איזה תה מתאים לך?

התה, שהתגלה בסין באופן די מקרי, עבר שינויים, שיפורים ותהפוכות עד שהגיע למעמדו האיתן הכולל מגוון עצום של סוגים ותופס שטח נכבד במרכולים. נבחין ראשית בין סוגי התה הקיימים.

התה השחור, הנפוץ ביותר, הנו בעל ארומה חזקה. מקורו מצמח הקמליה שעבר תהליך של חמצון; התה הירוק, בעל טעם מעודן, מקורו גם כן מצמח הקמליה - אך ללא תהליך החמצון; תה האולונג הוא שילוב של תה שחור וירוק; תה צמחים, בין אם משולב עם צמחי התה לעיל או לא, כולל משפחה רחבה של חליטות צמחים ופרחי בר שזכו גם לכינוי "צמחי מרפא", מאחר ומייחסים להם השפעות חיוניות ומרפאות של מיחושים בגוף.

למה כדאי לשתות תה? מהרבה סיבות. הנה הן לפניכם.

מרגיע ומרענן: התה צבר תאוצה ברחבי העולם בשל תכונותיו המרגיעות והמרעננות. במקומות מסוימים בעולם אף מאדירים את משקלו ומייחסים לו ארוחת ביניים מיוחדת. הגדרות כמו "הפסקת תה" ו"שעת תה" משמשות סיבה להפוגה מפעילות ולמתן מנוחה לנפש. התה מקובל כמובן מאליו לסיום מקל של ארוחה כבדה.

מעבר לכך התה, ובמיוחד התה הירוק, נתפס בשנים האחרונות כמסייע לדיאטת הרזייה. בניגוד לגלולות דיאטה ושאר מוצרי הפלא הנמכרים לשומרי המשקל, תיאוריית התה והדיאטה מבוססת על כמה מחקרים מדעיים. לתמצית התה הירוק המכילה קפאין וקטקין יש פעילות מעכבת ליפאזות ופעילות מגבירה טרומגנזה (מבלי להאיץ את קצב הלב). שתי פעילויות אלו ממריצות את קצב חילוף החומרים, ומכאן מסייעות להרזיה.

המחקרים נמצאים עדיין בעיצומם, ולכן לא ממש ברור כמה תה יש לשתות על מנת להביא להמרצת קצב חילוף החומרים באופן משמעותי, ואם שתייה של תה ירוק בכמויות אלו לא תעלה את ערך החסרונות על פני היתרונות. בכל מקרה, הפעילויות המתוארות לעיל משויכות למערכת העצבים המרכזית ועלולות להביא לעליה בלחץ דם.

תה וכולסטרול: התה הירוק כאמור מכיל כמות רבה של קטקין (ככל שהעלים איכותיים יותר ופחות מעובדים - כמות הקטקין מרובה יותר), חומר שאובחן כתורם להורדת רמת הכולסטרול. לכן מומלץ לסובלים מרמת כולסטרול גבוהה לשלבו בתפריטם היומי.

תה וסוכרת: מעבר לתרומת התה הירוק בירידה במשקל ישנם מספר צמחים שניתן לחלוט אותם לתה, ואובחנו כתורמים להורדת הסוכר בדם - ולכן מומלצים לסוכרתיים. בין הנמכרים בארץ הם חליטת מצמח הסטיביה (שעדין לא קיבל אישור של ה-FDA), הגימנמה, עלי זית וסרפד. למרות שהם נמכרים בחנויות באופן חופשי תחת מותגים שונים, לא רצוי לצרוך אותם באופן שוטף ללא הנחייה ויעוץ כולל המשולב עם תפריט דיאטה יומי.

תה ומיחושים אחרים: כשנכנסים לעולם "תה הצמחים" מגלים כי מדובר בתורת מרפא שלמה ורחבת היקפים. דרך צמחי המרפא ניתן להתאים למגוון רחב של מיחושים ומחלות צמחי מרפא שמתיימרים לרפאם. היתרון הברור הוא שמדובר בריפוי טבעי ללא המרכיבים הכימיים של התרופות הקונבנציונאליות, החיסרון הוא באי יכולת הערכת הריפוי. רמת ההשפעה של חליטות הצמחים, אם בכלל, הנה אינדיווידואלית – יכולה לפתור בעיות לאחד, בעוד האחר לא יבחין בשום תרומה.

מאחר ומדובר בנושא נרחב מאוד, אתייחס להלן רק לסוגיות בריאותיות קלות ולחליטות שכיחות יחסית על מדפי המרכולים. חלק מהחליטות מגיעות מוכנות כשקיקי תה, וחלקן כצמחים מיובשים, אותם יש לחלוט במים ע"י מסננת מיוחדת. יש להיזהר כמובן מתולעים, לכן חייבים להשתמש במסננת משי שתסנן את החרקים, באם ישנם.

להלן נבדוק אילו סוגי תה מועילים לבעיות השונות:

חיזוק המערכת החיסונית - תה אכינצאה, גינסנג, חליטת פקעת ורדים ותה קינמון (עוזר לחימום הגוף לסובלים מקור); הצטננות ושיעולים - תה מרווה, אקליפטוס וטיליה; ניקוי הדם והכבד (חשוב מאוד למאמצי דיאטת חלבונים או צרכני ממתיקים מלאכותיים) - חליטת שן הארי (מנקה גם את הכליות) וחליטת גדילן; גזים, כאבי בטן ואי נוחות בעיכול - תה שומר, אניס, קמומיל וטיליה; מתח, נדודי שינה וחוסר רגיעות - תה קמומיל (בבונג), לואיזה וחליטת קורנית או מליסה; בחילה - תה נענע, זנגביל ומנטה; ליחה - חליטת טיליה, תה מנטה, מרווה ואקליפטוס.

מאחר והמחקרים בנושא עדין לא הסתיימו, לא ברור עד כמה נוגדני החמצון שבתה תורמים, בשעה שמרכיבים אחרים שבו מזיקים. לכן רצוי לצרוך את התה במתינות: לא יותר מ-3 כוסות ביום של תה ירוק או שחור.

יש לקחת בחשבון, שכוס של תה שחור או ירוק אינה משתווה לכוס מים מהיבט דרישת כמות הנוזלים שהגוף זקוק. להפך, הוא גורם מכיל קפאין ולכן "מייבש". לכן מומלץ לשתות תוספת של כוס מים על כל כוס תה (או קפה).

כמו כל משקה אחר, אין לשתות את התה במהלך ארוחה: יש להניח למזון לעבור חלק מתהליך העיכול, וכך לאפשר עבודה יעילה של האנזימים בפירוקו. הימנעות משתייה בטווח של חצי שעה לפני הארוחה עד חצי שעה לאחר הארוחה תביא לעיכול אופטימאלי של המזון. ההפרדה בין ארוחות ושתייה אף תורמת לתהליך ההרזיה (וזה אולי יותר ישכנע אתכם לאמץ את הרעיון).

כמו קפה, גם תה המכיל קפאין אינו מומלץ לשתיה לפני השינה. מאחר ותה ירוק מעודד את המטבוליזם אין לשתות אותו לבד, ללא ארוחה, על קיבה ריקה.

יתרונותיו הרבים של התה אכן משווים לו מעמד של מקור תזונה חיוני בתפריט היומי. מעבר להנאה הבסיסית שבשתייתו, ולתחושות שהוא משאיר אחריו, הוא עמוס בתועלת תזונתית שאינה בטלה מול מאכלים אחרים. התה מכיל מגוון רחב של ויטמינים ומינרלים. מעבר לכך התה, ובעיקר התה הירוק, הינו מארז מעולה של חומרים נוגדי חמצון (המגיעים מריכוז גבוה של פוליפנולים, ככל שמדובר בתה ירוק איכותי יותר) העוזרים במניעת נזקים הנגרמים מתהליכי חמצון. היעילות של חומרים אלו עולה על זו של ויטמינים, ולכן מייחסים לתה חשיבות רבה במניעת מחלות.

אך לתה יש גם חסרונות. הוא מכיל כ-4% חומרים מזיקים לבריאות, ביניהם גם קפאין (בכמות של כ-50% מהקפאין שבקפה). בנוסף לנזק הידוע מקפאין - חומרים אלו מעוררים את מערכת העצבים המרכזית, מרחיבים את הסמפונות ומשתנים. לכן, צריכת יתר והגזמה לא ימצאו את מקומן גם פה.

בכתבה הועלו תרומות רבות של התה, וכולן בהסתייגות, לאור העובדה שכל המחקרים עדיין בעיצומם. אין זה מונע מכם לפקוח עיניים, ולבחון ברמה האישית איך זה משפיע על גופכם.