5 דקות תורה ביום
5 דקות תורה ביום: מותר לאכול דגים בתשעת הימים?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פָּרָשִׁיּוֹת מַטּוֹת - מַסְעֵי ב' אָב (18 בְּיוּלִי)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ז' אב התשע"ה
צֵאת שַׁבָּת: צְפַת: 20:28 י-ם: 20:25 ת"א: 20:28 חֵיפָה: 20:29
א. אֵין לִקְנוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ בְגָדִים, רָהִיטִים, אוֹ תַכְשִׁיטִים לֶחָתָן וְלַכַּלָּה, אֶלָּא יְחַכּוּ עַד אַחֲרֵי תִשְׁעָה בְּאָב. אוּלָם אִם הַזְּמַן מְצֻמְצָם כְּגוֹן שֶׁהַחֲתֻנָּה מִיָּד לְאַחַר הַצּוֹם, אוֹ שֶׁיֵּשׁ חָשָׁשׁ שֶׁהַמּוּצָרִים יִתְיַקְּרוּ בְצוּרָה מַשְׁמָעוּתִית - מֻתָּר. מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר לִקְנוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ רָהִיטִים וּמוּצָרִים חֲדָשִׁים לַבָּיִת (שֶׁדַּוְקָא לֶחָתָן וְכַלָּה אָסוּר שֶׁזֶּה קְנִיָּה שֶׁל שִׂמְחָה). וּמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַחְמִיר בָּזֶה וּלְחַכּוֹת עַד אַחֲרֵי תִשְׁעָה בְּאָב - תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. וּמֻתָּר לְבַעֲלֵי הַחֲנֻיוֹת לַעֲבוֹד כְּדַרְכָּם.
ג. הַמִּנְהָג הוּא שֶׁאֵין אוֹכְלִים בָּשָׂר מִב' בְּאָב עַד מוֹצָאֵי י' בְּאָב בֵּין בָּשָׂר בָּקָר וּבֵין בָּשָׂר עוֹף. אַךְ דָּגִים - מֻתָּר.
ד. כָּל הָאִסּוּר הוּא בִסְעוּדוֹת הָרְשׁוּת שֶׁאָדָם אוֹכֵל, אוּלָם בִּסְעוּדַת מִצְוָה כְגוֹן: סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת. סְעוּדַת בְּרִית מִילָה, פִּדְיוֹן הַבֵּן, בַּר מִצְוָה הַנֶּעֱרֶכֶת בִּזְמַנָּהּ, שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְסִיּוּם מַסֶּכֶת - מֻתָּר לֶאֱכוֹל בָּשָׂר. וּסְעוּדַת "בְּרִית יִצְחָק" הַנַּעֲשֵׂית בְּלֵיל הַבְּרִית אֵינָהּ בִּכְלָל זֶה.
ה. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמֻּתָּר לָהֶם לֶאֱכוֹל בָּשָׂר גַּם בְּיָמִים אֵלּוּ, וְהֵם: חוֹלֶה, אִשָּׁה בְהֵרָיוֹן, יוֹלֶדֶת תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לַלֵּידָה, מְנִיקָה שֶׁתִּינוֹקָהּ חַלָּשׁ, וְכֵן קְטַנִּים שֶׁאֵינָם מְבִינִים מַהוּ חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם. אֲבָל יְלָדִים שֶׁמְבִינִים, וְכֵן כָּל אָדָם בָּרִיא - אֵין לוֹ לֶאֱכוֹל בָּשָׂר בְּיָמִים אֵלּוּ. מִי שֶׁשָּׁכַח וּבֵרַךְ עַל בָּשָׂר בְיָמִים אֵלּוּ - חַיָּב לִטְעֹם מְעַט כְּדֵי שֶׁבִּרְכָּתוֹ לֹא תִהְיֶה לְבַטָּלָה.
ז. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁנִּזְהָרִים מְאֹד לֹא לֶאֱכוֹל בָּשָׂר בְּיָמִים אֵלֶּה, וְאִלּוּ בְיוֹם הַצּוֹם עַצְמוֹ - תִשְׁעָה בְּאָב - אֵינָם צָמִים. וְזֶה שִׁבּוּשׁ גָּדוֹל!!! שֶׁהֲרֵי אִסּוּר אֲכִילַת בָּשָׂר הוּא מִנְהָג הַמְּהַוֶּה כַּהֲכָנָה לִקְרַאת הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב. וְהַצּוֹם - הוּא חוֹבָה. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹר עַל הַטָּפֵל וּלְהַזְנִיחַ אֶת הָעִקָּר?
* * *
רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - מַטּוֹת
"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו - יַעֲשֶׂה" - כֹּחַ הַדִּבּוּר.
הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמָן הי"ד, נִתְקַל פַּעַם בִּיהוּדִי אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּרַנוֹבִיץ', וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם אָדָם פְּלוֹנִי, אַךְ הוּא הִשְׁתַּמֵּט וְאָמַר: "אֵין לִי כֹחַ". לְאַחַר זְמַן מָה נִפְגַּשׁ ר' אֶלְחָנָן עִם אוֹתוֹ יְהוּדִי וּמְצָאוֹ בְמַצַּב שֶׁל חֹסֶר אוֹנִים מֻחְלָט, תָּשׁוּשׁ וְעָיֵף, הָאִישׁ הִתְחִיל לִשְׁטֹחַ אֶת צָרָתוֹ לִפְנֵי הָרַב וְאָמַר: אֲנִי מַרְגִּישׁ לֹא טוֹב, הַבְּדִיקוֹת הָרְפוּאִיּוֹת קָבְעוּ שֶׁחָסֵר לִי הֶמוֹגְלוֹבִּין בַּדָּם.. וְהִפְטִיר וְאָמַר: לָמָה עָשָׂה לִי אֱלֹקִים כָּךְ?" וְהַגָּאוֹן הֵשִׁיב לוֹ: הֲרֵי אַתָּה בְעַצְמְךָ בְּמוֹ פִיךָ, הֵבֵאתָ עָלֶיךָ אֶת הַחוֹלִי הַזֶּה. הֲלֹא תִזְכּוֹר כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם פְּלוֹנִי, סֵרַבְתָּ בְּטַעֲנָה שֶׁאֵין לְךָ כֹּחַ, בַּשָּׁמַיִם הָיוּ מְחֻיָּבִים לְמַלֵּא אֶת מַאֲמָר פִּיךָ, וְלִטּוֹל מִמְּךָ אֶת הַ"הֶמוֹגְלוֹבִּין", כְּדֵי לַהֲבִיאֲךָ לְמַצָּב שֶׁל חֹסֶר אוֹנִים... אִם נִתְבּוֹנֵן סְבִיבֵנוּ נַעֲמֹד מֻפְתָּעִים מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת הַסּוֹבְבוֹת כָּל אָדָם וְאָדָם, צָרוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת בְּכַמֻיּוֹת שֶׁלֹּא נִרְאוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. יֵשׁ לְהָנִיחַ שֶׁחֵלֶק מִזֶּה נוֹבֵעַ מֵחֲמַת "חֹפֶשׁ הַדִּבּוּר" הַמֻּפְרָז שֶׁשּׂוֹרֵר. אֲנָשִׁים מִתְלוֹנְנִים בְּלִי סוֹף, שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם, שֶׁאֵין לָהֶם, שֶׁמַּפְרִיעִים לָהֶם וְכוּ' וְכוּ'.. וְהַדִּבּוּר מַשְׁפִּיעַ עַל הָעוֹלָם.
חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ: "מְרֻבָּה מִידָה טוֹבָה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת", כְּלוֹמַר, אִם אָנוּ רוֹאִים הַשְׁפָּעָה שְׁלִילִית שֶׁל אֵיזֶה דָבָר, בְּיָדוּעַ שֶׁהַהֵפֶךְ מִמֶּנּוּ גוֹרֵם לְהַשְׁפָּעָה חִיּוּבִית פִּי כַמָּה. וְאִם כֵּן, הִגִּיעַ הַזְּמַן לַהֲפוֹךְ אֶת הַתַּקְלִיט לַצַּד הַשֵּׁנִי: לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר לִשְׂמוֹחַ וּלְשַׂמֵּחַ, לִרְאוֹת חִיּוּבִי וּלְחַיֵּךְ - כָּךְ מֻבְטָח לָנוּ שֶׁהַמַּצָּב יִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה. זְכוּרַנִי, שֶׁבֹּקֶר אֶחָד לְאַחַר הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֵלַי אָדָם עִם פָּנִים נְפוּלוֹת וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, רְצוֹנִי שֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי יוֹם מֻצְלָח", אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּשִׂמְחָה אֲבָל יֵשׁ לִי תְנַאי אֶחָד - שֶׁתְּחַיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב, וְתִשְׂמַח, וְכָכָה תְדַבֵּר עִם כָּל אָדָם שֶׁתִּפְגֹּשׁ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם..", אַחֲרֵי זֶה.. הוּא כְבָר לֹא נִצְרַךְ לְאוֹתָהּ בְרָכָה.. שַׁבָּת שָׁלוֹם.