חבר, קבל 10 עצות חברתיות

אל תעיר לחבריך

עליך להבין שזה לא התפקיד שלך, אלא אם הוא מבקש זאת בפה מלא, ורק לאחר שבדקת ונוכחת לדעת שההערות הללו (גם אם הזמין אותן), אינן גורמות לו להסתייג ממך. באופן עקרוני עלינו לדעת שלהערות וביקורת יש מחיר, ולא בטוח שנוכל לשלם אותו.

אל תדבר מאחורי הגב

לדבר מאחורי גבו של החבר הוא משהו האסור בתכלית האיסור. זה גורם לחבר ששמע את הרכילות שלך – לא לסמוך עליך, כי אם היום ריכלת על חבר משותף שלכם, מחר גם תרכל עליו. כבר אינני מדבר על הסיכוי הגבוה שהרכילות תתגלה בסופו של דבר למי שדיברת עליו, ורוב הסיכויים שישנא אותך ויבקש את רעתך.

עמוד על דעתך

אם אמרת דעה מסוימת, ואחרים חולקים או מלגלגים עליך, נסה לא להיות מושפע מכך. הניסיון מלמד שאדם הבונה את דעתו על פי דעת הקהל, איננו מוערך על ידי חבריו. לעומת זאת, אדם העומד על דעתו ואינו נרתע מלחץ חברתי – מקבל מקום של כבוד.

אל תהיה עקשן

יש להבין שהסעיף הקודם אינו עוסק בטיפוסים כאלה שתמיד ישמיעו דעות הפוכות מאלה שנאמרו להם. הללו אינם מוערכים כעומדים על דעתם, אלא כעקשנים ומעצבנים. אם אתה מרגיש שתמיד חשוב לך לומר דעה הפוכה, עדיף שתשמור את זה אצלך בסוד.

אל תידבק

אם אתה מרגיש שחבר מתרחק ממך, אל תנסה לרדוף אחריו. אפילו אל תנסה לברר איתו "למה אתה מתרחק ממני", זהו מתכון להתרחקות נוספת (אם בכלל היתה התרחקות). הדבר הנכון לעשות הוא לכבוש את הדחף לרדוף אחר החבר המתרחק, להיות עם עצמך כמה ימים, בלי לשלוח שליחים ובלי לנג'ס, ומצד שני בלי ליצור יריבות. רוב הסיכויים שהחבר ישוב אליך באופן טבעי, ואולי אפילו  יברר מדוע אתה מתרחק ממנו. במקרה כזה עליך להעמיד פנים כאילו אינך יודע מה הוא מדבר "אני? מתרחק? מה פתאום, אתה אחד החברים הכי טובים שלי, זה רק היה נראה לך". את אנחת הרווחה שלך תשאיר לעצמך.

אל תשמע לשון הרע על עצמך   

לעולם אל תסכים לשמוע לשון הרע על עצמך. בשום אופן, בשום תנאי ובשום צורה. אם מישהו רוצה לומר לך ביקורת, בבקשה, רק בשם עצמו, ובאופן גלוי. אפילו לא בתוספת "אני לא היחיד שחושב כך". גם כאשר אתה בטוח שדיברו עליך ויש לך דחף עצום לשמוע – התגבר על הדחף הזה. הדברים הללו רק מזיקים לנפשו של אדם, מחלישים אותו, מרחיקים אותו מהחברה ואת החברה ממנו. אדם שמצליח במשך השנים להימנע מלשמוע מה מרכלים עליו (בניגוד לביקורת גלויה והגונה), הוא אדם חזק יותר, עוצמתי יותר, ובהכרח מצליח יותר.

תן מעצמך / את עצמך

נתינה היא הכרחית בכל מערכת יחסים, בודאי שבחברה. מי שיודע להעניק מעצמו, להתחלק עם חבריו ולחשוב על זולתו, זוכה לנקודות זכות רבות. כל זאת, בתנאי שחוץ מהנתינה, הוא יודע לשמור על הכללים שנכתבו לעיל. מי שנדבק לחבריו, מנג'ס להם ונפגע על כל צעד ושעל – לא יעזור לו אם ייתן – זה ייתפס כחלק מההידבקות והנחיתות שלו. אם שמרת על הכללים הנ"ל והחברה חשה שאתה חי בשלום עם עצמך, עומד על דעתך ואינך נדבק ונחות  – הנתינה שלך תיתפש כעוד צד טוב באישיותך, ולא כחולשה.

נתינה איננה רק שוקולד וסוכריות. חיוך, פרגון והארת פנים, גם הם נתינה.   

שמור על יציבות במצב הרוח

יציבות היא מתכון הכרחי לשמירה על מערכות יחסים חברותיות. אי יציבות היא מתכון בטוח להרס יחסים חברתיים. בני אדם 'קריזיונרים', יכולים להצליח בחברה, אבל עד שהם בועטים בדלי שאותו טרחו למלא במשך שנים. ב"קריזה" אחת, התפרצות של אלימות מילולית או פיזית, יכול אדם להפסיד מערכת יחסים טובה עם חברה שלימה המרגישה שהנה, חשפה את פרצופו האמיתי.

זכור, יש דברים שאסור לעשות אפילו פעם אחת בחיים! כמו התפרצות אלימה, או חוסר שליטה. אלו הם דברים הגורמים לבני אדם לאבד את מעמדם בחברה ביום אחד, ומאוחר יותר אף להרוס את ביתם ביום אחד.

יציבות היא הדבר השומר על כל הדברים שרשמנו לעיל – להמשיך לאורך זמן.

היה נאמן

כלל זה נכתב אחרון מפני שהוא החשוב ביותר.

ישנו צמד מילים השגור על פינו בנוגע לחברות: "חבר נאמן". מדוע לא חבר טוב? חבר מפרגן? חבר חכם? מדוע דווקא "חבר נאמן?", כי נאמנות היא אחד הסעיפים החשובים ביותר העומדים מול עיני בני האדם, כשהם באים לבחור את חבריהם.

בני אדם יכולים להתפשר עם חסרונות רבים של חבריהם. הם יכולים להסתגל לחבר שקט, עני, חסר חוש הומור, או עם עודף חוש הומור... אבל על חבר שאינו נאמן, איש לא יסכים להתפשר. גם אם יהיו איתו בקשר, ואפילו קשר קרוב, לעולם לא יראו בו חבר.

אנשים בוחרים חברים מפני ש"לא טוב היות האדם לבדו", ומה טעם יש בחבר שינטוש אותך כשאתה לבדך, בצרה או אפילו סתם כך.

היו נאמנים לחבריכם נאמנות טוטאלית. אל תסכימו לשמוע עליהם לשון הרע, ובודאי שלא לדבר בגנותם. הגנו עליהם בכל מקום, גם אם הדבר עלול להעמיד אתכם במצב לא נעים. הקריבו מעצמכם למען חבר שלא על מנת לקבל פרס, ולעולם אל תעשו חשבונות מי משניכם נאמן יותר. פשוט היו נאמנים.

יש להבין שהחברה ממש מקטלגת בני אדם לפי מידת נאמנותם. יש את החבר ש"אי אפשר לסמוך עליו" ויש את האחד ש"יעשה הכל בשביל חברו". ייתכן שהראשון יצליח בטווח הקצר בחברה, בשל דברים חיצוניים שיש בו, אך לטווח ארוך, יהיו לשני הרבה יותר חברים וקרובים משל הראשון.

נאמנות היא משהו דו סיטרי. ברגע שהחבר הלא נאמן נמצא בצרה, איש אינו חושב לעמוד לצידו, כי זה מה שהוא הרגיל את כולם.

היו נאמנים. גרמו לחבריכם להיות בטוחים איתכם, ותחושו גם אתם בטוחים בחברותם.