פסיבית, אגרסיבית או אסרטיבית?

הניה שלום,

אני נשואה ואם לילד אחד. בזמן לימודי בסמינר היתה לי חברה, שהייתי איתה בקשר קצת מורכב. מצד אחד אהבתי אותה והתחברתי לאישיותה הבטוחה, הקורנת והשופעת, ומצד שני, כאשר משהו לא היה מסתדר כפי רצונה, הייתה כועסת מאד ומטיחה בי אשמה על דברים שונים. באופיי אני די ביישנית ונחבאת אל הכלים, אולי לכן אהבתי את הבטחון שהקרינה, אך היו פעמים שמשום רצוני לשמור איתה על יחסים טובים, הייתי עושה דברים שלא רציתי, ולאחריהם חשתי מנוצלת וחסרת גב. הדבר נמשך עד לנישואיה, אז דרכינו נפרדו. רק לאחר שנישאה הבנתי שהקשר הזה לא היה כ"כ טוב עבורי, ושהיא לא אפשרה לי לתת ביטוי לעצמי.

לפני שבועיים, להפתעתי הרבה, היא עברה להתגורר בבניין בו אני גרה, שתי קומות מתחתי. איני יודעת מה לעשות. אני יודעת שנדרש ממני להיות אסרטיבית, ובתקופה האחרונה השתדלתי מאד לעבוד על הנושא, אך כעת, כשאני עומדת בפני נסיון, אני חשה שאני זקוקה להסבר יותר מפורט מהי אסרטיביות, ומהם הכלים דרכם אוכל למדוד את עצמי אם אני אסרטיבית או לא.

אציין שפחות מעניין אותי כיצד להתנהג עם החברה הספציפית הזו, אלא אשמח לקבל הסבר יותר כללי על נושא האסרטיביות, על מנת שהדבר לא ישנה עם אנשים נוספים בחיי.

אודה על תשובתך, רינה.             

* * *

רינה יקרה,

פירוש המילה "אסרטיביות" בעברית הוא – דעתנות. ההגדרה המילולית לדעתנות היא – תקיפות בדעה. אדם אסרטיבי הוא אדם:

* שיש לו הזכות להרגיש מה שהוא מרגיש ולחשוב מה שהוא חושב.

* שיש לו היכולת להביע את רגשותיו ומחשבותיו מבלי לפגוע בזולתו.

* שיש לו מודעות לצרכיו ולרצונותיו, והוא מסוגל להביעם בבהירות ובצורה ישירה. הוא מנסה להשיגם, אך לא בכל מחיר, תוך התחשבות בזולת.

* שיש לו הזכות לומר "לא" מבלי לחוש אשם.

* שיש לו הזכות לטעות ולשגות.

* שיש לו הזכות לחשוב טוב על עצמו.

* שיש לו הזכות לבקש והזכות לפרטיות.

* שיש לו הזכות לדעת, לדמיין ולהיות עצמאי.

* שיש לו הזכות לשנות את דעתו, והזכות "לא לדעת".

* שיש לו הזכות להצליח! וכן, לא הכל מאמינים שמותר להם להצליח.

* שיש לו הזכות לקבוע את סולם העדיפויות שלו, מבלי לפגוע, כמובן, בערכי הדת.

* שיש לו היכולת לקחת אחריות על חייו מבלי להאשים אחרים.

* שיש לו גם היכולת להחליט החלטות משלו, מבלי להיסחף אחרי אחרים.  

* שיש לו היכולת לזהות את כוחותיו ומגבלותיו.

* שהוא מעריך את עצמו על מה שהינו.   

במלים אחרות, התנהגות אסרטיבית אמורה לתת לך את ההזדמנות להיות מי שאת, תוך מתן כבוד לך ולאחרים, וכן לאפשר לך לחיות את החיים שלך תוך לקיחת אחריות עליהם. כך מתאפשר לעשות שינויים, כי כאשר מאשימים את הזולת לא ניתן להשתנות, שהרי אחרים אשמים ולא אני.

הדבר אומר גם לאהוב את עצמך, ואין הכוונה ליהירות או לאגואיזם. לא לחינם נכתב הכלל הגדול בתורה – "ואהבת לרעך כמוך". קודם כל אהוב את עצמך, ואז יעלה בידך גם לאהוב את רעך כמוך. אם לא נאהב ונכבד את עצמנו, מדוע שאחרים יעשו זאת? האהבה לעצמי מתבטאת בתחושה טובה כלפי ה"אני" שלי, ובמחשבות חיוביות על עצמי ועל אחרים. "תחשוב טוב – יהיה טוב". כשהלך המחשבה הוא פסימי, מתרחשים דברים פסימיים. אם נאמין שמגיע לנו טוב מאת ה´ יתברך נתפלל ונקווה לזה – זה יגיע. אך, אם נחשוב שאנו לא שווים, שלא מגיע לנו טוב, ונתלונן על כל הרע שאופף אותנו – נחסום את הדרך לברכת ה´ יתברך עלינו.

להיות אסרטיבי פירושו – להיות מודע לעצמי, לקבל את עצמי, ולהיות מי ומה שאני רוצה להיות. למידה זו היא בהחלט לא פשוטה. עם זאת, ניתן להגדיל את מידת האסרטיביות על ידי למידת טכניקות המפתחות את היכולת להיות מודע לעצמי ולאחרים. טכניקות אלו מחזקות את תחושת הערך העצמי, מפחיתות כעס וחרדה ומפתחות תקשורת מילולית ובלתי מילולית.

טיפוסי אישיות

אנו מבחינים בשלושה טיפוסי אישיות: הטיפוס הפסיבי, הטיפוס האגרסיבי והטיפוס האסרטיבי.

הפסיבי מרגיש מנוצל, פגוע, חרד ולא מאושר. הוא מאפשר לאחרים להחליט ולבחור בעבורו ואינו מסוגל לשמור על זכויותיו.

האגרסיבי מדכא ומנצל אחרים. הוא תוקפני, משפיל, משיג את מטרותיו על חשבון אחרים ומתערב בהחלטות ובבחירות של הזולת.

לעומת שני טיפוסים אלו, האסרטיבי חש בטוח בעצמו, מבטא את עצמו מבחינה רגשית וחברתית, מחליט ובוחר למען עצמו, מגן על זכויותיו ומכבד את זכויות הזולת.

כדי להמחיש את שלוש ההתנהגויות, נתייחס לדוגמא: למלכה 6 ילדים נשואים ו- 3 ילדים בבית. בחגים מתארחים אצלה 3 זוגות נשואים עם ילדיהם. היא בהחלט נהנית, אך לפעמים זה גם קצת קשה. מלכה אינה בטוחה שיש לה הזכות להרגיש שקשה לה, ובוודאי אין לה הזכות לבטא את הרגשתה ולומר לילדיה: "קשה לי, הגיע הזמן לעשות תורנות בנושא האירוח".

הנטייה הטבעית שלה לנהוג באופן פסיבי ולומר: "כן, תבואו, למה לא? זה מאוד נעים ונחמד. אל תדאגו, יהיה בסדר".

דוגמא נוספת: הבטחת לחברתך לצאת איתה לקנות שמלה. סיכמת איתה שתתקשר אלייך כשתרצה. ביום בו התקשרה היית מאוד עסוקה, עייפה ולא היה לך חשק וזמן.

התגובות האפשריות הן:

1. אמירה בטון רוגז – "למה לא הודעת לי יום קודם?!".

2. "אני נורא מצטערת, אני לא חושבת שאני יכולה היום, אני ממש באמצע אפייה, ובדרך כלל ביום רביעי אני הולכת לבקר את אמא שלי. אני נורא מצטערת... ולאחר מכן תחושי אשמה, או שתאמרי: "בסדר, אם מתחשק לך עכשיו, אז נצא", ותחושי מנוצלת.

3. "אני מצטערת, זה לא מסתדר היום. אולי נקבע זמן אחר?".

התגובה הראשונה היא אגרסיבית. האגרסיבי אינו רואה את זולתו ואינו נותן את הדעת לרגשות של השני. הוא מכיר את זכויותיו ועומד עליהן, אך זכויות הזולת מטושטשות אצלו. זהו טיפוס אגואיסטי ובלתי מתחשב, ועל אף שהוא מנסה להפגין בטחון, הערכתו העצמית נמוכה. הוא מנסה לפעמים להיות נחמד ומחזיק את הדברים בתוכו, אך בסופו של דבר הדברים יוצאים מתוך רוגז. הוא מתקיף, מאשים, כועס, נוטה להתפרץ – ולא תמיד על האובייקט הנכון. יש לו קשיי תקשורת עם הזולת, הוא אינו שבע רצון מהחיים, נמצא בדריכות להתקפה, עומד על המשמר, ומשתמש במשפטים כגון: "אני מציע שתיזהר", "צריך לחשוב פעמיים", "אל תיתן אמון ב...", "אני אגיד לך מה לעשות", "אתה לא מבין מה אתה עושה", "אני אחליט בשבילך", וכו´.

התגובה השנייה היא פסיבית. הפסיבי בכלל לא רואה את עצמו. הוא נותן את המקום לצורכי הזולת ומבטל את עצמו. הוא נראה סובלני ונחמד, אך בסופו של דבר מתחילה לקנן בו הטינה. יש לו תחושה שהוא מנוצל, ולעיתים הוא חש תשוש רגשית ופיסית, שכן מרוב התחשבות בזולתו לא התחשב בעצמו. המאפיין אותו: אדישות, חוסר עשייה, השלמה מתוך ויתור וייאוש, אשמה ובושה. הוא אינו מעז לבקש, להציג דרישות, ליזום, ליצור קשר, לעמוד על זכויותיו, להביע סירוב ולהגשים את רצונותיו ושאיפותיו. הוא חש חוסר בטחון, חרדה, תסכול ודכדוך. השימוש המילולי שלו כולל: "אולי", "נראה", "אני לא בטוח", "אני נורא מצטער", וכו´.

התגובה השלישית היא, כמובן, אסרטיבית. האדם מודע לצרכיו ורגשותיו, מביע אכפתיות כלפי אחרים, מסביר את עצמו ומציע הצעה בונה כפתרון. כך נוצר בסיס לתקשורת חיובית, בה יש מקום לשני הצדדים, ושניהם יוצאים בתחושה טובה. הוא יכול לעמוד על זכויותיו מבלי לפגוע בזכויות האחרים, יש לו היכולת והאומץ לבקש עזרה כשצריך, הוא מקבל ביקורת בצורה בונה, מסוגל גם לקבל מחמאות בלי לבטל אותן, חש בטחון עצמי, מרוצה מעצמו ומהחיים, ויכול לאהוב את עצמו ואת הזולת.

לאדם אסרטיבי ישנה מודעות לצרכיו ולרצונותיו, והוא ינסה להשיגם, אך לא בכל מחיר, אלא מתוך התחשבות בזולתו. השפה בה הוא משתמש, בדרך כלל, היא שיתופית: "בוא נחשוב ביחד", "בוא נראה", "אני רואה את הדברים כך, מה אתה חושב?", "אני רוצה", "אני מרגיש", "אני מבין שאתה", וכו´.

לְמַה זה עוזר?

אסרטיביות עוזרת לך להיות מי שאת רוצה להיות. בדרך כלל איננו מצליחים להיות מה שאנו באמת מסוגלים להיות. אחת הדרכים להגיע לכך היא התמקדות במטרה – לא להתעסק יותר מדי בבעיות הנקרות בדרך להשגת המטרה. את זאת לשמחתי כבר עשית בכך שציינת בפני שלא להתמקד בבעיה הספציפית שלך עם החברה, אלא להתמקד בשורש הבעיה.

אתן לכך דוגמא: חברה אכזבה אותך באיזשהו עניין. את מרגישה צורך לומר לה שנפגעת (בעיה), אך את גם רוצה לשמור על מערכת היחסים ההרמונית שלכם (מטרה). לפנייך שתי מטרות:

המטרה העיקרית היא לפתור את המחלוקת ולשמור על מערכת היחסים הכללית. כדאי שתאמרי לעצמך מהי המטרה העיקרית שלך ובה תתמקדי.

המטרה המשנית היא פתרון הבעיה שצצה. היא פחותה בחשיבות ולא כדאי להשקיע בה את כל האנרגיה. בוודאי ובוודאי הדברים נכונים ביחס למערכות קשרים מאוד משמעותיות בחייך.  

כדאי להכין רשימה של התחומים בחיים בהם היית רוצה להשקיע, ולדרג אותם לפי סדר החשיבות שלך: משפחה, עבודה, חסד, חברות, שעות פנאי וכו´. כאשר את מודעת למה שחשוב לך באמת בחיים, את יכולה לבחור יותר טוב את הפעולות הנכונות המשרתות את המטרות שלך. כך את גם מבחינה בין פעולות להשגת מטרות קצרות טווח, לבין נקיטת צעדים להשגת מטרות ארוכות טווח. דוגמא פשוטה: עוגה טעימה יכולה לענות על צרכייך כרגע, אך היא עלולה להפריע להשיג את המטרה ארוכת הטווח – לרזות.

כמו כן, להשקיע אנרגיה רבה בנקיון ביתך עונה על הצורך שלך בנקיון ובסדר, אך מפריע, אולי, למטרה חשובה יותר –  להיות סבלנית ופנויה לחינוך ילדייך.  

כאשר מודעים למטרה ומתמקדים בה, לומדים שיש גם פעולות שאינן נעימות ביותר, אך הן מסייעות בהשגת המטרה העיקרית. כך תקבלי יותר כוח למלא את המטלות הללו בלי מרירות. למשל, אם את רואה ערך עליון בכך שבעלך יקדיש את עיתותיו ללימוד תורה, יהיה לך יותר קל להתמודד עם כל מה שנדרש ממך עקב כך: לקחת את כל עול הבית עלייך, עם כל אי הנוחות והקושי שבדבר, בלי לחוש תסכול ומרירות.

אדם אסרטיבי מתמקד במטרה ויודע להבחין בין עיקר וטפל, בין המטרה ובין בעיות הנקרות בדרך. אם המטרה היא לבנות מערכות יחסים טובות עם האנשים הקרובים והרחוקים ולשמור עליהן, הוא לא יתעסק עם המטרה המשנית ולא ישקיע בה את מירב האנרגיה – פתרון הבעיה שצצה.

אסרטיביות דורשת מודעות עצמית – לגלות מה כוחותייך, היכן את רוצה להשקיע, מה עושה לך טוב ואיפה את רוצה לשנות. במקביל, את חייבת גם לדעת את גבולותייך, מה את יכולה ומה מעבר לכוחותייך, ובהתאם לכך לדעת מתי לומר כן ומתי לא. העובדה שחברתך יכולה לקחת על עצמה מאה משימות ביום אחד, אינה אומרת שגם את יכולה לעשות זאת.

אסרטיביות דורשת בנייה של הערכה עצמית. אם אינך מעריכה את עצמך ואינך מאמינה ברעיונותייך ובשאיפותייך – מי יעשה זאת במקומך? הדרך לבנות הערכה עצמית הינה ארוכה, ומחייבת לזהות את דפוסי החשיבה וההתנהגות השליליים שלך וללמוד להחליפם בחיוביים. היא מחייבת אותך לראות היכן את טובה, מהם כישורייך, הישגייך ותכונותייך החיוביות, והיא אומרת ´לפרגן´ לעצמך חיזוקים ככל שיותר על כל צעד קטן. לא להמתין לשינויים הגדולים – הם לא יבואו אם לא תחזקי את עצמך על ההישגים הקטנים.

הירגעי ואמרי לעצמך: "אני אדם ייחודי, הקב"ה ברא אותי ונתן לי כוחות להשתמש בהם ואני חייבת לו זאת".

למדי לדאוג לעצמך. אל תמתיני שמישהו אחר יעשה זאת – "אם אין אני לי מי לי", פירושו: לגלות את צרכייך, למלא את יומך בפעולות שאת חייבת וצריכה: בישול, נקיון וכו´. אך, גם בפעולות שאת רוצה: פעילות גופנית, קריאה, קשר חברתי וכו´. תני לעצמך הנאה ושעות פנאי. את חייבת למצוא אותן בשביל עצמך ובשביל אחרים.

שאלון למדידת האסרטיביות

לפנייך שאלון למדידת מידת האסרטיביות. השאלון יסייע לך להעריך את מידת האסרטיביות שלך. היי כנה בתשובותייך וסמני בעיגול את מספר התשובה המתארת אותך באופן המדוייק ביותר. אם המצב המתואר בשאלה מסויימת לא קרה לך, עני כיצד היית מגיבה אילו נתקלת בו.

מפתח:

0 – אף פעם לא / לעיתים רחוקות מאוד.

1 – מעט או לפעמים.

2 – ממוצע.

3 – בדרד כלל, או הרבה מאוד.

4 – תמיד.

שאלות:

1. כאשר את מרגישה שמישהו מתנהג כלפייך באופן מאוד לא הוגן, האם את מביאה זאת לתשומת ליבו?

4 3 2 1 0

2. האם קשה לך להגיע להחלטה?

4 3 2 1 0

3. האם את מסוגלת לבקר באופן חופשי רעיונות, דעות והתנהגויות של אחרים?

4 3 2 1 0

4. האם את מוחה כאשר מישהו תופס את מקומך בתור?

4 3 2 1 0

5. האם את מתחמקת מאנשים או ממצבים מחשש להיות במבוכה?

4 3 2 1 0

6. נדמה לך שמישהו לווה ממך 100 שקלים ושכח זאת, האם תזכירי לו?

4 3 2 1 0

7. כאשר את כועסת על חברתך, האם את אומרת לה את זה?

4 3 2 1 0

8. כאשר סוכן מכירות טורח מאוד למכור לך משהו, האם קשה לך לומר "לא" גם כאשר אינך מעוניינת בסחורה?

 4 3 2 1 0

9. אם אדם שאל ממך ספר או חפץ בעל ערך רגשי ומאחר להחזירו, האם את מזכירה לו זאת?

4 3 2 1 0                                                                  

10. האם את נבוכה כאשר מישהו מתבונן בך בזמן עבודתך?

4 3 2 1 0

11. האם קשה לך לשמור על מגע עין בעת שיחה?

4 3 2 1 0

12. כאשר הורייך רוצים שתבואי אליהם ויש לך כבר תוכניות אחרות, האם תגידי להם זאת?

4 3 2 1 0

13 אם מישהי בועטת ללא הפסק בכיסא שלך בשעת הרצאה, האם תבקשי ממנה להפסיק?

4 3 2 1 0

14. כאשר את מגלה שסחורה שקנית פגומה, האם את מחזירה ודורשת להחליפה?

4 3 2 1 0

15. כאשר אינך מסכימה עם אדם שאת מכבדת, האם את מסוגלת לומר לו זאת?

4 3 2 1 0

16. האם את מסוגלת לסרב לבקשות של חברתך כאשר אינך יכולה לעשות מה שהיא מבקשת?

4 3 2 1 0

17. אם מפריע לך שמישהו מעשן לידך, האם תאמרי לו זאת?

4 3 2 1 0

18. האם את נוהגת לומר "אני מצטערת" גם כאשר אינך מתכוונת לכך באמת?

4 3 2 1 0

19. האם יש לך קושי במתן מחמאות לאחרים?

4 3 2 1 0

20. האם את מראה את כעסך ללא שליטה?

4 3 2 1 0

21. האם את מסוגלת לבקש מחברתך טובה קטנה או עזרה?

4 3 2 1 0

22, האם את מסוגלת להגיד למישהו באופן ישיר שאינך אוהבת את מה שהוא עושה?

4 3 2 1 0

שאלות מספר 2, 5, 8, 10, 11, 18, 19, 20 מנוסחות הפוך. לכן:

4 = 0

3 = 1

2 = 2

1 = 3

0 = 4

מסכמים את הכל ומחלקים ב- 22. הציון נע מ- 0 עד 4

0 = לא אסרטיבי.

4 = אסרטיבי.

חשוב לציין, כשאת בודקת את מידת האסרטיביות שלך, למשל בשאלות 4, 12, 16, הביאי בחשבון ערכים ומצוות: כיבוד הורים, כבוד הזולת, והדרת פני זקן. אין הכוונה לפגוע בערכים אלו. אם שקלת איך נכון לנהוג ובנוסף התמקדת במטרה: קיום תורה ומצוות – נהגת באסרטיביות. הרי בכל רגע ורגע אנו אמורים לבחור בין טוב לרע ובין טוב לטוב יותר.מה אני אמורה לעשות ברגע זה – לומר תהילים או להאכיל את ילדי הפעוטים? להיכנס לשכנה שאינה חשה בטוב, או לבקר את הורי? להרים טלפון לחברה שזקוקה לזה, או לרוץ לבקר מישהי בבית חולים? להקשיב לבני שחזר זה עתה מבית הספר, או פשוט להיכנס למיטה וללכת לישון, כי לפעמים גם את זה אני צריכה?

אסרטיביות אומרת שיש לך היכולת לבחור! וכדי לבחור יש לראות את המכלול, להביא את כל השיקולים בחשבון –  ואז לעשות את הבחירה הנכונה ברגע זה. על כן, התשובה הנכונה היא תמיד לאחר שבדקת, התחשבת, שקלת והחלטת.

נראה לי שניתן להגדיר את ההבדל בין אסרטיבי ללא אסרטיבי כך: האסרטיבי פועל מתוך בחירה והבלתי אסרטיבי פועל מתוך דפוס של התנהגות. לכן, כששואלים אותך האם את מוחה כאשר מישהו תופס את מקומך בתור, הכוונה היא: האם יש לך יכולת לבחור לאחר שבדקת אם את רוצה / חושבת / מבינה / שוקלת את התגובה המתאימה באותו רגע, או שאת פועלת מתוך דפוס פסיבי. כלומר, אין לך יכולת לבחור את ההתנהגות ההולמת, משום שאין לך היכולת לעשות זאת ואת תמיד פסיבית – לא מתוך בחירה והתחשבות אמיתית בזולת. בפנים את רוגזת, רותחת וסוערת, אך אינך יכולה לבחור את ההתנהגות המתאימה.

המדד הוא המצב הרגשי שלך. כשאת אסרטיבית ומתמקדת במטרה, רגשותייך יהיו חיוביים, תהיי נינוחה, רגועה, בטוחה בעצמך, מתחשבת, אכפתית ואוהבת את הזולת. אבל, כשאת פסיבית ושותקת, כי אינך יודעת כיצד לבטא את עצמך, ולא מתוך בחירה אמיתית שזה מה שאת רוצה באמת – תהיי רוגזת, מדוכאת, פגועה, חרדה ומרירה.

על כן, התשובה הטובה ביותר היא תמיד – כשאפשר / כשצריך / כאשר זה מתאים / כאשר שקלת בדעתך / כאשר הבאת בתוך מערכת השיקולים שלך דעת תורה / כאשר התחשבת בכבוד הזולת, ברגישות שלו ובכבודו – עשית חושבים ובחרת. הגבת מתוך בחירה חופשית ולא מתוך דפוס. אז את אדם אסרטיבי!

בהצלחה

הניה לוברבום היא עו"ס קלינית, תרפיסטית מנהלת מגן​