גלאט קואצ'ר

מי שצפה בערוץ 10 בחודשים האחרונים, נתקל מן הסתם בד"ר עודד קרבציק מנסה להציל את נישואיו של עוד זוג בסדרת הדוקו-ריאלטי "להציל את הנישואים". הסדרה, שצולמה לפני כשנתיים, כבר לא משקפת את זהותו החדשה. מי שרואה כיום את קרבציק, אינו מאמין שמדובר באותו אדם. את פניו מכסה זקן עבות, ואת ג´ינס מחליפים מכנסיים שחורות ומחויטות.

ד"ר קרבציק הוא מומחה לשיפור ביצועים עסקיים ולשלום בית. הקליניקה שלו נשארה באותו מקום, ובחדר הקבלה שלו עדיין תוכלו למצוא ספורטאי חילוני שמחפש לשפר מוטיבציה, זוג שנמצא על סף גירושין או יזם שזקוק לאימון עסקי. בשעות הערב הוא ממשיך להרצות על השגת מטרות ויעדים, אבל גם מפנה זמן כדי ללמוד תורה ויהדות לעומק. בין לבין הוא מספיק להתארח בעוד תכנית רדיו, להרים קורס להכשרת מאמנים (קואצ´רים) או אפילו להנחות תכנית נוספת של "בריא לדעת" בערוץ הידברות. לרגל סיומה של העונה הראשונה, תפסנו אותו לראיון כדי לברר - מה גורם לאדם שנחשב לאחד מבכירי הקואצ´רים ו"מורי הדרך" בארץ לחפש לו דרך חדשה?

עד לפני שנה, אפשר לומר שלא היה חסר לך כלום, היית על מסלול המראה מאד מבטיח, עם קריירה משגשגת ולו"ז צפוף. מה גרם לך לעשות את המהפך הרוחני הזה בחייך?

אני לא יכול להצביע על משהו אחד שהתניע את התהליך. לא הגעתי מרקע דתי, מסורתי או עם כל זיקה כלשהי ליהדות. מעולם לא חוויתי דתיות כלשהי במשפחה בהיותי ילד או בוגר. העולם הזה היה זר לי. יש חילונים שיש להם עמדה מסוימת כלפי יהדות, או כלפי דתיים וחרדים, חלקם אוהבים אותם, חלקם שונאים אותם, חלקם מעריכים אותם, חלקם מבקרים אותם באופן תדיר. אני, באופן די חריג, הייתי ניטרלי. הרקע שלי היה כל כך מנותק, ואורח החיים הדתי היה לי כל כך זר, שלא הייתה לי כל עמדה כלפי דתיים, חרדיים או יהדות. זה היה עבורי עולם מסתורי ועלום. משיחות שיצאו לי עם דתיים, ממש בשוליים, נהניתי לשמוע אותם. לפעמים הם אמרו דברים מעניינים, אבל אני חושב שזה מתוך התפיסה האנטיסטיגמטית הכללית שלי על בני אדם. על פי רוב, הם לא העסיקו אותי, למעט מה שתמיד שומעים ורואים - והיחסי ציבור שלהם, איך נאמר, לא להיט. יחד עם זאת, מאז שהתחתנתי עם אשתי גלית חוויתי את החיבור המשמעותי שלה לדת ולאמונה, ואין ספק שזה עשה את שלו וטפטף לי התחלה של חיבור ליהדות.

"כשהתחלתי להרצות, הממשק שלי עם אנשים דתיים וחרדיים הלך וגדל. היו מהם שהגיעו להרצאות שלי, חלקם ניגשו אלי לאחריהם, ואמרו לי שחלק מהדברים שאני אומר מופיעים במקורות היהודיים. זה עניין אותי, אבל בדרך כלל השיחה לא האריכה מעבר לסמול-טוק חביב של סוף הרצאה. בשלב מסוים פגשתי אדם מדהים שלקח אותי בתור פרויקט. הוא היה סטודנט שלי בתקופה שבה שימשתי ראש בית הספר לקואצי´נג בבר אילן, חב"דניק שהפגיש אותי לראשונה מקרוב עם מה שקוראים לו חרדי. ניהלנו שיחות ארוכות ומעניינות שבהן הוא הציג לי מקרוב את עולם האימון בעיני היהדות. הייתה כל כך הרבה חכמה בתובנות שלו, שכל עולם היהדות הפך לפתע להיות מסקרן מאוד ואטרקטיבי. משם הכול התגלגל. הרעיונות שלו תפסו אותי מאוד, והתחלתי לחקור את היהדות".

בהיותך אדם מלומד - תואר ראשון בפסיכולוגיה, שני במנהל עסקים, ועוד דוקטורט בפסיכולוגיה אימונית - נחשפת להרבה ידע בתחומי תורת הנפש ועולם הרגשות. מה חידש לך הידע היהודי?

"הידע היהודי נתן לי הרבה יותר עומק שאינו טכני ואקדמי, אלא עומק שמגיע מתוך מקום של אמת. לימודי הפסיכולוגיה שאותם למדתי דיברו להיגיון, ישירות לשכל ברמה טכנית ופחות רוחנית. לימודי היהדות, ובעיקר לימוד ספר התניא, נתנו לי הבנה רבה יותר על מבנה הנפש ולבושי הנפש. הדיאלוג היהודי נותן מקום של כבוד לנפש והסברי עומק לגביה, עומק אינסופי ששאב אותי עוד ועוד... וזה משהו שמעולם לא הרגשתי בלימודים האקדמיים שלי".

האם כיום אתה מוצא את עצמך מכניס אלמנטים יהודיים לתוך תחום האימון?

"בתחילה ממש פחדתי לגעת בנושא היהדות בעולם האימון, במיוחד לאור העובדה שמרבית לקוחותיי הם אנשים שאינם דתיים, שגם כך היה להם קשה מאוד עם העובדה שהמאמן שלהם שינה חזות. מרבית הסובבים אותי, כולל בני המשפחה, הסתכלו על התהליך כלא ברור ולא מובן, במיוחד לאחר שהכירו אותי וראו בי תמיד אדם מאוד רציונלי ונאור. הם ראו אותי מבצע מהלך כל כך דרסטי, והיו שחשבו שקרה לי משהו או שחוויתי טראומה כלשהי. בתקופה זו, נזהרתי שלא לגעת בנושא היהדות, בעיקר כי חששתי להיתפס בעיני אנשים כמיסיונר. ככל שהרגשתי יותר טוב ובטוח בעצמי, מצאתי את עצמי מכניס, אם בגלוי ואם בסמוי, תכנים מעולם היהדות, וכיום אני בהחלט מציג תוך כדי העבודה עם מתאמנים, זוגיים ובודדים, את ההיבטים הרוחניים. אני מנסה לעשות זאת במינון הנכון, תוך התאמת התוכן לאדם שמולי ושמירה על איזון. גיליתי שיש כאלו שמאוד מחכים לשמוע ממני תובנות מהעולם הרוחני, ויש כאלו שמסתייגים... החכמה היא לזהות מי העומד מולך".כשהנחת את התכנית "להציל את הנישואין" היית עמוק בתוך תהליך התשובה. איך התמודדת עם הפקה חילונית מאוד, בסטנדרטים של ריאליטי בפריים טיים של ערוץ 10, עם כל מה שמשתמע מכך, לעומת עולם הערכים היהודי המתפתח שלך?

"כאדם לא דתי שאפתי תמיד לקבל תכנית בפריים טיים, זה היה סוג של חלום שהתגשם. לאורך כל תהליך ההפקה של התכנית ליווה אותי רב שאיתו התייעצתי לגבי דילמות שהתעוררו, החל בשאלה האם לקחת את התכנית וכלה בשאלות מהותיות כאלו ואחרות שמתנגשות עם ההלכה. אשתי גלית, אף היא ליוותה אותי לאורך כל הדרך וחיזקה אותי מאוד. אין ספק שכאשר עוברים תהליך משמעותי כל כך

ונמצאים בו זמנית בין שני עולמות הפוכים כל כך, חייבת להיות תמיכה נוספת, וגלית הייתה בהחלט עמוד השדרה שלי, שנתן לי את היכולת להצליח בעשייה. אין ספק שהיו לא מעט קשיים וההתמודדות הייתה יום יומית, מדובר בעולמות הפוכים של ערכים...".

ספר לי על הדילמה העיקרית במהלך הצילומים.

"הדילמה הכי קשה שלי הייתה נושא הזקן. לפי דרכה של חב"ד, הזקן הוא משמעותי ביותר ויש לו חשיבות רבה... ובערוץ 10 זה היה טאבו! מאחר שחתמתי על חוזה שאסור לי לשנות את חזותי החיצונית במהלך הצילומים, התייעצתי עם רבותיי שהורו לי להתגלח. אין פלא אפוא, שמיד עם תום צילומי העונה - הדבר הראשון שעשיתי היה להתחיל לגדל זקן...".