חידת הסוואנטים: גאונים בלי למידה

תסמונת סוואנט היא תופעה הקיימת בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי שמפגינים יכולות גבוהות מאד בתחום אחד ספציפי - מתמטיקה, מוזיקה, זיכרון צילומי ועוד. הסוואנטים הללו סקרנו מדענים מאז ומתמיד: איך ייתכן שאדם שחלק גדול מהמוח שלו מתפקד למטה מהממוצע מפגין פתאום יכולת גאונית? היכולת הזו מעניינת במיוחד כי האוטיסטים הגאונים מפגינים בדרך כלל את היכולת הזו ללא כל למידה מוקדמת. אלונזו קלמונס, למשל. הוא פסל ידוע וסוואנט: הוא מעולם לא למד אמנות ואיש לא לימד אותו לפסל. הוא פשוט יודע איך לעשות זאת.

במאמר שפרסם לאחרונה פרופסור דרולד טרפרט, פסיכיאטר מאוניברסיטת מריאן בוויסקונסין, הוא מעלה אפשרות מפתיע: ייתכן, הוא אומר, שהכישרון המיוחד של הסוואנטים הוא חלק מזיכרון גנטי מולד שמאפשר להם גישה למידע סבוך מבלי שלמדו אותו אי פעם. טרפרט מסביר שלכולנו יש זיכרון גנטי: מערכת של יכולות וידיעות שעוברות בתורשה מדור לדור.

אם יש אכן ידע קולקטיבי גנטי שכל בני האדם נולדים ממנו, כיצד זה מסביר את ההתפרצות של כישרון גאוני אצל סוואנטים דווקא? כדי להסביר את התופעה, טרפרט מצטט מחקרים שתיעדו מקרים של 'גאונות באמצע החיים'. אנשים מהשורה שעברו תאונה או חלו במחלה, וכשהתאוששו החלו פתאום להפגין יכולת מוזיקלית או מתמטית יוצאת דופן. טרפרט טוען שניתן להסביר מקרים כאלה רק בכך שעקב הפגיעה, המוח העיר חלקים רדומים במוח כדי לנסות לפצות על חלקים פגועים בתוכו. הידע הזה היה קיים כל הזמן במוחות האנשים שנפגעו: הוא פשוט היה רדום עד הטריגר שהעיר אותו לחיים.

סינדרום הסוואנט, מסכם טרפרט, מתאר כנראה מקרים בהם נולדו אנשים כשהחלק שבדרך כלל רדום במוח האנושי – ער וחיוני, אולי בגלל ניסיון מלכתחילה של המוח לפצות על פגיעת האוטיזם. כך, סוונטים מפגינים את אחד הפלאים הגדולים של המין האנושי: ידע ללא למידה.