חינוך לדרך ארץ

אמרו חז"ל (אבות דר"נ): "דרך-ארץ קדמה לתורה". יש לחנך ל´דרך-ארץ´ קודם ללימוד התורה. ראשית יש לשאול, מהו ´דרך-ארץ´?

ב´ספר הברית´ מובא: "אהבת בני האדם, ודבוק חברים, ובטול רצונו מפני רצונם... הן יסוד התורה ועיקר כל המצוות והחוקים, והקב"ה מקפיד על אלה המצוות יותר מהמצוות שבין אדם למקום".

כתוב ב´ספר חסידים´ (שכג): "הקמצן יותר גרוע ממי שאינו מניח תפילין". המצוות שבין אדם לחברו יקרות הן לפני הקב"ה. וכך כותב ´רבינו אשר´ בפירושו על הגמרא: "אִמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו´. וכי יש צדיק טוב, ויש צדיק שאינו טוב? אלא טוב לשמים וטוב לבריות זהו צדיק טוב, [אך אם] טוב לשמים ורע לבריות, זה צדיק שאינו טוב… כי הקב"ה חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות, ממצוות [שיש בהן רק] בין אדם לקונו". הרבה טועים, ופעמים בגלל חומרא או הנהגה בדבר רוחני, מלבינים את פניו של הזולת או הילד. בוודאי שאין חפץ בזה בורא עולם

לענייננו, בתחילה יש לחנך את הילד ל´דרך-ארץ´ ולמידות טובות, שהם הבסיס האיתן לקניין התורה והמצוות.

בחינוך למצוות הזמן הוא בגיל שש-שבע. אך החינוך ל´דרך ארץ´ מתחיל קודם לכן, והוא מתחלק לשלושה חלקים:א. מידות טובות – אהבת הבריות, חסד, עשיית הטוב, וכדו´. משעה שהוא בר-הבנה.

ב.  אינו מתנהג כראוי – אוכל בגסות, אינו צנוע, משקר, וכדו´. מגיל שיש לו שׂכֶל להבין כשגוערים בו, וכפי שכתב ב´שבט מוסר´: "הקטן, משעה שיש לו שׂכֶל להבין גערת אביו ואמו, חייבים לגעור בו, אם הוא עושה דבר שלא כהוגן", עכ"ל. 

ג.  מעולל מעללים, משחית, מכה, מזיק, גונב, וכדו´. אינו מותנה בגיל, ומשחר ילדותו יש לחנכו ולמונעו.

יש שנמנעים מלגעור בו, בטענה שעדיין הוא קטן ולחולשת שכלו אינו מבין למעשיו. אין הדבר כן, ובדברים הללו (מכה, משחית, מזיק וכדו´) חייבים למנעו מיד. אחרת, יצמח להיות פרא אדם.

זאת לדעת, גם כשיש סיבה מוצדקת לגעור בילד, אין לעשות זאת באכזריות, וכפי שמובא בשו"ע(יורה דעה רמה): "לא יכה אותו מכת אויב, מוסר אכזרי, לא בשוטים ולא במקל אלא ברצועה קטנה". מטרת העונש היא על העתיד ולא על העבר, וכפי שכתב הרמב"ם (דעות א ד): לא יכעוס אלא על דבר גדול... כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת".

ולכן, כשמענישים את הילד, אין להענישו בעונש גדול, כגון, למנוע אותו מלהשתתף במסיבה משפחתית, או טיול שנעשה בבית הספר או במשפחה – העונש גדול מנשוא. בדרך זו אין משיגים בכך את המטרה, אלא להיפך, הוא ישמור איבה וטינה להוריו לאורך ימים ושנים.