שאלות נפוצות בענייני תרומות ומעשרות

לסיום נושא הפרשת תרומות ומעשרות, אספנו לקט שאלות העולות תדיר בנושאים אלו:

האם צריך להפריש תרו"מ מסברס שקניתי מערבי בצדי הדרכים?

סברס עם קוצים גדל בדרך כלל כגדרות סביב מתחמים שונים, והפירות הגדלים עליו הם הפקר לכל, וכמו"כ סברס זה גדל הפקר באדמות טרשיים, או בחלקות הנכרים, ואותם נערים קוטפים אותם מן ההפקר ומוכרים בצדי הכביש. ועל פי הרוב, כאמור מקורם של הפירות או מן ההפקר או מן הנכרים או שניהם גם יחד, ובמקרה כזה מותרים הפירות באכילה ואין צורך לחוש לערלה, ואין חייב להפריש תרומות ומעשרות.

סברס ללא קוצים, מקורו מגידול מסודר, ששם החשש לערלה הוא גבוה מאד, אם השטח לא מפוקח כדבעי [העלים עם נפילתם משתרשים באדמה ומוציאים פירות כבר לאחר כשנתיים, ולעלה זה שהשתרש והפך לצמח, יש למנות שנות ערלה מחדש]. וכן יש חובה להפריש מן התוצרת תרומות ומעשרות כדין, ולכן עקב החשש הגבוה לערלה יש להימנע מלרכוש סברס ממין זה שהוא ללא קוצים הנמכר בצדי הכביש. 

אני קונה פירות בשוק. שאלתי את המוכר והוא ענה לי שהפירות מעושרים. האם אפשר להאמין לו או שיש להפריש בכל זאת?

הגם שיש מקום הלכתי לדון האם יש נאמנות לבעל העסק, ובפרט לגבי מעשרות שיודע שגם אם זה לא מעושר לא תימנע מלרכוש אצלו כיוון שתעשר בביתך, מכל מקום, לצערי המושג של ´מעושר´ או ´לא מעושר´, לא ברור כלל אפילו לסוחרים. ובפרט שזה דבר שלא מוטל עליו, כי הרי אם אתה זקוק לעדות שלו כנראה שהמקום הוא ללא תעודת כשרות. אם כן מדוע סוחר זה יחפש בשוק את הסיטונאי המוכר מעושר, והרי אין לו צורך בזה. ועוד שכיוון שאין זה מוטל עליו, אין הוא יודע כלל האם קנה מהחנות בשוק הסיטונאי שמעשרים שם או שמא מחנות שאיננה תחת כשרות הוא קנה.

בנוסף יש לציין כי בשווקים הפתוחים המשווקים ישירות לצרכנים, יש שיווק ישיר של החקלאים למקומות אלו, וכאן החשש הוא של טבל ודאי, ולעיתים יש תערובת של חיוב ופטור שבעל החנות בשוק קונה חלק מן השוק הסיטונאי עם הכשר וחלק מקבל מן החקלאים, וכל המדובר הוא על ירקות, כאשר בפירות החשש הוא בעיתי ביותר, כיון שרוב ככל השווקים הסיטונאיים בארץ והרשתות הגדולות סגורות לשיווק של תוצרת שאיננה מאושרת מבחינת ערלה, וחקלאים שעדיין משווקים ערלה לצערנו, יכולים לשווק את תוצרתם רק בשווקים הפתוחים שהם ללא כשרות.

ולכן למעשה, כאשר אין תעודת כשרות במקום, לכתחילה רצוי להימנע שלא לרכוש כלל תוצרת חקלאית שם, אלא אם כן יש תעודת כשרות במקום, ובדיעבד כאשר אין תחליף אחר, יוכל לרכוש שם ירקות, ולעשרם בביתו בלא ברכה, כפי שהסברנו במדורים הקודמים.האם יש פירות, תבלינים או פיצוחים שוודאי שאין צורך להפריש מהן בגלל שלא גדלים בארץ?

אכן, יש מגוון של תוצרת חקלאית שמקורה מחו"ל, ואציין את חלקם: אגוזים למיניהם, כגון אגוזי אלסר, לוז, מלך, פיסטוק וקשיו. ערמונים, אורז, אפונה גרגרים, גרעיני דלעת, גרעיני חרדל, כורכום, זנגוויל, כמון, סויה, עדשים, פול יבש, פלפל שחור, פלפל לבן, קינמון, שעועית יבשה ושומשום. 

האם כל פעם שאני קוטף לימונית או נענע או שיבא מהגינה צריך להפריש תרו"מ, או שמספיק פעם אחת לכל השנה?

א. לימון ונענע חייב להפריש מהם תרומות ומעשרות קודם אכילתם (ואין לסמוך על מי שכתב שלא להפריש תרו"מ בנענע).

ב. שיבא פטור – כיון שאין במינו נאכל כלל, וכל אופן שימושו רק לטעם בלבד.

ג. תרומות ומעשרות אפשר לבצע אך ורק בתלוש ולא במחובר. כלומר, אם תפריש תרומות ומעשרות ותחיל אותם על הפירות בעודם מחוברים לעץ, למעשה לא הועילה הפרשתך כלל, ויש לעשר כדין בכל פעם שאתה תולש תוצרת חקלאית מגינתך.