורי בעלה מגיעים, תמיד יש לה קשיים עם ילדיה. היא תולה את הדבר בכך שהילדים מנצלים את שהותה של החמות על מנת להשתובב, וכן בסלחנות בה החמות מציעה לה לנהוג כלפי ילדיה.

קורה שהסבא והסבתא מגלים חיבה כלפי אחד הנכדים יותר מאשר כלפי הנכדים האחרים. הם מתמקדים בו, מעניקים לו יותר תשומת לב, וגרוע מכך – כאשר הם מביאים מתנות, הם מעניקים לו תשורות גדולות וחשובות יותר מאשר לנכדים האחרים. יש לדעת שהדבר מאד מקשה רגשית על הכלה, בעיקר אם העדפת הנכד היא משום ששמו נקרא על שמם של הורי הסבא או אדם אחר ממשפחתם. ייתכן גם משום שהסבתא סבורה שהנכד דומה למשפחתה, והיא אף מציינת ואומרת: "תראי כמה הוא יפה, בדיוק כמו בני המשפחה שלנו". ברור שאם העדפתו של נכד זה על פני האחרים נעשית על רקע משפחת הסבתא, נראה לכלה שהדבר מגמד את משפחתה שלה, ומכאן ועד פיתוח רגשות כעס ועוינות לא רחוקה הדרך. כדאי מאד שהבן יעיר על כך בעדינות להוריו, וימנע בכך קשיים גדולים בעתיד.

שבת בבית ההורים                             

אחד הנושאים שעלולים לעורר חילוקי דעות במשפחה, בעיקר בשנות הנישואין הראשונות, הוא השאלה מהי המידה הראויה ליציאה לשבתות לבתי ההורים משני הצדדים. על פי רוב, כל אחד מבני הזוג חש יותר בנוח בבית הוריו, בו גדל וחי עד לנישואיו. הוא מכיר מקרוב את כל ההתנהלות, רגיל למאכלים ולסדר היום, ובעיקר חש קרוב יותר לכל בני המשפחה, ושמח להימצא במחיצתם. מטבע הדברים בן זוגו חש פחות בנוח במקום שאת מנהגיו הוא עדיין לומד. כך יוצא שכל אחד מושך לעבר יציאות תכופות יותר לבית הוריו שלו, ופחות לבית הורי בן הזוג. בני זוג חכמים מבינים כי משיכה זו הינה טבעית, ומוצאים דרך לחלק חלוקה הוגנת את הגיחות להורי שני הצדדים. אחרים, שהולכים אחר מה שליבם חפץ, ולא רואים את התמונה הכוללת, עלולים להסתבך עד לסלע מחלוקת שיעיב על הבית החדש.

בדיונים על השאלה – בבית הוריו של מי להיות או לא להיות בשבת, יש נטייה להסתבך בנימוקים לא כל כך אמיתיים, כגון: "אני מרגיש התפתחות רוחנית רק בבית", "בבית אני מספיק יותר ללמוד", "אני לא מצליחה להירדם בבית הוריך, ואחרי זה אני עייפה כל השבוע" וכו. באמירות אלו ברור ומובן לשני הצדדים שהאמת העומדת מאחורי כל הנימוקים השכלתניים, לכאורה, היא בדרך כלל אי נוחות לשהות במקום זר, אף אם הוא אינו זר לחלוטין. במקרה כזה עדיף לומר את האמת – שלא נוח בבית ההורים, מאשר להשתמש בתואנות אחרות. במקרה שאכן מתפתח ויכוח שכיח, מעין זה, היה נכון שבני הזוג יקבעו לעצמם לוח זמנים קבוע להגיע לבית ההורים לפרק הזמן הקרוב, לדוגמא, לחצי השנה הקרובה, וכן יחליטו מראש פעם בכמה שבועות יהיו בבית ההורים, על פי תור מוסכם. הניסיון מלמד כי הקביעה מראש תחסוך ויכוחים חוזרים ונשנים מדי שבוע, ואף תעניק יציבות למערכת הזוגית.יצירת מוטיבציה חיובית

בהקשר זה יש להעיר, כי על פי רוב, הבעת אי הנוחות של האישה לשהות בבית הורי בעלה, אינה נובעת מתנאים בלתי מספקים שם, אלא בעיקר משום שבבית הוריו היא מגלה שבעלה פחות מתייחס אליה ומדבר יותר עם הוריו, אחיו ואחיותיו. אם הבעל מעוניין ליצור אצל אשתו תמריץ לצאת לשבתות בבית הוריו, מן הנכון שיקפיד להעניק לה את מלוא תשומת הלב לה היא זקוקה. בדומה לכך, כאשר הבעל חש בחוסר פרטיות הנדרש לו בבית הורי אשתו, כאשר, למשל, אחיותיה נכנסות שוב ושוב לחדר בו הוא שוהה, מן הנכון שהאישה תפעל במקרה זה כמארחת, ותדאג לנוחות של בעלה. הדבר לבטח ישפיע על נכונותו לשבות פעמים נוספות בבית הוריה. בכל מקרה, חשוב מאד שבני הזוג יודו זה לזה על הנכונות שלהם לשהות בבית ההורים. יהיה בכך תמריץ להסכמה חוזרת לעוד נסיעות שכאלה.

לעיתים, אחד מבני הזוג חש כי בבית הורי האשה / הבעל אין מכבדים אותו כראוי, לכן טבעי שאינו חש בנוח להימצא במקום בו אינו זוכה להערכה המתבקשת. הדבר אף עלול לפגוע בקשר הרגשי בין בני הזוג. בנוסף, יש לדעת שחוסר היחס שהוא / היא מקבל/ת אצל החמות, יכול להגיע כתוצאה מההבנה המוטעית של ההורים, שבנם / בתם אינם כה מרוצים מבן זוגם, ורואים פגמים באישיותו. מידע זניח שאינו כה נחשב בעיני הילדים, גודל בדמיונם של ההורים הדאגנים והופך מזבוב לפיל. על כן, רצוי מאד שהבן / הבת ירגיעו את ההורים, וינהגו ביחס של קרבה והערכה לבן זוגם. הדבר ישפיע גם על הוריהם, והתנהגותם לבן הזוג תשתנה.

שביל הזהב

חשוב מאד שההורים ישמעו שבחים על בן הזוג החדש הנכנס למשפחה. ראשית, כיוון שהם מאד שמחים בהצלחת הבנים. במיוחד חשובה להם הצלחת הנישואין שהשקיעו בהם כה רבות, בממון ובמשאבים רגשיים. בנוסף, השבח על בן הזוג עשוי לשפר את היחסים בין ההורים לחתן / כלה.

יחד עם זאת, מומלץ לבחון האם הסיפורים החיוביים לא יכולים לגרום נזק או צער. יתכן, למשל, שהאישה מספרת על מידותיו התרומיות של בעלה הטרי שכה מסייע לה, ומגלה נדיבות על כל צעד ושעל, והדבר יגרום לאמה תחושה של רחמים עצמיים על שהיא לא זכתה לכך מבעלה. יש להיזהר בכך, משום שהדבר עלול לפתוח פצע פתוח שכבר הגליד זה מכבר.

לצד החיוב שבסיפור השבחים, יש להקפיד על זהירות, בעיקר במקרים בהם אחד מההורים מגלה סקרנות יתר למתרחש בבית החדש שמוקם. לעיתים הדברים מגיעים לחיטוט יתר במערכת היחסים בין בני הזוג, והדבר גורם לעוגמת נפש רבה. במקרה זה ראוי שבני הזוג יגלו בגרות והבנה, ויחליטו ביניהם מה לספר להורים ומה לא. הדבר חשוב במיוחד, משום שיש נטייה לצד המתנגד למנוע מהורי בן זוגו אף ידיעות שאינן כה פרטיות, או דברים שעשויים מאד לשמח את ההורים. מה שנחוץ הוא שביל הזהב. יש להלך בין הצורך הטבעי והמתבקש של האדם לספר להוריו על ההתפתחויות המשמחות המתרחשות בחייו, לבין הצורך הטבעי גם הוא, לשמור על הפרטיות הנדרשת לבניין הבית החדש שהולך ונבנה. בהצלחה.