דם בביצה: מקבץ שאלות ותשובות בנושא כשרות

1. שלום, קודם כל אני רוצה להודות לכל הצוות היקר שעוזר ותורם מזמנו. נורא עוזר שיש לי כתובת מענה לכל שאלה ובעיה שעולה. באמת תודה רבה, ה' ישלם שכרכם הטוב! ועכשיו בבקשה מספר שאלות: 1. אם מצאתי פרי כך סתם ברחוב, האם מותר לי לאוכלו מבלי שאני יודעת על מקורו לעניין ערלה, מעשרות וכו'? בנוסף, האם ניתן להכשיר תבניות של תנור?

שלום וברכה. לגבי ערלה - בדרך כלל אין צריך לחשוש. לגבי תרומת ומעשרות, תסירי קצת יותר ממאית מהפרי, תגידי "הפרי יהיה מעושר כמו שכתוב בפתק של החזון איש", ותשליכי את החתיכה הקטנטנה לאשפה בתוך שקית. לשאלתך השנייה - תבניות של תנור מוכשרות רק בליבון. כלומר, הכנסה לאש עד שהמתכת תאדים. קשה לעשות זאת.

* * *

2. שלום, אם בישלתי ביצה קשה, ותוך כדי האוכל הבחנתי בדם בחלמון, מה הדין? שאלה נוספת: בבית שלי לא מוכנים לקנות עוף בכשרות מהודרת, לכן אני קונה לעצמי עוף בכשרות טובה. אם העוף "שלי" מתבשל יחד עם התבשיל - אז בעצם לא עשיתי כלום, נכון? מעבר לכך, גם ביין תירוש (מיץ ענבים) יש בעיית יין נסך?

שלום וברכה. אם מדובר בביצה של תנובה או כל בתי הגידול האחרים שאין בהם זכרים, אין כל בעיה בביצה ויש להשליך רק את טיפת הדם. אם העוף המהודר מתבשל עם עוף בכשרות רגילה - העוף המהודר מאבד את ערכו, ועל כן יש להשתדל שכולם יאכלו את העוף המהודר או לבשל בסיר נפרד. אין איסור יין נסך במיץ ענבים, מאחר והוא מפוסטר.

3. שלום רב. החלטנו להכשיר את המטבח וקנינו כלים חדשים חלביים, אך הכלים הישנים נשארו. כיצד אני מכשירה אותם? (איננו יודעים במה השתמשו גם לבשר וגם לחלב) הבנתי שניתן לעשות זאת על ידי הגעלה. האם תוכל לפרט מה לעשות בדיוק? לגבי סירים, הבנתי שניתן להכשיר אותם רק באש, אבל מה עם צלחות וסכו"ם - צריכים קודם הגעלה ואחר כך טבילה? האם אני יכולה לעשות זאת בבית? סליחה על הבלבול.

שלום וברכה. צלחות זכוכית אין צורך להכשיר. צלחות חרס, פורצלן וכו' - לא מועילה להן כל הכשרה. אם מדובר בהפסד מרובה מאוד יש להתיר את הפורצלן ע"י הגעלה במים רותחים שלוש פעמים. את הסכו"ם יש להטביל במים רותחים לאחר שלא היה בשימוש במשך 24 שעות, ומיד לאחר מכן במים קרים.

את הסירים הקטנים אפשר להטביל בסיר מים רותחים שעל האש, ולאחר מכן לשטוף במים קרים. סיר גדול שאי אפשר להטבילו בסיר אחר - יש למלא אותו במים עד הסוף, ולהרתיחו. כאשר המים יעלו על גדותיהם - הסיר יוכשר.

לאחר שהכל הוכשר - יש להטביל את הכלים במקווה או בנהר או בים. אם תרצי, תוכלי לעשות זאת לבדך או להזמין את אחד מהארגונים העוסקים בכך שיעשו את כל המלאכה בעבורך. להזמנת צוות הכשרה חייגי 1-800-201112.

* * *

4. אני פותח פיצרייה, ורוצה לעשות הכשר כמה שיותר מהודר. בדקתי את הנושא והזמנתי רב שנותן הכשר למהדרין בכמה מאות שקלים לחודש, ואם אני לא טועה יש בדיקה פעם בשבוע בערך. יש רב אחר מטעם הבד"צ שרוצה כמה אלפי שקלים לחודש, ולפי מה שאני רואה אין שוני ביניהם. אני רוצה לדעת מה ההבדל כביכול בין שניהם, מה המובחר ביותר מבחינת ההלכה, והאם הסכומים שנתנו לי בהפרש כזה גדול אכן ראויים. אם אפשר, אשמח אם תפרטו את העבודה שכל משגיח בכל אחת מהכשרויות אמור לעשות בדיוק.
שלום רב. ראשית, נסביר קצת את רמת נותני הכשרות בארץ. פחות או יותר אפשר לחלק את רמת הכשרות לארבע קבוצות:

השגחת רבנות מקומית רגילה - זהו שירות הניתן לפי כללי המחוקק הישראלי, ומדובר ברמה הבסיסית ביותר. חרדים, חרדים לאומיים וחלק מהדתיים, לא יאכלו מהכשר זה.
השגחת רבנות מקומית "מהדרין" - קיים רק בחלק של הרבניות המקומיות, בהן ירושלים, תל אביב ועוד. זוהי כשרות המתיימרת להיות מהדרין, אבל לא תמיד מצליחה. הסיבה העיקרית: בגלל היותם קשורים למועצה הדתית הם נשלטים ע"י פוליטיקאים, מהם גם חילונים, הקובעים דברים השייכים למדיניות כשרות. הם שולטים לגמרי בכל הנוגע להעסקת עובדים, שלמרבה הצער חלקם לא מתאימים להיות משגיחי כשרות.
בד"צים - גופי כשרות השייכים לבתי דין חרדים שונים, כמו למשל העדה החרדית, מחזיקי הדת, הרב לנדא, הרב רובין, בד"צ בית יוסף, הרב מחפוד ועוד. בד"צים אלו מקפידים על רמת כשרות גבוהה, בודקים כל מוצר, שולחים משגיחים בתדירות גבוה, ולא משאירים את הכשרות לגורל המזל. בד"צים אלו מוכרים ע"י הרבנות הראשית.

החלק הרביעי הוא בד"צים קיקיוניים או סתם גופי כשרות של שרלטנים. לדאבוני, קיימים בשוק גופים קיקיוניים המתיימרים להיות בד"צים, בעוד שאין להם שיג ושיח עם כשרות. בדרך כלל מדובר באנשי בעלי חזות חרדית, לבושים כמיטב המסורת הרבנית, בעלי לשון חלקלקות, המציעים כשרות אולטרה-מהדרין בעלות מזערית. בהתחלה הם נותנים הוראות כשרות כאילו הם באמת מתכננים להסדיר כשרות טובה. הקשר היחיד שיש להם עם המקום המפוקח, הוא הוראת הקבע שממשיכה לעבוד. גופים אלו אינם מוכרים ע"י הרבנות הראשית.

בנוגע למחירים, בכשרות רבנות רגילה מדובר בדרך כלל במחיר סטנדרטי (שאני לא יודע מה גובהו). בנוגע לבד"צים אין שום אפשרות להעריך עד שלא בודקים את המקום, כי זה תלוי בעיקר במספר שעות ההשגחה הנדרשות, באופי המקום, בשעות פתיחה ובפרמטרים נוספים.

* * *

5. שלום רב. אני עובד כטבח ואוכל כשר. מניסיוני במסעדות שונות המחזיקות בתעודת כשרות, בפעמים רבות הצוות אינו מקפיד על כללי הכשרות. המרגיז ביותר הוא שמרבית המקרים קורים בהשגחת המשגיח, שעושה רושם שהשתיקה משתלמת לו. לא פעם מצאתי את עצמי במצבים שבהם לקוחות מבקשים תעודת הכשר, והרי המשגיח בכלל לא נמצא במסעדה. אני אישית מפנה אותם אל בעל הבית, מאי הנעימות שנוצרת בי, כשאני יודע שיש תעודה אבל המסעדה לא כשרה בפועל. אני מעדיף לעבוד במסעדה לא כשרה. כך לקוחותיה שמגיעים אוכלים אוכל לא כשר במזיד כשעל כתפיהם מוטלת האחריות, ובכך להימנע מתרמית. מהי דעת הרב?

שלום וברכה. במסעדה לא כשירה מכשילים העובדים את האוכלים במאכלים לא כשרים מן התורה, כמו בשר לא כשר וכו'. במסעדה כשירה עם השגחה לא טובה ההכשלה היא ברמה פחות חמורה. ולכן בכל אופן, כדאי יותר לעבוד במסעדה הנקראת כשרה, השומרת על עיקרי הכשרות. אם במסעדה הנקראת כשרה לא נשמרים כללי כשרות מינימלים, אין הבדל בינה לבין המסעדה הלא כשירה, ואסור לעבוד בשתיהן.

(התשובות ניתנו על ידי הרב מנשה ישראל והרב בנימין שמואלי, לוקטו ונערכו ממדור השו"ת באתר הידברות)