רן בר-יושפט: "מלחמת ההסברה של מדינת ישראל מתחילה בבית פנימה"

ההתמודדות מול העוינות למדינת ישראל נראית בלתי אפשרית. במשך כמעט 70 שנות קיומה של המדינה, היא לא מפסיקה לנסות להסביר את עצמה בפני העולם. להסביר למה דווקא ארץ ישראל. להסביר למה צה"ל הוא לא צבא שהורג ילדים חפים מפשע. להסביר למה מי שמפוצץ אוטובוסים מלאים באזרחים הוא טרוריסט ולא "לוחם חירות". להסביר למה זה לא דמוקרטי להחרים מוצרים ישראלים ועוד כל מיני "למה" שצצים מידי פעם ברחבי העולם.

רן בר-יושפט, בוגר יחידת מגלן, החליט לקחת פסק זמן לחצי שנה מכל עיסוקיו, וליטול על כתפיו תפקיד של משרד ממשלתי – להסביר את מדינת ישראל. הוא יצא למסע בן חצי שנה ברחבי ארה"ב, פגש קרוב ל-10,000 איש פנים אל פנים, עבר בכל קמפוס שרק הסכים לשמוע מה יש לצד הישראלי לומר, נפגש עם כמרים, בישופים וראשי קהילות. הוא התעמת מול אנשים "מתורבתים" שמשוכנעים כי "מה שישראל עושה לערבים, זה מה שהנאצים עשו לכם בשואה".

המסע לא היה קל. רן ספג קללות וגידופים והרצאותיו הופסקו שוב ושוב על ידי הפגנות יזומות. מלבד זה, רן, תושב רמת השרון, החל בשנים האחרונות לשמור מצוות, מה שהגדיל את ההתמודדות האישית בשליחות מסוג זה. "אני שומר שבת ומקפיד על אוכל כשר, מתפלל שלוש תפילות ביום, לומד את הדף היומי ולאחרונה התחלתי ללמוד עמוד יומי במשנה ברורה", הוא מספר. השליחות וקשייה הולידו יומן מסע מרתק, שיצא כעת לאור בספר ששמו "טסתי לדבר על ישראל".

רן בר-יושפט

מתי ולמה החלטת לכתוב ספר?

"במהלך המסע עברתי ממקום למקום וברוב ההרצאות ספגתי קללות וגידופים. כדי להתמודד עם זה, הייתי שולח מכתבים לארץ – למשפחה, לחברים. בגלל שהכול כבר היה מתועד, היה יחסית קל להוציא את הספר. בעצם, כתבתי ספר שלם בלי כוונה להוציא ספר".

על אף היותו אקדמאי 'מובהק' (עורך דין. בעל תואר שני בהיסטוריה ובמנהל עסקים, ומתחיל עוד מעט דוקטורט) רן הוציא ספר שכתוב בשפה קולחת ופשוטה. רוב הרצאותיו היו בקמפוסים אקדמאיים, אבל החוויה בכתב – כפי שבאה לידי ביטוי בספרו – שווה לכל נפש.

בספר אתה מתאר מפגשים רבים שהיו לך דווקא עם קהילות יהודיות, למה צריך שם הסברה ישראלית?

"יש קשר מאוד חזק בין הזהות היהודית לבין הסברה. יהודי שחי בארה"ב – ויש שם כמות יהודים כמעט כמו בישראל – מוקף בחייו בשני דברים שמעצבים את אישיותו. ראשית: לא פופולארי לחיות עם זהות יהודית. זה לא 'מגניב' בזמננו. הרי אנחנו חיים בתרבות מערבית בכלל, אז למה להתחבר למשהו מאוד 'פרימיטיבי'? דבר נוסף: שנאה כלפי מדינת ישראל. כשזה מה שיהודי אמריקאי שומע בכל מקום, ברור שאין לו כוח לשאת את זה. בתרבות המערבית, לא רק הדת נתפסת כמשהו גלותי ומיושן, אלא מדינת ישראל כולה מצטיירת כך. כך שאם אנו רוצים לעמוד על שורש הבעיה בחוסר אהדה לישראל אצל יהודי ארה"ב, זה לא כי הם לא מרגישים מספיק ישראליים, אלא בגלל שחסרה להם הזהות היהודית. הבעיה הזו התחילה הרבה לפני 1948. כשיש זהות יהודית, יש תמיכה במדינת ישראל. לכן אתה רואה בוודאות שמי שפועל בעיקר לטובת ישראל אלו הקהילות האורתודוכסית".

אז מה אתה אומר להם? באתי לומר לכם שמשה קיבל תורה מסיני?

"הסטודנטים היהודים בארה"ב מחפשים רוחניות, אבל לצערי הרבה יותר פתוחים לדתות זרות שיספקו להם אותה. בודהיזם, כן. תורה, לא. אני בדרך כלל אומר להם, יופי שיש לכם תרבות מערבית, אבל אל תתנגדו לזהות. כמו שאני אוהב את אימא שלי יותר מאשר אימא אחרת ולא מנסה לחפש יתרונות של אימא אחרת, אז למה אתם מאמצים כל זהות אחרת ורק לא את האימא הביולוגית? האימא הביולוגית שלכם זה עם ישראל".

וכמי ששומר מצוות, היה לך קושי לשמור על אורח חיים דתי במסע הזה?

"בהחלט. לעשות שבת במקום שבו אתה יהודי אורתודוכסי יחיד וצריך לעשות מאמצים לא פשוטים כדי למצוא אוכל כשר ולא לחלל שבת, זה ממש לא קל. הזמינו אותי לשבת לעיר שבה יש לי הרצאה, וקומץ היהודים שיש שם הם רפורמים. ברור שאני לא יכול להתארח אצלם. בדרך כלל היו שם בתי חב"ד שהצילו אותי. קרה פעם שהייתי שבת אחת במחנה בו אני היהודי היחידי ששומר מצוות. הבאתי יין וחלות, אבל השק שינה שלי הגיע רק אחרי כניסת שבת. לא ידעתי האם מותר לי להשתמש וליהנות ממנו, כי חיללו עליו שבת. כמובן, לא היה לי את מי לשאול והעדפתי להחמיר. מצאתי את עצמי בקור מכוסה אך ורק בז'קט שלי. זה לא היה נעים. אגב, אני לא פוסק הלכה, אבל אחר כך ביררתי את הנושא ומסתבר שזה יותר קל משחשבתי. היה מותר לי להשתמש בשק שינה כדי להגן על עצמי מפני הקור".

רן מספר כי במהלך השליחות, התחדש לו שאצל אומות העולם החיבור בין היותך יהודי לבין שמירת מצוות, הוא הכרחי. "לפני פסח נתתי הרצאה במסגד בעיר לינווד. לא ייחסתי חשיבות לתאריך בו אנו נמצאים, כי מה להם ולזה? אבל הם כל הזמן שאלו אותי על יציאת מצרים. זה הצחיק אותי, הם ממש התעניינו ביהדות. השבתי והסברתי, אבל שאלתי אותם למה זה מעניין אתכם. ההסבר שלהם היה מדהים: 'אנחנו יודעים על היהדות דבר אחד, ורואים בפועל דבר אחר. יודעים שלא הכול מותר לאכול, ורואים שפה כולם אוכלים מה שבא להם'. היה נראה להם מוזר שיש יהודים שלא נוהגים על פי כללי היהדות".

אתה מתאר עד כמה הזהות היהודית נפגעה, השאלה היא מה עושים? מדינת ישראל עושה מספיק לדעתך?

"הכי קל לבקר את המדינה וגם אני אוהב לעשות את זה. כשהיה משרד לענייני הסברה, הפספוס לדעתי היה בכך שהשקיעו שם המון אנרגיה להסביר לעולם איך המצאנו את עגבניות השרי ועוד כל מיני פטנטים. אותי זה מצחיק, כי אם מישהו שונא אותך בגלל שאתה הורג 'סתם כך' ילדים ערבים, זה לא בדיוק מרשים אותו מה המצאת. יחד עם זאת, אני יודע שהמדינה עושה המון ולא הכול אפשר לפרסם. אני חושב שצריך לנתב את ההשקעה לכיוון החינוכי. אקט של חינוך, זה משהו שלא נגמר. צריך כל הזמן לדבר על זה. אבל עיקר התובנה שלי היא שכל השליחות מתחילה כאן. מלחמת ההסברה של מדינת ישראל מתחילה פה, בבית פנימה. גם כאן צריך לדבר על הזהות היהודית. אני גדלתי במקום מאוד מתורבת, השלמתי כמה תארים אקדמיים ומתחיל עכשיו דוקטורט, ובכל זאת אני עדיין מתקשה לקרוא כתב רש"י... יש כאן משהו אבסורדי. נתנו לי המון ידע, אבל לקחו לי את הזהות. הכול חשוב, רק צריך לזכור מי אנחנו באמת".