איזו מצווה מוזכרת 36 פעמים בתורה? 10 עובדות על גיור

רבים טועים וחושבים כי בכך שעם ישראל הוא עמו הנבחר של ה' מהווה רעיון גזעני. האמת היא אחרת לגמרי: בחירה של עם ישראל מתבטאת בחובות רוחניים המוטלים עליו. לא מדובר בבחירה גזענית, הסבורה שהעם היהודי נבדל מעמי העולם בגזעו. להיפך, כל באי עולם זכאים להצטרף, ע"י גיור, לבחירה רוחנית זו.

להלן 10 עובדות על הגיור ומהותו:

1. בורא העולם מאפשר להצטרף לעמו הנבחר. כל מי שמוכן להתאמץ לשם כך יכול להשיג קירבה מיוחדת זו לאלוקים, על ידי הצטרפות לעם ישראל. כל שעליו לעשות הוא לרצות להתגייר.

2. לפי ההלכה הגיור מתבצע בשלבים הבאים: על האיש לעבור מילה, טבילה וקבלת עול מצוות. על האישה לטבול ולקבל עול מצוות.

3. קבלת עול המצוות הינה השלב העיקרי בהליך הגיור. ללא כוונה אמתית לקיים את המצוות, הגירות אינה חלה, והאדם נותר גוי. רק כאשר המתגייר או המתגיירת מחליטים בלב שלם ובנפש חפצה לקיים את כל מצוות התורה – הם הופכים ליהודים.

4. היהדות אינה מטפחת גישה המעודדת גיור. רק מי שמכיר באמת ובצדק שבתורת ישראל וחפץ בכל לבו להצטרף לעם מסיבות רוחניות טהורות, הוא הראוי להתגייר. רות, הגיורת ממואב, אם מלכות בית דוד, משמשת כסמל לגירות אמת.

יש להבין כי היהדות כלל וכלל אינה מעודדת קבלת גרים. כאמור, תנאי בל יעבור בקבלת גרים הוא הסכמתם בלב שלם לשמור על כל המצוות. פרט זה אינו תנאי בלבד אלא חזות הכל, כיוון שמהות היהדות היא שמירת מצוות.

כיום, גויים רבים מבקשים להתגייר מחמת מניעים אישיים שונים: נושאי אישות, החלפת לאום, מקורות הכנסה וכדומה. בית הדין בודק זאת ואינו מאפשר גרות מטעמים אלו. זאת משום שהיהדות הינה בראש וראשונה תורה אלוקית שניתנה לנו ע"י הבורא. כלולות בה הלכות והנהגות המקיפות את אורח החיים כולו. מי שחפץ בדרך זו באמת ובתמים, הוא הראוי להצטרף לעמנו.

5. העם היהודי אינו ארגון סמלי בלבד. במעמד הר סיני, במתן תורה, קיבל העם היהודי  את המצוות. מי שאינו מקבל עליו עול מצוות, אינו קשור למעמד מתן תורה, ואיננו יכול להצטרף לשורות העם הנבחר.

סינים בתהליך הגיור, אילוסטרציה (צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

6. שלושים ושש פעמים חוזרת התורה על מצווה של אהבת הגר ובאיסור לצערו.

התורה אינה מחייבת רק לנהוג בו כבוד ולהימנע מלהציק לו, אלא היא מחייבת גם לאהבו, כמופיע בחומש דברים: "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים".

חזרה זו על מצות אהבת הגרים, מורה שהיא מחויבת המציאות, שכן מצוי לנהוג בעליונות כלשהי כלפי חלש וזר.

7. התורה מזכירה את היותנו גרים במצרים, על מנת שנזכור תמיד במחשבה ובדמיון את הטעם המר של הייסורים, של הדיכוי ושל ההשפלה, שהיו מנת חלקנו שם. הפעלת זכרון זה, דיה לעורר חמלה כלפי הגר.

8. חז"ל בתלמוד הבבלי מציינים כי אפילו מהאויבים הקשים ביותר של העם היהודי יכולים לצאת גרים, היכולים להגיע אף לתפקידי מפתח בהנהגה הרוחנית של עם ישראל: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, מבני בניו של סיסרא לימדו תינוקות בירושלים, מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים, והם שמעיה ואבטליון".

בתקופת המשנה והתלמוד בין תלמידי החכמים היו גרים רבים. אחד מפרשני המקרא הראשיים, אונקלוס הגר, שעל תרגומו מתבססים הפרשנים השונים היה גר רומאי, אחיינו של הקיסר טיטוס. גם התנאים, רבי עקיבא, שנחשב לעמוד התווך של המשנה והתוספתא ורבי מאיר תלמידו הם מצאצאי גרים.

9. בית דין אלטרנטיבי מגייר שלא כהלכה, והוא מהווה פרצה חמורה, עשוי לגייר שלא כהלכה ובכך לפגוע בטהרתו של עם ישראל.

בשנת 1984 פורסמה אזהרה בחתימת גדולי התורה ליטאיים: הרב יעקב ישראל קנייבסקי, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שך והרב יוסף שלום אלישיב, בדבר הזהירות בקבלת גרים, שאינם מעוניינים לשמור תורה ומצוות: "איסור חמור מאוד לקבל גרים מבלי להיות משוכנעים שאכן דעתם באמת לקבל עליהם עול תורה ומצוות, הדבר פשוט וברור שגיור ללא קבלת תורה ומצוות אינו גיור אפילו בדיעבד". הרבנים מוסיפים אזהרה מיוחדת לרושמי הנישואין: "גם הננו מזהירים את כל רושמי הנישואין, שההלכה מחייבת אותם לבדוק את המציג תעודת גיור, הן בארץ והן בחוץ לארץ, האם באמת היתה הגירות כהלכה כאמור לעיל, רק לאחר מכן אפשר לרושמם".

10. מובא בשם רבי שמעון בן לקיש (תנחומא לך לך, ו), כי הקב"ה אוהב את הגר יותר מאת עם ישראל שעמדו על הר סיני. "חביב הגר לפני הקב"ה מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני. למה? שכל אותן אוכלוסין שאילולא שראו את הקולות והלפידים והברקים וההרים רועשים וקול שופרות לא קבלו עליהם עול מלכות שמים. וזה לא ראה אחד מכולם ובא ומשלים עצמו להקב"ה וקבל עליו עול מלכות שמים, יש חביב מזה?"

שמירה על הגיור כהלכתו, על פי המסורת המסורה לנו מדור ודור, הכרחית לשם שמירה על טהרתו של העם היהודי.