עובדות ביהדות
פטר חמור - כל מה שרציתם לדעת על המצווה הנדירה
שו"ת עם הרב ישראל מאיר ביטון, ראש בית המדרש 'אדרת אליהו' ורב צפון העיר חדרה, על כמה מפרטי המצווה הנדירה - פדיון פטר חמור
- ג. מלכא / יום ליום
- פורסם י"ט תמוז התשע"ה
מדוע המצווה הזו כה באמת נדירה?
יש בה הרבה פרטי הלכות ודינים של דרכי הקניינים, שרק תלמידי חכמים יכולים לדאוג שהיא תהיה תוך הקפדה הלכתית נכונה. מעניין לציין כי בעל החווה טען לנו שזה יוצא אחד ל-50! שהרי צריך לגדל אתון שברור שלא ילדה לפני כן, ושתלד זכר ולא ישתמשו בו כי הוא אסור בהנאה וכדו'. לכן נעשה כאן מאמצים גדולים כבר תקופה ארוכה לעמוד על כל פרטי הדינים ולעשות את כל צורת הקניינים המועלים על מנת לברך על המוגמר, ולזכות מאות מבני העיר להשתתף ולעשות קנין בחמור.
כיצד זוכים בהשתתפות במצווה?
ע"פ הרבנים נקבע שכל אדם שרוצה להיות שותף בחמור צריך שיקנה בו חלק ע"י תשלום של 101 שקלים, ואז לוקח שותפות מלאה במצווה נדירה זו.
האם כל אחד יכול להשתתף במצווה זו?
לא. מי שכהן או לוי או אישה שהיא בת כהן או לוי לא יכולים להיות שותפים במצווה.
פטר חמור (צילום: יעקב לדרמן / פלאש 90)
מהו עניינה של מצוות פדיון פטר חמור?
הקב"ה ביציאת מצרים קידש את הבכורים הן של האדם והן של הבהמה שנולדו בראשונה, וקבע שכאשר נולד בכור לאתון שנקרא עייר הרי הוא אסור בהנאה בשל קדושתו, וצריך לפדות אותו בשה הניתן לכהן במתנה, ואם לא פודין את העייר, אסור הוא בהנאה וחובה לערוף את ראשו.
האם כל בכור בהמה טמאה חייב בפדיון או רק חמור?
בתקופת בית שני רווחה הגישה שיש לפדות כל בכור בהמה טמאה, אך להלכה אנו פוסקים ומורים כי יש לפדות רק את בכור החמור ולא בכור כל בהמה טמאה.
למה דווקא זכה החמור לזכות הזו?
בגמ' (בכורות ה:) מובא שכיון שהחמורים בביזת מצרים עזרו וסייעו לעם ישראל לאסוף את כספה וזהבה של מצרים, כנגד הכרת הטוב לכך זכו שלדורות מתקיימת בהם המצווה החשובה של פדיון 'פטר חמור', וכשם שמצינו שהקב"ה גמל לכלבים שלא חרצו לשונם שכל נבלה וטריפה לכלב תשליכון אותו, כך הקב"ה גמל לחמורים, שהם נהפכים לכלי שעושים בהם מצווה חשובה.
פדיון הבן פודים בכסף, למה חמור פודים בשה?
ע"פ ההלכה באמת אפשר לפדות גם בכסף ובכל שווה כסף את החמור אך בכל אופן התורה העדיפה את הפדיון בשה בכדי לסמן לנו ולהזכיר לנו שגם הקב"ה פדה את עם ישראל שמשול לשה מידיה המסואבות של מצריים שהומשלו לחמור שנאמר "בשר חמורים בשרם" (יחזקאל כ"ג י"ט) כך לאורך הדורות חובה עלנו לפדות את החומריות שלנו ברוחניות, ולקדש את המעשים החומריים שלנו לרוח ישראל שנמשל לשה.
חשוב לדעת שמבואר כי עריפת החמור הוא סוג של קנס לאדם שיש לו חמור שלא פודה אותו בשה. כאילו התורה אומרת לו, אם לא השכלת להבין שחובתו של יהודי להגביה את מעשיו ולקדש את החומר – החמור, לרוח – לשה אתה לא תזכה ליהנות ממנו, וחובה עליך לערוף את ראשו, והוא אסור בהנאה. יש לציין שאף העורף מזכיר לנו אותיות של "פרעה" לומר לך, ראה מה קרה לפרעה שהקשה עורף ולא רצה להוציא את עם ישראל ממצרים, אף אתה אם תקשה עורפך ותטבע בים של החומריות והתאוות בסוף הקב"ה יערוף לך את החומריות ותצא קרח מזה ומזה".
כמה מילים על הסגולות שיש במצווה הנדירה הזו?
כבר הבאנו בשם המקובל רבי סלמן מוצפי זצ"ל שכל המתעסק במצוות נדירות זוכה לקרב את הגאולה להחיש את ביאת המשיח. עוד כתוב בספרים הקדושים שמצווה זו שנותנים שה לכהן היא סגולה מיוחדת לעשירות מרובה.
מתוך 'עונג שבת', המוסף התורני של "יום ליום".