מה בין אדם לעץ השדה?
כולם יודעים לצטט את הפסוק כי האדם עץ השדה, אך במה הם דומים בדיוק ומה ניתן ללמוד מזה?
- הרב דוד אהרוני
- פורסם י' חשון התשע"ד
מאחר והאדם נמשל לעץ השדה, כפי שנאמר בתורה (דברים כ יט) "כי האדם עץ השדה", ניתן ללמוד ולהשליך ממנו על האדם.
א. עץ השדה – תחילה זורעים אותו במשתלה, שם הוא נובט בעציץ ומתחיל לצמוח בתנאים מיוחדים המותאמים לו בדיוק: אור מיוחד, דשַנים מתאימים, השקיה מֶדוּדה. לאחר תקופה, משנעשה העץ קצת גדול, הוא מועבר וניטע בשדה, שם תנאי השטח ומזג האוויר שונים לחלוטין, מתוך הנחה ברורה שהוא כבר איתן, ואף בתנאים קשים יותר יוכל לגדול ולצמוח כשאר עצי השדה.
בדומה לזה צמיחת הילד. כשהוא תינוק, היחס אליו צריך להיות מיוחד, עדין ומפנק מאוד. משגדל קצת, אין הוא צריך להיות צמוד לאמו, אלא יש לאפשר לו להתעסק במשחקים שהוא אוהב ומגלה בהם עניין, כגון: נדנדה, מגלשה, חול ומים, וכדו. עיסוקים אלו לפי הבנתו הם כל עולמו, ודרכם הוא מתפתח וצומח, ומפתח מיומנויות ומוֹטוֹריקה כללית.ב. כשם שהעץ - אם ניתן לו דישון מרוכז כדי שיצמיח מהר פירות, הוא אמנם יניב פירות מהר יותר מעצים אחרים, אך פירותיו לא יהיו עסיסיים ומתוקים כדוגמת פירות שצמחו בקצב איטי וטבעי, כך אצל הילד, אם יאיצו בו בעודו קטן, ויעמיסו עליו לימודים והנהגות לא לפי גילו, הגם שכעת יראו כביכול תוצאות חיוביות, לכשיגדל, עלולה להיות אצלו פגיעה בהתפתחות הכללית שלו.
מעשה בתאומים זהים, שהרגילו את האחד לעלות את המדרגות קודם הזמן, ואילו לתאום השני הניחו באותה העת ולא למדוהו לעלות את המדרגות עד אשר היה בשל לעלות אותם. בשעה שהגדיל ונעשה בשל, הוא עלה אותם ביציבות, יותר מאחיו הראשון.
כאשר דוחקים בילד קודם שהגיע לבשלות, ההתפתחות שלו עלולה להיות לקויה במידת-מה. דבר זה אמור לגבי כל תחומי החינוך.
מעשה במורה שהיה מלמד את קריאת האותיות לגיל הרך. כאשר היה מבחין שהתלמיד אינו בשל עדיין לקריאת האותיות, הוא לא היה דוחק בו אלא היה מתאזר בסבלנות וממתין לשעת הכושר הראויה, ואז היה מלמדו על נקלה את כל האותיות. כך התלמיד הצליח ללמוד את כל האותיות בפרק זמן קצר.
הדילוג אינו מקדם אותו אלא להיפך. לכן, אין לדלג על שום שלב, אלא יש לצעוד עמו בהנאה ובסבלנות, צעד אחר צעד.
את ספרו בנתיבי החינוך ניתן להשיג במספר: 054-8477862