יוצאים למלחמת החיים: "מאחורי הקלעים" של יצר הרע

אם אתם קוראים כרגע את השורות הללו, אולי גם לכם הזדמן במהלך חייכם להיתקל בדברי חז"ל: "אמר רבי חנינא, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות ל"ג), ואולי גם באמרה הבאה: "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" (ע"ז, ג'). בשתי האמרות הללו מגלים לנו חז"ל שני יסודות חשובים בכללי המשחק של החיים.

כלל ראשון: האדם נבחן בחייו אך ורק על יראת שמיים, וכל שאר הדברים אינם תלויים בו.

כלל שני: הקב"ה לא מעמיד את האדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו.

הפלא הוא, שאף על פי שכולנו מכירים את המידע החשוב הזה, הוא לא מושרש לנו היטב בתודעה. רוב בני האדם, ברוב חייהם, נכנעים לבינוניות ומתייאשים מלהילחם כראוי בחזיתות הקרב המרכזיות בחיים.

הטענה המרכזית היא: "תשמע, אם היו לי ניסיונות בחיים כמו של אחרים בודאי שהייתי עומד בהם, ואם לאחרים היו ניסיונות כמו שלי, הם כבר מזמן היו נופלים. מה לעשות שיש לי ניסיונות כל כך קשים שמגבילים אותי? המצב שלי מצוין ביחס לאיך שאחרים היו מתמודדים עם הנסיונות האלה במקומי". טענה קלאסית של יצר הרע.

דע את האויב

כל חייל פשוט יודע שכדי לנצח במלחמה הוא מוכרח לאסוף כמה שיותר מידע על האויב, ואם במלחמה גשמית הדברים עובדים כך, על אחת כמה וכמה במלחמה החשובה והקשה ביותר בחיי האדם, מלחמת יצר הרע וחילותיו.

לכן, עליך לדעת כי יצרך הוא אויבך הגדול והמסוכן ביותר, הלוחם בך במלוא האכזריות, העקשנות, והערמומיות, המעורב בנפשך ורוחך, האורב לפתותך בכל פסיעה ופסיעה כדי לאבדך משני העולמות. אתה ישן ואינך נשמר ממנו, והוא ער ומתנכל להרע לך, אתה מתעלם ממנו, והוא אינו מתעלם ממך לעולם.

הנשק החזק ביותר שלו הוא המלחמה בך בסתר מחשבותיך, והשתדלותו לגרום לך להטיל ספק בדברים שמוחזקים לך כאמת, ולבלבל את מוחך בדעות כוזבות ובקושיות של הבל.

וראה כמה מפליא אופיו של היצר, שהרי כל אויב שיש לך, אם אתה מנצחו מספר פעמים הוא מתייאש מלהמשיך להלחם בך. אבל היצר אינו כן, אפילו אם תנצחו מאה פעמים, הוא לא יתייאש וימשיך לארוב לך עד יום מותך, כמו שאמרו חז"ל: "אל תאמן בעצמך עד יום מותך" (אבות ב', ד').

לא לחינם מכונה יצר הרע בשם "מלך זקן וכסיל", שם שבו נרמזו דרכי פעולתו:

מלך: הגאווה והכבוד שמכניס היצר באדם, שהוא המלך וכולם צריכים לקיים את רצונו.

זקן: תחושת הייאוש והזקנה שהוא מביא אל לב האדם.

כסיל: הוא גורם לאדם להיות שקוע בתאוות טיפשיות. ("בגן החכמה", עמ' 153)

ובנוסף לכל, כותב אור החיים הקדוש: "כי יצר הרע יש בטבעו בחינת התשוקה להחטיא האדם כטבע שבאדם להתאוות תאווה ולחשוק זהב". כמו שאתה מתאווה לכבוד, כסף, אוכל וכו', כך יצר הרע מתאווה להכשילך בחטאים! (בראשית ד', ז')

לאחר שחשפנו מעט מדרכי פעולת היצר , לכאורה טענת "האדם המתייאש" מוצדקת בהחלט, שהרי סוף סוף מדובר כאן במלאך עם ותק של 5,775 שנים, שהתחיל את הקריירה שלו בימות אדם הראשון, ואנחנו בסך הכל בני אדם קרוצי חומר...

אז איך אפשר לנצח?!

עליך לדעת שלמרות הכוחות העצומים העומדים לרשות היצר, הוא למעשה חלש ממך, מפני שהוא לוחם למען השקר ואתה לוחם למען האמת, ומעט אמת חזקה יותר מהרבה שקר כמו שמעט אור דוחה הרבה מהחושך. לכן, אם תבחין בחולשתו זו ותתקומם כנגדו, ותצא למלחמה בכל כוחך, מובטח לך שתנצחו בקלות ותסלק את חיציו מעליך בע"ה. (מבוסס על פירוש "לב טוב" ב"חובות הלבבות", שער "יחוד המעשה", פרק ה')

אם רוב הכוחות בעולם היו שקר ומיעוטם אמת, רוב בני האדם לא היו מצליחים לעמוד בניסיונות, ואם רוב הכוחות בעולם היו אמת ומיעוטם שקר, רובנו היינו צדיקים גמורים והבחירה כמעט והייתה מתבטלת.

כדי שהמלחמה תהיה הוגנת, נתן הקב"ה כוחות שווים לאמת ולשקר, עם מעט עליונות לאמת בשביל שיוכל האדם לגבור על היצר. וכך לימד אותנו הקב"ה בתורתו בפרשת "וארא": לאחר שהשליך אהרן את מטהו בפני פרעה והמטה הפך לתנין, גם חרטומי מצרים עשו כן, שנאמר: "וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרן את מטתם" (שמות ז', י"ב).

אהרן – סמל האמת, וחרטומי מצרים – סמל השקר, שניהם חוללו נס והפכו את המטה לתנין. אז איך ידעו הצופים מהצד למי להאמין? אומרת התורה: "ויבלע מטה אהרן את מטתם", מטה אהרן בלע את המטה שלהם, מאחר ותמיד יש עליונות לאמת על השקר.

וכך גם למדנו בפרשה הראשונה בתורה. לאחר שקין רצח את הבל, הקב"ה התגלה לקין ואמר: "הלא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו", ביצר הרע (בראשית ד', ז').

ומפרש רש"י: "תמשול בו: אם תרצה, תתגבר עליו".

אם רק תרצה, יהיו לך כוחות להתגבר על יצרך ולנצח במלחמת החיים.